6 וחצי בבוקר, שנינו במיטה, שומעת אותו פותח את המגירה ליד המיטה שלו, קם מהמיטה, רשרוש של משהו נפתח,הולך למקלחת,בטוחה שפתח קונדום, אני מורידה תחתונים, מצפה, שניה אחרי שומעת את רשרוש החבילה, חבילה נגד כאבי ראש. נמאס!!!!!!
(צחוק בצד, בדרך כלל סיפורי "כאב הראש" משוייכים לנשים...) אולי צריך לעבור חתיכת חיים ע"מ להבין שכשרוצים משהו צריך ליזום! ההודעה שלך קצרה כך שלא ניתן להבין מה מהות הקשר שביניכם וכמה זמן נמשך כאב הראש שלו, ובכל זאת, אל לך להשאר מתוסכלת, את יכולה לרמוז, את יכולה בפה מלא לומר שאת רוצה לקיים יחסים כאן ועכשיו.... ואת יכולה גם לברר מה מטריד אותו ומרחיק אותו ממך.
הרי עם זו היתה בעיית סקס הייתי פונה לפורום אחר. אני בלי כאבי ראש כבר שנים, עם הרבה תשוקה, הרבה רצון לחוש את החיים, והוא כמו אחרי 20 שנה ביחד, טרוד מעבודה/בית/ילדים וכן, גם ממני....הכל הכל מבינה, נותנת תמיכה עד כמה שאפשר אבל הכאב הוא עצום. ישנה הרגשה שהדברים אף פעם לא יחזרו למה שהיו ועדיין אין קבלה והפנמה של מה שבאמת קורה. הכל ענין של זמן.
האם האפיזודה שסיפרת עליה מייצגת את כלל מערכת היחסים? האם חוסר תשומת הלב שלו פוגע בך? האם רצית לספר על חוסר הרגישות שלו לצרכים שלך בכלל? אולי אם תספרי יותר נדע להגיב יותר לעניין.