אמון

[אנדרנליסט]

המבחן הוא מבחן התוצאה

שמוכיח את טענתי, הלוואה לא לוקחים או נותנים אם לא ידוע מאיפה היא תחזור, לא משנה ממי ולמי.

 

[boten d]

אמון זה כמו בתולין

אפשר לאבד אותו רק פעם אחת

 

[rigoletto111]

ואז לחבר אותו בניתוח

וללכת לעבוד על מישהו אחר...

 

[Le Fay]

איפשר לקחת דוגמה מהבנקים. בנקים

מלווים רק למי שיש לו. חברים מלווים לחברים שאין להם, הם רק רוצים שיגידו מראש אם הכוונה להלוואה או מענק, ואם זו הלוואה - מתי יוכלו להחזירותה.

 

[uri80]

אוי שבתאי, לפחות אם תעזור בעתיד

ואתה כבר לוקח צ'ק. תוודא שהוא לא "למוטב בלבד" או משהו כזה. כך אפשר להעביר אותו הלאה. וכן, מעצבן כל כך.

 

[stאסתי]

מוזר מאוד

אתה האדם השלישי בשבועיים האחרונים שאני שומעת ממנו כזה סיפור על בחור מאילת שלקח לו כמה אלפי שקלים... גם לידיד שלי זה קרה והנבלה שלקח לו כסף גם אמר שהם בצרות כלכליות ושהוא צריך לקבל כסף בקרוב וברח לצפון כשידיד שלי התקשר לאבא שלו הוא התחיל לבכות לו שהוא כבר לא יודע מה לעשות והבן שלו עושה את זה כל הזמן לפחות מקווה שלמדת את הלקח

 

[barr1969]

אל תאשימי את שיקול הדעת שלך

אם מישהו הפר את אמונך, הוא החרא בסיפור הזה, לא את. יש לך קסם אישי שמקרב אליך אנשים, טבעי שלא תחשדי בכל אחד שבא קרוב, שיש לו כוונה רעה או תוכנית לעתיד. אם בסופו של דבר התגלה הפרצוף האמיתי שלו, כנראה שא"א לצפות ממנו לייסורי מצפון, אבל את, למה את צריכה לאכול את הלב?

 

[אנדרנליסט]

../images/Emo221.gif

 

[stאסתי]

אני מתגעגעת

אלייך המון בואי לבקר...

 

[אבזץ]

תמיד זה עצוב, אבל משתדל להימנע.

כלומר, לעולם לא להגיע למצב של תלות פיזית ורגשית. אפשר לחבב, לאהוב, לאהוב מאוד, לאהוב יותר מאת גופינו שלנו. אך לעולם לא להיות תלוי !!! זהו ההבדל קל, דקיק ושקוף. כשאדם שלם עם עצמו כמות שהוא, מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי לפגוע בו. ומי כמונו יודעים ששום קשר בין-אישי אינו מובן מאילו... גם לא קשר ביולוגי טבעי... חג שמח ושבת שלום נ.ב. ניסיתי לומר משהו במעט מילים. מקווה שיובן. אין זמן.

 

[אנדרנליסט]

האיש הבוגר והרציני הציץ לרגע מתוכך

אני הבנתי את זה.

 

[עובבי]

מה עושים בשבועות? אם יש'ך רעיון

מקורי אתה מוזמן להודיעיני, הגברת והאחים עלו ירושלימה (אין שמחה שאיננה מהולה במעט עצב) ואני נותרתי בודד עזוב וגלמוד.

 

[כבשה תוהה]

../images/Emo10.gif אנחנו כאן

אתה מוזמן.

 

[whitewidow]

האמון שלי באנשים נחסם

לפני שנים כשהמישפחה שלי בגדה בי ובגדול. אז חשבתי שאם לא אוכל לסמוך עליהם, לא אוכל לסמוך על אפחד יותר. אח"כ נפטר גם חבר קרוב וחשבתי שאני לא רוצה יותר לתקשר עם בני אדם לנצח. בניתי חומות ענק שהגנו עלי. עד שהבנתי שאני מבזבזת את עצמי ואת חיי. אז לאט לאט ובזהירות פירקתי חלק מסיבי מהחומות. ואני כבר הרבה פחות סגורה, וכן מתקשרת וכן מרגישה ואפילו בעוצמה כלפי אחרים. אבל שומרת על חומה גבוהה של פרטיות ובודקת טוב-טוב-טוב לפני שאני מכניסה אותם למחוזות אינטימים בחיי. אבל כבר לא תלוי שלט "אין כניסה". נותנת לזמן להוכיח בשבילי מי ראוי ומי לא לאמוני. בשנים האחרונות ניכנסו לחיי קומץ חברים וחברות שאני סומכת עליהם מאד ויודעת שיחלקו איתי את פרוסת לחמם האחרונה (או את טיפת הוודקה האחרונה...) בינתיים השיטה הזו עובדת. (למשפחה הביולוגית- לא תהיה כניסה לעולם)

 

[בנילה 1]

לך

לפסיכולוג.. או שתחליט להתמודד עם זה בן-אדם חייב לתת אימון במישהו, אחרת הוא מתסבך את עצמו

 

[בנילה 1]

אני

מתנצל על הבוטות

 

[נערה יפת עיניים]

אל תדבר שטויות, אז לא תצטרך להתנצל

עד מתי נצטרך לקרוא את השטויות שלך בפורום?!

 

[בנילה 1]

לא התחרטתי

על מה שכתבתי. זו דעתי, לבן אדם חיב להיות אמון במשהו, במישהו ובעיקר בעצמו. מי שהאמון שלו קרוע מצוי בבעיה אישית. ייתכן ויש לה אשמים, ייתכן והאדם עצמו הוא האשם.. כל זה לא מונע ממנו את העובדה שהוא בבעיה. אבל בעצם, בחיאת, בשביל מה אני משקיע לענות לך, התגובה שלך לא נראית לי ראויה ליחס.. אבל.. טוב.. כבר עשיתי את זה.. אוףףף