אמא - ../images/Emo18.gif ארוך
שלום , אני לא פעילה בפורום הזה ומעולם לא נכנסתי אליו אך די ! אני חייבת להוציא את זה החוצה וכאן זה נראה לי המקום המתאים ביותר . אמא שלי לא יודעת אם זה יחסי אמא-בת , אקסיומה או סתם בעיה אצלי אני מאוד אוהבת את אמא שלי אבל מצד שני אני לא יכולה הרבה ממנה למה הכוונה , יוצא שמאז שידעתי שאני בהריון היא כל יום מתקשרת לשיחת מה נשמע , מה העיניינים ? אחרי יום /יומיים /שלושה אני פשוט רוצה להגיד לה די ! תפסיקי! אני לא מסוגלת יותר כל יום טלפון , כל יום שיחה , אין לי מה לומר לך ולא מתאים לי להיות גסת רוח בטלפון אבל לפעמים פשוט אין לי סבלנות ואני עונה לה " כן...אממממ...נכון....טוב...." היום התקשרה אלי פעמיים כדי לעדכן אותי לגבי משהו של אחותי , הבעיה שהיא (אמא שלי) לא יודעת להיות תכליתית ותמציתית בשיחה שלה , הכול זה סיפורים ארוכים ושאלות של "מה נראה לך ואיך יהיה" והיא רצה ומשתוללת עם הדימיונות שלה - מה יהיה ואיך יהיה וכו' וכו' וכו' ואני ההפך הגמור , מדברת קצר , רק מה שרלוונטי , יכולה לעדכן ולסיים שיחה , לא חייב לדיון על כל דבר חצי שעה כך שמאוד קשה לי עם השיחות האלה אנירואה את השם שלה על הצג אני אומרת לעצמי "מה עכשיו?!" בנוסף אני לא מתחברת לקו מחשבה שלה ותמיד אני מביעה דעה קיצונית משלה או שואלת שאלות קשות שאין לה תשובה היא מתחילה להתעצבן וזה בא לידי ביטוי בדיבור שהוא על סף צעקה וחוסר סבלנות וגם את זה אני לא סובלת כבר ! לא יודעת מה לעשות איך להבהיר לה מה מרגיז ואתי / מפריע לי (היא נעלבת מהר) הנה עכשיו בשיחה אחרי שהיא דיברה ושאלתי שאלות שלא היו לה תשובה -שהיו שאלות קריטיות כמו " אחרי הבדיקה אם יוצא חיובי/טוב מה עושים ? או להפך אם יוצא שלילי מה עושים ? היא עונה לי : לא יודעת צריך לערוך קודם בדיקה ואני אומרת בחזרה : בסדר , נניח וביצעו בדיקה , מה אחר כך ואז הטונים עולים " לא יודעת גם העו"ס לא יודעת ובלה בלה בלה אז אמרתי לה : טוב אז אחרי שיעשו בדיקה נדע מה קורה והתגובה שלה הייתה בשיא הקרירות - בסדר אמרתי יפה להתראות ושנדבר אחר כך לא יכולה , היא מכניסה אותי לסטרס , אחרי שיחות כאלה אני נהית עצבנית וצריכה כמה דקות להירגע מה לעשות ? זה רק אני ככה ויחסי אם-בת הם הרבה יותר כיפיים ורגועים תודה למי שהגיע עד לכאן
יום קסום לכולם
שלום , אני לא פעילה בפורום הזה ומעולם לא נכנסתי אליו אך די ! אני חייבת להוציא את זה החוצה וכאן זה נראה לי המקום המתאים ביותר . אמא שלי לא יודעת אם זה יחסי אמא-בת , אקסיומה או סתם בעיה אצלי אני מאוד אוהבת את אמא שלי אבל מצד שני אני לא יכולה הרבה ממנה למה הכוונה , יוצא שמאז שידעתי שאני בהריון היא כל יום מתקשרת לשיחת מה נשמע , מה העיניינים ? אחרי יום /יומיים /שלושה אני פשוט רוצה להגיד לה די ! תפסיקי! אני לא מסוגלת יותר כל יום טלפון , כל יום שיחה , אין לי מה לומר לך ולא מתאים לי להיות גסת רוח בטלפון אבל לפעמים פשוט אין לי סבלנות ואני עונה לה " כן...אממממ...נכון....טוב...." היום התקשרה אלי פעמיים כדי לעדכן אותי לגבי משהו של אחותי , הבעיה שהיא (אמא שלי) לא יודעת להיות תכליתית ותמציתית בשיחה שלה , הכול זה סיפורים ארוכים ושאלות של "מה נראה לך ואיך יהיה" והיא רצה ומשתוללת עם הדימיונות שלה - מה יהיה ואיך יהיה וכו' וכו' וכו' ואני ההפך הגמור , מדברת קצר , רק מה שרלוונטי , יכולה לעדכן ולסיים שיחה , לא חייב לדיון על כל דבר חצי שעה כך שמאוד קשה לי עם השיחות האלה אנירואה את השם שלה על הצג אני אומרת לעצמי "מה עכשיו?!" בנוסף אני לא מתחברת לקו מחשבה שלה ותמיד אני מביעה דעה קיצונית משלה או שואלת שאלות קשות שאין לה תשובה היא מתחילה להתעצבן וזה בא לידי ביטוי בדיבור שהוא על סף צעקה וחוסר סבלנות וגם את זה אני לא סובלת כבר ! לא יודעת מה לעשות איך להבהיר לה מה מרגיז ואתי / מפריע לי (היא נעלבת מהר) הנה עכשיו בשיחה אחרי שהיא דיברה ושאלתי שאלות שלא היו לה תשובה -שהיו שאלות קריטיות כמו " אחרי הבדיקה אם יוצא חיובי/טוב מה עושים ? או להפך אם יוצא שלילי מה עושים ? היא עונה לי : לא יודעת צריך לערוך קודם בדיקה ואני אומרת בחזרה : בסדר , נניח וביצעו בדיקה , מה אחר כך ואז הטונים עולים " לא יודעת גם העו"ס לא יודעת ובלה בלה בלה אז אמרתי לה : טוב אז אחרי שיעשו בדיקה נדע מה קורה והתגובה שלה הייתה בשיא הקרירות - בסדר אמרתי יפה להתראות ושנדבר אחר כך לא יכולה , היא מכניסה אותי לסטרס , אחרי שיחות כאלה אני נהית עצבנית וצריכה כמה דקות להירגע מה לעשות ? זה רק אני ככה ויחסי אם-בת הם הרבה יותר כיפיים ורגועים תודה למי שהגיע עד לכאן