אמי הלכה ממני

[בדרך כלל מאושרת]

אמי הלכה ממני

אמי הלכה ממני בדיוק בערב ראש השנה,אחרי סבל וכאב לה ולנו במיוחד לה נפרדה אמי מאיתנו כשאני ואחיותי עומדות ליד מיטתה מחזיקות את ידה ורואות איך החיים נוזלים דרך כפות ידיה ואנו ישבנו וחיבקנו אותה ונישקנו אותה ודמעותינו מתערבבות בדמעותיה ואז היא נאנחה וזהו נשארנו בלי אמא והיא אמי האמא הכי טובה בעולם ואין לי נחמה וגלים שוטפים את גופי יום יום והתחושות משתנות מרגע לרגע פעם כאב פעם צער ופעם געגוע והתחושות מגיעות ככה בלי הכנה מראש ואז הכל מתערבב הצער הכאב חוסר האמונה שזהו זה הסתיים ואני לא אראה אותה יותר ופשוט אין נחמה.

 

[sad]

לזו שבדר"כ מאושרת ועכשיו לא

אני קוראת את הדברים העצובים שכתבת ותוהה מה אפשר לכתוב לך? זה עצב גדול מאד, לאבד אמא לא מזמן סיפרה לי חברה שכשסבא שלה שכב בבי"ח והוא בן למעלה מ-80 הוא היה כבר מבולבל וביקש לקרוא לאמו (שנרצחה בשואה) מהחדר הסמוך כנראה שתמיד אנחנו רוצים את אמא אין הרבה נחמה עכשיו, אולי בדרך האיומה לפעמים של החיים ששואבים אותך אליהם חזרה ומפעם לפעם מרחיקים מחשבות הגעגועים, הקושי לתפוס ש"זהו" והצער, כל אלו זה חלק כל כך טבעי למקום בו את נמצאת היום תהיי עמנו פה ואנחנו נהיה איתך

 

[אחת מהצד]

שלום לך מי שאינה מאושרת היום

את מתארת פרידה נוגעת ללב. ומאוד מרגשת. קשה לקלוט. כן. והערבוב של הצער והגעגוע והכאב. יותר קשה לקלוט שהכל הסתיים.. לוקח זמן.מאושרת. לא קל. עד שאת מפנימה, שלראות אותה זה רק בלב.. משתתפת בצערך ומקווה שתבואי מתישהו להיות איתנו אנחנו פה בוכים ביחד וגם צוחקים את יודעת.. כמו בחיים