אמון

אמון

לא נותנת אמון יותר באף אחד. זו החלטה אישית. אחרי שניפגעתי מליון פעם..נתתי אמון..והלב נשבר.. החלטתי שאין יותר אמון (רק בחברי ילדות) ככה יש יחסים שהם שטחיים ..רק לפאן..לא יותר מזה.. ככה גם לא נפגעים זו בחירה אישית, וקשה..כי זה אומר..בדידות?
 
זכותך, הבחירה רק שלך..

רק תזכרי שכל בחירה שהיא בקצה כל שהוא של הקשת היא לא בחירה נכונה, ולא חשוב באיזה נושא היא תהיה... תבדקי עם עצמך איך את מגיעה להחלטה קיצונית כזאת, חבל, באמת חבל.
 
ברור שזה החלטה שלי

זה גם ברור שניפגעים זו החלטה שלך..אם להפגע או לא.. שנותנים אמון באנשים..שנותנים מהלב..וזה נישבר..אז מה עושים? כמה כאב הלב יכול להכיל? החלטתי שזה מספיק. יש ללב המון חלקים שאוהבים..שכואבים..וצריך להגן עליו..אז מה השיטה? לדעתי רק להתרחק..ושמכירים אנשים לא לתת להם להתקרב..
 
חשיפה מדורגת..

אני יודע שאמון זה לא משהו שנותנים כלאחר יד.. בשביל אמון מתוקה צריך לעבוד, לעבוד קשה ולהוכיח שאתה ראוי!! למה אני מתכוון חשיפה מדורגת?? תתחילי במתן אשראי קטן, ושיואיל נא האדון כמו שכתבתי למעלה , להתאמץ ולהוכיח שהוא ראוי ורק אז תגדילי את האמון בו עוד יותר , וכך הלאה.. אף אחד בעולם, לא יבטיח לך חסינות מקסימלית, מה שכן אפשר להקטין את האפשרות להיפגע אם וכאשר.. אל תשכחי , מי שרוצה לצחוק, שידע גם לבכות לפעמים.. מי שרוצה לתת אמון, שידע גם להיפגע לפעמים.. ומי שרוצה להיות שמח, שידע שלפעמים צריך להיות קצת עצוב.. ככה זה בחיים, קאפיש?? את מאמינה לי???
 
זה היה בהדרה..

שלוש שנים של חברות קרובה..הלכה לפח. ואני שניפגעתי..ניפגעתי חזק..אין צורך כניראה בחברים קרובים.. והיחידים שאתן בהם אמון הם אלו שגדלתי איתם...שאיכפת להם. מילת המפתח..זה איכפתיות ממה שקורה מסביב ולא רק בעולמך..
 
שלוש שנים נהנית... לא??

לא יודע מה קרה שם? ...לא יודע מה השתבש? עבר זמן מאז שהכרתם, ובכל מקרה, האמון היחיד שאת צריכה לאבד זה האמון בה, ורק בה...
האם אותה בחורה מייצגת את כל האנושות, שאת רוצה לא להאמין לאף אחד??? וחוץ מזה , עוד לקח לחיים, אל תקבלי החלטות בשעת לחץ,רעב, פגיעה או משבר בואי נדבר עוד שבוע ותגידי לי אם את עדיין מחזיקה בדעתך.
 
כבר חודש שלם בהתנתקות

מחזיקה בדעתי.. מה שהבי אדיוטי זה..שתמיד מנסה להנמיך צפיות..מתעלמת מאורות אדומים.. ממשיכה לתת אמון ולהיות חברה שצריך אותי..אבל אז בשלב מסויים כבר אי אפשר יותר.. זו הטעות שלי..שיש לי אורות אדומים..לא עוצרת מחמת הספק..נותנת הזדמנויות..מתרצת בשבילם...אבל שוב..ששוברים אמון..מה נשאר?
 
ועכשיו תגידי תודה לחברה היקרה שלך.

כי עכשיו אולי בזכותה תתחילי להקשיב לעצמך.. לישם , ולבצע כאשר הראש והגוף אומרים , לא !!! והנה בא לציון גואל, והכל בזכות חברה שלך.. ואם את זה לא תעשי, רק אל עצמך את יכולה לבוא בתלונות.
 
../images/Emo6.gif../images/Emo45.gifואללה

לא חשבתי על זה..חחחחחחחחחחח..כן עכשיו הזהירות בעוכרי..
 

destiny36

New member
אוי כמה כואב לקרא

את מה שלא פעם עבר לי בראש.. למה להרגיש ולכאוב למה לתת עוד צאנס שיכל להפיל שוב למה לתת בכלל סיכוי כי בטח אין סיכוי אבל לא אשקר שהיום אני אתן את האמון בקלות. ובכלל בבני אדם אני לא נותנת בכל מקרה ובמהירות. אבל ברגע שאתה לא נפתח אל העולם אל אנשים אתה בהחלט תקוע בתוך הבדידות כזאת של עצמך. גר עם עצמך מיילל לעצמך. תקוע בפרוש תקוע. אז לא פגעו בך ולא נתת אמון ונתקעת איתו לבד.עצוב.
 
מאה אחוז צודקת

כיוון שנמאס לי להתאכזב מאנשים וברור שציפיתי ליחס דומה כמו שאני נותנת וקבלתי מכות אני מתנתקת..אחרת הלב נשבר יותר מידי.. החומה הזו היא לצורך הגנה..אחרת אין ברירה.. נמאס שאנשים כל כך אינטרסנטיים..
 

destiny36

New member
צודקת צודקת אבל זו לא הדרך

החומה תהיה כל כך חזקה שלא תוכלי להסיר אותה באותה הקלות שתבני אותה. בפרוש למדתי שאמון זה לא דבר קל לתת ולקבל. אבל ניתן ללמוד מטעויות ולא לאפשר לאנשים אינטרסנטים להיות בליבך מראש.
 
ומה האיבחון של הסינון מראש?

איך יודעים.. שמכירים..מי אינטרסנט ומי לא? הרי לובשים מסיכה..לוקח חודשים ואולי שנים לגלות את האמת? בנתיים נתת אמון ופתאם מגלים שזה היה לשווא? יש איזה מבחן אמון?
 

destiny36

New member
תראי אם את יודעת שיש מסכות

אז את גם צריכה ללמוד לראות דרכן. אין נוסחה מיוחדת את יודעת. אבל לא צריך לתת קרדיט כל כך מהר. חברות חברות אבל בהתחלה הולכים על קצות האצבעות.
 

רות 2

New member
דרלינג.....

נדבר על זה ...בעוד כ 6 חודשים(אולי פחות אולי יותר..) לכשי תפגשי את זה שהבטן תגיד לך..... כן.....רוצה .. ואו במילים אחרות גורו גורו...גררררר
 
גרררררררר..זה שייך לדינה לא?

לא מדובר בבן זוג..מדובר בחברים..שחשבתי שהם חברים..
 
מיכלי יקרה../images/Emo24.gif

יודעת כמה סטירות לחי כבר קיבלתי ...מחברות מחברים ובכלל...כמה דלתות הספקתי לסגור . אבל אני להבדיל ממך עדיין מוכנה לקחת את הריזיקה האפשרית בעתיד של להיפגע אבל , ממשיכה לתת אמון . תגידי לי טיפשה , אולי אבל אני אדם חברותי ולא מוכנה לחיות בבדידות. נכון בודקת הרבה יותר, יש יותר הגנות סביבי, נכון פחות מוכנה להחשף ולשתף אבל האמון הוא חלק בלתי נפרד לדעתי מלהיות בחברה ומוקפת בבני אדם, אחרת תעברי לך להתגורר באי בודד והתנתקי מהציביליזציה.
 

מיKה

New member
תמיד נותנת אמון

כמעט בכל אחד. אפילו בכאלה שכבר איכזבו. אבל יחד עם זאתמודעת שקיימת לה שם האפשרות להיפגע! "הטריק" הוא לדעת שפגיעה עשויה להגיע. ואם תגיע...אז נתמודד. יכאב...אבל גם אין חדש תחת השמש. תמיד, בדרך זו אחרת, ותלוי ברמת הציפיות שלנו... נפגע נתאכזב נאמין נאהב....וחוזר חלילה. "הפתרון" הוא בהתמודדות שלך עם הפגיעה. ההחלטה האישית שלקחת [מה שמאוד קשה ליישם] "לא לתת אמון באף אחד נראה" -עם זה, הרבה יותר קשה לחיות מאשר עם כל סוג של פגיעה או משבר של אמון. ואולי בכלל...זו את...מה גורם לאנשים לשבור לך את הלב פעם אחרי פעם. ואיך זה שאת לא רואה את זה מגיע? פעם אחרי פעם...בדקת?
 
לך ולחיוכים

יודעת שזה נשמע : שחור או לבן. כאילו אין גוונים באמצע.. מרגישה שיש חברים או חברות רק שהם סופגים ממני מה שצריך..ברגע שמלאתי את תפקידי..כאילו כלום..אבל את זה יודעים מאוחר..מאוחר מידי. והלב שלי לא יכול לקחת יותר פגיעות. למה? מרגישה שעדיף הכרויות שטחיות בלבד..לא לתת לאפ אחד להכנס בדלת אמותי.. וזו החלטה אולי קשה..אך ניראת לי נכונה.. אז ברור שאני לעצמי ולפעמים מרגישה שהחיים עוברים לצידי אך חושבת שלפחות כך..אין פגיעות ..אין כאב..וזה עדיף. בנתיים התנתקתי מכולם ..כבר חודש שלם..מתרגלת לזה. זו בדידות לשמה..וזה לא כל כך רע. אולי מתרגלים בסוף.
 
למעלה