אמא שלי שונאת הומואיים

[נים ולא נם]

אמא שלי שונאת הומואיים

אני מאוד קשור ואוהב את אמא שלי.אני ממשפחה דתית. אך לצערי הרב, אני מרגיש שהיא לא אוהבת את הסגנון החילוני ההומואי כלומר: אם היא רואה בנים מחומצנים, או לבושים יוני סקס או מדברים בצורה נשית, או שיש להם פירסינג או קעקוע וכד'... היא ישר מתחילה להגיד: "אוף"... או " הוא מעצבן כזה"...או... "זה סגנון שאני הכי שונאת"...או "כל הבנים עם השיער הארוך"...או "אוייש..אני כ"כ שונאת בנים מחומצנים". זה נורא מפריע לי כי אני מרגיש שאין לי חופש להיות כזה-ואני בהחלט הרבה פעמים רוצה להיות כזה. ת'אמת שרק בגלל הסיבה הזו לפני 3 שנים יצאתי מהארון בפניה... זה מוזר..כי כאילו לא קרה כלום, עדיין מדברים על חתונה (עם אישה כמובן), ובקושי מדברים על זה...כאילו לא אמרתי כלום... אני כמה פעמים הערתי לה על זה שהיא לועגת לבנים נשיים. ואמרתי לה שבעצם גם אני כזה, והוכחתי לה שהיא הרבה פעמים כן אוהבת בנים נשיים (נתתי לה דוגמאות לכאלו בנים, רק שאצל הבנים האלו זה מתבטא רק בהתנהגות ולאו דווקא באופן חיצוני)... אז היא התגוננה בכך שהיא אמרה: " אתה אוהב את הבנים האלו" (מה שנכון -נכון). אבל ההתגוננות שלה זה סתם התגוננות, אני מרגיש שבתוך תוכה היא לא אוהבת את הסגנון ההומואי-חילוני-סופר ליברלי (אני לא יודע את המילה המדוייקת) וזה נורא מפריע לי. זה ממש מעליב אותי באופן אישי. מה עושים? תודה נים

 

[BabyBoy1]

היי נים ../images/Emo13.gif

ברוך הבא

באמת נשמע כמו מצב לא נעים...אני לא חושב שחוץ מלדבר איתה יש ממש משהו שאפשר לעשות... וחוץ מזה שאני חושב שאתה לא צריך לקחת את זה אישית, וזה שהיא שונאת בחורים נשיים לא אומר שהיא שונאת הומואים. גם אני לא אוהב בחורים נשיים...ואני ממש לא שונא הומואים, להיפך

בקיצור, אני לא חושב שיש לך סיבה להעלב.

 

[זאב הלוי]

היי נים

הכבוד שהינך רוחש לאימך שתחי` אינו אמור למנוע ממך חופש חשיבה והתנהגות. זכותה לסלוד מגברים נשיים כפי שזכותך לחיות כך. אין סיבה להעלב, קח נשימה ארוכה כי אלו חייו של השונה..

 

[dkey]

אמך מבטאת את הפחדים שלה

היא הרי יודעת שאתה הומו ולדעתי היא גם יודעת שהיית רוצה לחמצן. זה מסר סבלימינלי שלה. אני מניח שזה לא התחום היחידי בו היא פועלת באופן זה. אני מניח שהיו הערות בעבר ביחס לתחומים אחרים שמהם יכולת להסיק איך היא מצפה שאתה תתנהג. מה עושים? מתעלמים או אומרים לה ברגע שזה קורה שאתה נורא נפגע ושהיא פוגעת בך. שתשמור הערות כאלה לעצמה. מצד שני הורים לא ניתן לשנות. אבל אתה יכול לומר לה שהערות כאלה מרחיקות אותך מלבלות איתה וההפסד אז הוא של שניכם. אתה בדרכך לעצמאות. חלק מזה זה להתנתק מההורים ולעשות גם דברים שהם לא מאשרים. לא מתוך רוע חלילה, אלא מתוך העובדה שזה פשוט אתה. ההורים והילדים בשלב מסוים נפרדים מהתפקיד הורה ילד ואז מה שנותר יש לקוות זאת אהבה וחברות אמיצה.