אמומה ורגש
אני בתהליך פרידה מאישתי. לאישתי קשה כרגע לראות מה טוב לנו בזוגיות שלנו. והיא מחפשת את התשובות שלה לעצמה. אני בחרתי בדרך שתהיה קלה לי וגם לה ז"א אני מקדיש את כל כולי לילדים, ולא מנסה לתקשר איתה כדי לתת לה לעשות את הבחירות שלה ולהניח לה לנפשה. אני מניח שבקרוב אנחנו ניפרד לבתים ניפרדים. אנחנו חיים בקיבוץ כך שאנחנו נישארים שנינו בקיבוץ,והילדים מקבלים חינוך בקיבוץ, אך ככל הנראה לא נישן ביחד אלא כל אחד בדירתו הוא. עד כאן תיארתי את מצבינו. השאלה שלי היא: האם על ידי נתינתי המלאה 100 אחוזי נתינה לילדים, שהם הדבר הכי משותף לנו, וקשרי חברות נינוחים לאשתי ולי , בלי לחץ בלי התרפסות ושפיכות לב, יש אפשרות להגיע ולחזור לחיי זוגיות מלאים אמונה ורגש ??? או שאולי עדיף להישאר במצב כזה ולחיות בתור חברים קרובים???? ומה טוב לילדים בכל זה??????? ועוד שאלה קטנה: האם ואיך זה נראה שאני אינני מוותר על רחיצת הילדים היומיומית ובהמשך לאכילם את ארוחת הערב והשכבתם לאחר מכן לישון, כשאנחנו פרודים, וחיים בדירות ניפרדות, ואת כל זה ניתן לעשות אך ורק בדירה שבה אישתי נשארת, כי אנחנו לא מעוניינים לפגוע בילדים , וזהו ביתם הטבעי??????
אני בתהליך פרידה מאישתי. לאישתי קשה כרגע לראות מה טוב לנו בזוגיות שלנו. והיא מחפשת את התשובות שלה לעצמה. אני בחרתי בדרך שתהיה קלה לי וגם לה ז"א אני מקדיש את כל כולי לילדים, ולא מנסה לתקשר איתה כדי לתת לה לעשות את הבחירות שלה ולהניח לה לנפשה. אני מניח שבקרוב אנחנו ניפרד לבתים ניפרדים. אנחנו חיים בקיבוץ כך שאנחנו נישארים שנינו בקיבוץ,והילדים מקבלים חינוך בקיבוץ, אך ככל הנראה לא נישן ביחד אלא כל אחד בדירתו הוא. עד כאן תיארתי את מצבינו. השאלה שלי היא: האם על ידי נתינתי המלאה 100 אחוזי נתינה לילדים, שהם הדבר הכי משותף לנו, וקשרי חברות נינוחים לאשתי ולי , בלי לחץ בלי התרפסות ושפיכות לב, יש אפשרות להגיע ולחזור לחיי זוגיות מלאים אמונה ורגש ??? או שאולי עדיף להישאר במצב כזה ולחיות בתור חברים קרובים???? ומה טוב לילדים בכל זה??????? ועוד שאלה קטנה: האם ואיך זה נראה שאני אינני מוותר על רחיצת הילדים היומיומית ובהמשך לאכילם את ארוחת הערב והשכבתם לאחר מכן לישון, כשאנחנו פרודים, וחיים בדירות ניפרדות, ואת כל זה ניתן לעשות אך ורק בדירה שבה אישתי נשארת, כי אנחנו לא מעוניינים לפגוע בילדים , וזהו ביתם הטבעי??????