אמא

[אילניתתתת]

אמא

מזמן לא הרגשתי ילדה קטנה. רק אישה אחת יכולה מחזירה אותי תמיד לאחור אם זו דרך שיחת טלפון או מפגש פנים מול פנים אמאאאא זה לא משנה שאני בת 32 גרושה ואמא לשניים. בעיניה אני עדיין ילדה שצריך לדאוג לה והעובדגה שאני בסטטוס הנ"ל רק גורם לה לדאוג לי יותר כל ערב באופן קבוע שיחת הלילה של אמא לפני השינה . בדיקה שהכול תקין. ואני חייבת להיות אצלה ביום יום אחרת הטלפון שלי לא יפסיק לצלצל האם זה כך אצלכם<? במיוחד אצלנו הבחורות?

 

[שרשירית]

ברור!! ולי טרחה להבהיר באופן חד משמעי

שגם אם זה לא מוצא חן בעיני אני תמיד אשאר הבת הקטנה שלה. עכשיו אמא שלי מתקשרת לשאול אם הכל בסדר עם הקטנצ'יק בגן וכמובן שהיא קפצה לשם לראות במו עיניה. בכל יום מתקשרת ב15:30 לבדוק אם אני מאחרת ואוכל להוציא אותו מהגן ב16:00 על השנייה, ולא עוזר לי להגיד לה 80 אלף פעם שאם אני אראה שמאחרת אני זו שאתקשר אליה. בכל ערב 'מזכירה' לי שצריך לרחוץ את הקטנצ'יק, כאילו שלא ידעתי, המסכן לפני שהתגרשתי היה מלוכלך במשך חודשים.

יש ערבים שהיא שואלת אם אני התרחצתי

בכל פעם שיוצאת לבלות דואגת להוסיף 'אבל אל תחזרי מאוחר'.

כאילו דאאא? אמא אני בת 32 מגדלת ילד משלי, מתי תשחררי????? שני אנשים בעולם הזה יכולים בקלות להוריד ולהרים אותי ריגשית - האקס שלי ואמא שלי. על שניהם אני לא יכולה. מודה! מהראשון מתחילה להשתחרר אבל כנראה שאף פעם לא. ומהשנייה - אין מצב!!!

 

[אילניתתתת]

מצחיקקקק

והכי גרוע זה ההערות שלה לפעמים את יוצאת? לאן? מתי חוזרת? יש לך שני ילדים קטנים מי שומר עליהם? תתקשרי כשתחזרי ואם אני לא מתקשרת במקרה הטוב הטלפון מצלצל ב8 בבוקר

 

[aviavram]

תודה על השל אימא

 

[לילי301]

לפני כמה חודשים..

התלוננתי כאן על הפרטית שלי, על ההצקות שלה, חוסר הפרגון שלה, העקיצות שלה....הנדנודים והדאגה הכרונית... היום, אחרי שחשבתי על כל הדברים שענו לי כאן יכולה לומר לך ...תהני..פשוט תהני, שימי גבולות אבל תהני מהדאגה, ומהאהבה ללא תנאים, תהני מכך שאת יכולה מדי פעם להניח ראש על הבטן שלה ולבכות, אני למדתי אפילו להנות מהריבים איתה ומהוויכוחים. היום אני יודעת שאין אחרת ושאני הילדה הקטנה שלה ארצה או לא ארצה..ושאני אוהבת אותה, למרות שהיא נוקניקית ברמות שלא ניתן לתאר...

 

[רק שיר]

אנחנו מאד התקרבנו

מן הסתם אני גרה עם הוריי כבר כמה חוד' . אך מה שהכי מדהים שילדיי התקרבו אליה כל כך עד שבאמצע הלילה הם קוראים לה ובבוקר כשהם מתעוררים לרוב הם הולכים אליה למיטה ונמרחים עליה

בכלל, אנחנו שתינו נורא עצובות כשחושבות על ה שבשנה הבאה אני עוברת לדירה משלי- ככ קשה לה לחשוב על זה, היא בהדחקות, זה גם בגללי בעיקר בגלל הילדים שהם יותר מנכדים כבר. יש קשר מופלא בין ארבעינו.

 

[ציפור דרור חופשייה]

כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא,

ואין בעולם דאגה, כמו דאגה של אמא. אין מה לעשות. זה בדם שלהן. גם אנחנו נהיה ככה?? §-: אבל אצלנו אני מנדנדת לה. לא יכולה שיעבור יום שלא נדבר לפחות פעם אחת. (לרוב שלוש-ארבע פעמים) סתם, כדי לשמוע אותה. הקשר שלנו דווקא נהיה טוב יותר בזמן האחרון. שוקלת לעבור לגור איתה, אבל מתלבטת, פוחדת שרק נריב כל היום, והקשר יהרס. יש בינינו המון חילוקי דעות. מה אתם אומרים? ללכת על זה, או לא כדאי?

 

[מיס קוקי]

זה רק את יודעת

אני באופן אישי לא יכולה לוותר על הפרטיות שלי,לא יכולה לוותר על העצמאות שלי,חשוב לי כמו אויר לנשימה. אבל יש כאלה שככה מתאים להם.

 

[ציפור דרור חופשייה]

לא מוותרת

לא על העצמאות ולא על הפרטיות. לכן אנחנו חושבות לחפש דירה גדולה יותר. אגב, אמא שלי גם גרושה כך שזה קצת אחרת. זה לא שיש גם גבר בבית.

 

[מיס קוקי]

חסר לה

חולה על אמא שלי ויש לנו קשר נהדר,אבל לדבר איתה כל יום לפני השינה? קצת נסחפנו...

 

[לוליטה 24]

למזלי

אצלי זה לא ככה אמא שלי בכלל לא מתערבת בכלום היא נמצאת שם בשבילי כשצריך לא מתקשרת אף פעם סתם.. (היא נורא נורא עסוקה) אבל כשאני צריכה אותה היא תהיה שם... רק לפעמים היא מעבירה ביקורת, אומרת את דעתה וזה מעצבן, כי אני יודעת כבר מה דעתה, אני יודעת לצפות מראש מה היא תגיד ואין צורך בזה...

 

[יוני יולי]

אין כמו הבולגריה שלי../images/Emo57.gif

אני יכולה לומר שמאז ההריון שלי חל מפנה גדול ביחסים ביניינו. תמיד היינו חברות מילדות, אמא שלי שותפה להכל , מייעצת, מספרת מנסיונה אבל מאוד משדרת ההחלטה והבחירה היא שלך , בהריון ומהלידה נהיה חיבור חזק מאוד, כך גם הקשר בינה לבין הבת שלי...מה גם שהבת שלי מאוד דומה לי וכל משפט שני של אמא שלי זה "ככה בדיוק את היית, ככה את עשית.." מעין דג'וו. אם יש בן אדם אחד בעולם הזה שתפס אותי בשתי ידיו ולא נתן לי להתרסק בעקבות עזיבתו הפתאומית של (בעלי דאז) את הבית, זו אמא שלי. שיחות כל היום, בלילות מגיעה בריצה לדבר, לראות מה איתי, היא פשוט תפסה אותי חזק חזק, ואת זה לא אשכח לה בחיים.וגם היום מדברות בין 2-3 פעמים ביום, מה גם שאנחנו גרות קרוב, אז ביקורים וקפה זה כל הזמן. ולגבי הילדה הקטנה רק תוספת...היום דווקא אני מרגישה שהתבגרתי בגלל הגרושין, ואולי מרגישה טיפה פחות ילדה קטנה שצריכה חסות או שיגוננו עלייה, עברתי שינוי בצורת ההסתכלות. אבל מה שכן אמא זה אמא ויש רק אחת כזו....ואין כמו חיבוק מאמא. אז

עלייה. ואת תהני מהדאגה זה כייף.(יצא ארוךךך, דמעות).

 

[אילניתתתת]

המסקנה המתבקשת להנות מזה כל עוד אפשר