אמא שלי נפטרה ב2001,

אמא שלי נפטרה ב2001,

מאז אני לא אותו דבר אני בן אדם אחר סובל מדיכאון תמידי כל כך אהבתי אותה איין תחליף לה ואני בן יחיד והיום אני לגמרי לבד,
 
אני קורא הלילה למלאך המוות ../images/Emo14.gif

אני קורא הלילה למלאך המוות , ככל שעובר הזמן אני מרגיש שיותר הגיע זמני להיפרד מהעולם הזה עולם ההבלים הזה עולם הכאב הזה שיבוא שיגאל אותי מיסוריי כי אני מרגיש שאני צריך מנוחה ואני לא יכול יותר, לסבול. לא יכול יותר לסבול את החיים האלו הם קשים מדיי ומדכאים במוות יהיה לי מנוחה נצחית לא אצטרך לכאוב יותר לא אצטרך לבכות על העבר, לא אצטרך לפחד יותר. לא אצטרך להתגעגע יותר , אם כבר לבד אז שיהיה במנוחה מנוחת עולם אני קורא הלילה למלאך המוות שילווה אותי למקום טוב יותר כי בעולם הזה איין נחמה ואיין דאגה אולי בעולם הבא אגיע למקום טוב יותר רגוע יותר שקט יותר יש לי ימים כאלו שאני כל כך רוצה למות מרוב בדידות מרוב כאבים ואכזבות מהעבר, מכל השקרים של כל אלו שנתנו לי הרגשה של אוהבים אבל שחכו אותי אותי מהר אמרו לי אוהבים אותך , היום אפילו לא מתקשרים לשאול אם אני חי או מת נגמרו לי הכוחות, אני מוצא את עצמי מנותק מהעולם הזה אתמול מצאתי את עצמי הולך בלילה לבד כולם ממהרים , ממהרים לאיזה חגיגה להרים לאיזה פאב או בית קפה כולם עסוקים בעצמם זה מה שהם יודעים לעשות הלכתי ליד כביש חשוך 2 צעדים שמאלה והייתי נדרס וחשבתי על זה והיו לי נטיות להוזיז את עצמי אל הכביש אבל לא עשיתי את זה אני נותן לחיים כל הזמן עוד הזדמנויות עוד שיכנועים אבל הכאב חזק , חזק מדיי אני שוב בודד היום אני כבר לא יודע אייך לחזור לחיים של שיתוף עם העולם אני כל כך לבד, אף אחד לא יודע היו אנשים שנתנו לי הרגשה של סימפטיה וכאילו חיבה אבל גילתי שהם בסך הכל עשו עליי את התואר שלהם בפסיכולוגיה / מדעי החברה הם ריאיינו אותי , נתנו לי כאילו הרגשה של אהבה אבל ברגע שנגמרו הרעיונות איתי לא יתקשרו יותר לעולם לשאול מה שלומי ואם אפשר לעזור במשהו היום חלק מהן בטח כבר עובדיות סוציאליות יופי יהיה להם מישרה עם הרבה כסף ואני עדיין זרוק בשבילי החיים בשבילי העולם הזה העולם המטונף הזה כסף קונה את הכל! והיו לי כמה אהבות כך חשבתי אבל, רק נשיאר ידידים , אני אגלה לך את כל הסודות שלי ואתייעץ איתך על דברים ביחסים שלי עם ההוא תמיד הייתי יועץ למישהי אף אחת לא אהבה אותי אף אחת לא אמרה לי אני רוצה להיות איתך אני אוהבת אותך!!!! אני קורא הלילה למלאך המוות שיבוא לקחת אותי בכירכרה שלו נאסוף עוד נשמות בדרך.....
 

אחשל

New member
לפעמים הכאב מסתיר הכל...

מעוור את העיניים, מחריש את הקול, מעמעם את התחושה. עם כל הכאב שאתה חש, אני מקווה שאתה מרגיש את הידיים שמושטות אליך לתמוך בך, שומע את הקולות וקורא את הדברים שנכתבים אליך.
 

דליה ח

New member
איתך

לכל אחד מאיתנו יש רגעי ייאוש שכאלה, שהכל נראה שחור, חסר טעם. אבל בסופו של דבר כל אחד מוצא לעצמו את קצה החוט שמושך למעלה, את הסיבה שלו לקום בבוקר, את התכלית בחיים החדשים. אני מקווה בשבילך שמהרגע הזה של הייאוש,מההרגשה הזאת של התחתית שאתה משדר,תמצא את הדרך לעלות, ואת הטעם לחיים. אנחנו כאן להקשיב, לתמוך, ולהזדהות.
 
אני מצטער אולי

זה לא היה מקום לכתוב על זה זה פשוט מהיומן שלי , מהחיים שלי והמשבר הכי גדול שלי , היה לדעתי מותה של אימי היקרה ז"ל אני לא מתכוון לעשות לכם רע בנשמה סליחה
 

דליה ח

New member
כולנו בצער

ישראל, קודם כל זה נהדר שאתה כותב יומן, לדעתי כל סוג של כתיבה בנושא היא עוד ערוץ לפרוק מועקות. והפורום הזה הוא בהחלט עוד מקום לפנות אליו, רע לנו על הנשמה בכל מקרה, יום יותר ויום פחות, ואנחנו כאן כדי להקשיב,להגיב ובעיקר כולנו יודעים על מה אתה מדבר. לאבד אמא, בכל גיל,זו רעידת אדמה. אמא היא משענת בכל שלבי החיים, גם אם הילדים כבר מטפלים בה. היא משענת רוחנית, ואני מזדהה עם הכאב העמוק שלך גם מהמקום שלי שהוא לא דומה למקום שאתה נמצא בו. נשמע שאתה בחור מאוד רגיש, ולא פלא שבחרת ב"כולם אוהבים את ישראל".
 

yazi22

New member
צודקת דליה

בכל הדברים. לישראל, האם כל מה שאתה מספר, המחשבות, האכזבות, ההרגשות, הופיע רק לאחר מות אמך?
 
למעלה