חשבתי, אז למענך אדפיס
עוד מהספר, ותביני איך תופס את התמונה מאיר שלו וגם קסנר עצמו, כנראה. ראי מה הוא כותב על אמו ואביו: " ירשתי את תכונותיה, את כשרונותיה, את כוח פעילותה, את שאפתנותה ושכלה" מאיר שלו מוסיף מצידו:" כלומר, האב, דייר משנה בביתו שלו, הודר לא רק ממעמדו וממקומו, אלא גם מנכסיו הגנטיים" ומאיר שלו מוסיף: "כיון שכך, מנהלים אידה ואריך קסטנר, האם ובנה, חיים של בני זוג: היא עובדת ומפרנסת, והא עורך קניות, מנקה ומבשל. אלו הם הסדרים התקינים שלהם, לפחות בעיני הבן, וכאשר לקוחה מרמה את האם, אריך בן העשר, ולא אביו, הוא שמחפש ומוצא אותה ודואג להחזרת הכסף ורק אוסיף עוד קטע, מאד משמעותי.כ קסנר מתאר סצינה משפחתית רגילה, קטע של חלוקת מנות שלו להוריו, ומערת היחסים ביניהם, סביב אותה חלוקת מתנות: וכך כותב מאיר שלו" אלא שהדברים עמוקים ואפלים יותר, וחורגים מחלוקה הוגנת למראית עין של חיבה ותשומתלב. וכאן בא ציטוט מספרו של קסטנר:" נשקתי לכל אחד מהם על הלחי. תחילה לאימי. חלקתי להם את מתנותי, והחילותי בסיגריות. כך יכולתי , בעת אבי פותח באולרו את תיבת העץ ומרחרח בסיגריות, להשתהות יותר ליד אימי מאשר לידו. היא התפעלה למתנתי, ואני לחציה אלי בחשאי. החש אבי בכל זאת. ההתעצב אל ליבו בשל כך? זה נשמע כאילו עברנו פורום, לפורןם הספרים. אבל לא, כאן מדובר על מערכות יחסים הורים - ילדים(כבר לא בגיל הרך, אבל הם החלו שם). ברור לך מה כותב על כך מאיר שלו. בכלל לא בכיוון שאת העלית. זה קיים בחיים, לא רק אצל קסטנר, ברמות שונות, עדינות, ולפעמים קשות ובוטות. דסי
