ש י ר ה 42
New member
אמא שלי
היום זה תאריך הולדתך. עשר שנים כבר לא חוגגים לך. עשר שנים שאת איננה. עשר שנים עצובות ומלאות געגועים. ביום שהלכת, הלכת לי בידיים. הסתחררת ונעלם לך הדופק ומבלי לחשוב החזקתי את ראשך וניסיתי לקרוא לך, המילה אמא נשארה תקועה בגרוני. זו הייתה הפעם הראשונה בה לא הצלחתי לאמר - אמא. זו הייתה גם הפעם הראשונה בה הרגשתי איך ליבי הופך לאבן, ממאן להרגיש את הכאב. אבל כל גופי התפלח, כל איבר כאב, צרב, רק הלב התנתק. כשהרופא ביקש ממני לצאת מחדרו במרפאה, הבנתי. הבנתי שברגעים אלו אני מאבדת את היקרה לי מכל, את אמא שלי, את החברה הכי הכי שלי. הדקות עד שנט"ן הגיע היו נצח, כבר הייתי מוכנה למשפט הבנאלי "עשינו כל שיכולנו". זוכרת את חיוכך באותו בוקר, את החולשה והעייפות שניכרו על פנייך ואת בדרכך שלך חייכת כאילו הכל בסדר. בחלומות הכי מסוייטים שלי לא חשבתי ולא האמנתי שזו לנו השעה האחרונה יחד. כשאבא הגיע וקיבל את הבשורה הוא זעק את שמך בשבר נוראי. חיבקתי אותו. עד היום כשהטלפון מצלצל אני מצפה לשמוע את קולך. אבל יודעת, יודעת שאת איננה. החגים, השמחות, העצב, אינם כשהיו. בעוד עשרה ימים חן תחגוג את בת המצווה. ואת, את תהיי כל כך חסרה לנו. זוכרת איך השתעשענו במחשבה שנחגוג יחד לשתיכן עוד שנים רבות. ואת את איננה. יהי זכרך ברוך אמא שלי
היום זה תאריך הולדתך. עשר שנים כבר לא חוגגים לך. עשר שנים שאת איננה. עשר שנים עצובות ומלאות געגועים. ביום שהלכת, הלכת לי בידיים. הסתחררת ונעלם לך הדופק ומבלי לחשוב החזקתי את ראשך וניסיתי לקרוא לך, המילה אמא נשארה תקועה בגרוני. זו הייתה הפעם הראשונה בה לא הצלחתי לאמר - אמא. זו הייתה גם הפעם הראשונה בה הרגשתי איך ליבי הופך לאבן, ממאן להרגיש את הכאב. אבל כל גופי התפלח, כל איבר כאב, צרב, רק הלב התנתק. כשהרופא ביקש ממני לצאת מחדרו במרפאה, הבנתי. הבנתי שברגעים אלו אני מאבדת את היקרה לי מכל, את אמא שלי, את החברה הכי הכי שלי. הדקות עד שנט"ן הגיע היו נצח, כבר הייתי מוכנה למשפט הבנאלי "עשינו כל שיכולנו". זוכרת את חיוכך באותו בוקר, את החולשה והעייפות שניכרו על פנייך ואת בדרכך שלך חייכת כאילו הכל בסדר. בחלומות הכי מסוייטים שלי לא חשבתי ולא האמנתי שזו לנו השעה האחרונה יחד. כשאבא הגיע וקיבל את הבשורה הוא זעק את שמך בשבר נוראי. חיבקתי אותו. עד היום כשהטלפון מצלצל אני מצפה לשמוע את קולך. אבל יודעת, יודעת שאת איננה. החגים, השמחות, העצב, אינם כשהיו. בעוד עשרה ימים חן תחגוג את בת המצווה. ואת, את תהיי כל כך חסרה לנו. זוכרת איך השתעשענו במחשבה שנחגוג יחד לשתיכן עוד שנים רבות. ואת את איננה. יהי זכרך ברוך אמא שלי
