ישנם בני-אדם אשר משחר ילדותם התחנכו לאמונה בבורא ללא הסברים וללא חקירות מרובות.והם צועדים בנתיב של אמונה תמימה. אבל ישנם כאלה שלא זכו לכך.לא חונכו על דרכי האמונה.אבל נחונו בנטיה טבעית לאמונה.נטייה זו מוצאת את ביטויה בחיפוש אחר הבורא.והתקרבות למקורות של אמונה.פעמים.מתעוררת האמונה בלב אדם בעקבות מאורע מרשים.מאורע -כואב-.מאורע חד פעמי.התעוררות זו יסודה באמונת ``הרגש``. ``למעשה בעצם רוב בני האדם מאמינים מתוך רגש.הם מרגישים בנכונות הדברים.שהקב``ה ברא את העולם.שהוא נתן תורה מן השמים ושהוא יביא את הגאולה.מעטים הם בני-האדם אשר אמונתם מבוססת בהבנת השכל.וההבדל ביניהם הוא רב.אמונה ריגשית בלבד-אין בטחון שתעמוד לאדם בשעת ניסיון אם משום מה רגש האדם יוצא מכלל פעולה הרי הוא ניבהל מאבדן אמונתו ויהיה שבור לגמרי.אמונה המעוגנת היטב גם בשכל היא יציבה וקיימת. יש עוד לדעת.כי להרגשה אמיתית ולא דימיונית.אפשר להגיע.רק על ידי השכל.מה שנתברר בשכל-יכול להתאמת בלב.מה שלא נתברך בשכל יש לחשוד שמא מה שנידמה לאדם שהוא מאמין ברגש אין זה אלא דמיון בעלמא!וזה משמעות הפסוק ``וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה`` הוא האלוקים``.כאשר האמונה מבוססת בשכל האדם הרי היא יכולה להתיישב גם על ליבו.אם אדם בונה אמונתו בשכל ורגש גם יחד.הוא יכול להגיע לודאות באמונתו. שימחה גדולה הוא לאותו אדם אשר גודל בבית דתי עם ערכים ןתנאים שונים. מאדם חילוני.קשה יהיה לאדם דתי להבין את השקפת העולם החילוני הדרך בא החילוני חושב.בעצם את חייו היום יומיים של האדם החילוני.ואני מאמין אותו דבר מנקודת מבטו של האדם החילוני. ``קינאה`` גדולה לי היא החיסרון מחוסר ידע בעיניין.ויתרון יותר גדול הוא ההיתענינות בדבר. אני רק לא מבין למה בעצם כשלאדם קורה דבר מה אסון חלילה.איד כלשהיא רק אז נישמתו זועקת לעזרה ואמונתו דבקה.אני שמח שאדם קרב לאמונתו בכל דרך שהיא.גם עם דרך זו באה כתוצאה ממאורע. הלו מאורע זה בעצם היתעורות.הלוואי שנגלה דברים יפים בדרכים יפות. .יריב. ביי