אמא מודאגת!!!

[שינשן היחידה]

אמא מודאגת!!!

בס"ד אחותי היא אמא לתאומים בני שנה ועשרה חודשים {בן ובת} הם הולכים מדברים מילים בודדות {דיי הרבה ובכל יום נוספות מילים חדשות} וטליה {הבת} התחילה לומר מס' מצומצם של משפטים פשוטים. ילדים מאוד חברותיים אחד לשני, אוהבים וקושורים לסביבה הקרובה שלהם {אבא אמא סבתא סבא דודים בני דודים וכו'}, שרים ורוקדים. נועם {הבן} נחרד יותר מפגישות חדשות עם אנשים לא מוכרים ונלחץ ובוכה מאוד {כשמישהו לא מוכר נכנס הביתה וגם שהולכים לבקר משפחה לא מוכרת}. פגישות עם בני גילו בגן השעשועים {הם עם האמא בבית ולא במעון} הוא קצת יותר נפתח ומשחק עם ילדים אחרים {וגם פה לפעמים הוא מפחד מילדים בגילו.} אצל נועם בחודשים האחרונים יש תופעה "כפייתית" הוא לא מסוגל ששום דבר יהיה פתוח והכל הוא חייב שיהיה סגור. בהתחלה התלהבנו שהוא סוגר דלתות ורשתות אחריו, אבל לאחרונה הוא כל היום אומר גור גור גור {סגור} גם לדלת של מכונית ברחוב שפתוחה, גם לפקק שנמצא ללא בקבוק. הוא סוגר דלתות ממש חזק ובודק כמה פעמים אם זה באמת סגור טוב. הוא לא מוכן ליסוע ולהפסיק להכריז גור גור גור עד שכולם חגורים באוטו ושהכל נעול. לאחרונה זה בצורה שקשה להתנהל בבית בלי שכל היום הוא אומר גור גור לכל אחד שיוצא למרפסת או לכל סיר פתוח בלי מכסה במקום. רקע משפחתי.... נועם נולד לשושלת חולי ניקיון- אמא שלא תשב לאכול עד שהכל במקום והכלים רחוצים {גם אם זה אומר שהילדים צועקים כבר מרוב שהם רעבים. סבתא {אמא שלי} שכל היום מנקה את הבית {הם באים לאמאי לפחות פעמיים בשבוע למשך כל היום} וחיה בלחץ מכל לכלוך קטנטן. כל בן אדם שנכנס לשירותים שזה לא היא, חייבת לנקות אחריו. {כן גם היתה שמה פעם שלטים שהשירותים מקולקלים}, כל רגע שותפים את הידיים עם סבון על כל דבר קטן גם שאין באמת צורך. גם אני כמובן נכנס לי העניין לחיים {על אף שאני לא! חולת ניקיון} כמה שאתרחץ לעלולם לא ארגיש שהלכלוך ירד מעליי וכמובן תוך כדי מקלחת אשטוף ידיים עם סבון אחרי שחפפתי את השיער לדוג' ואמשיך במקלחת. כולנו נרחוץ ידיים כי נרגיש שהידיים מלוכלכות על אף שלא נגענו בכלום!!! ובכלל כל החיים שלנו חונכנו על השיגעון הזה. {גם במשפחה המורחבת מצד אמי זה כך, רק שכל אחד ברמתו הוא. אחותי עכשיו מאוד מודאגת מהתופעה של בנה ומרגישה שזה מאוד מציק לו, אותי זה ישר הפנה למצב במשפחתי שלנו {שכבר הרבה כאלה שאמרו שזה מן ocd משפחתי} האם זה נורמלי שהוא יתנהג כך? האם צריך להיוועץ הלאה? או לחילופין לשנות את ההתנהגות של האם והסביבה הקרובה לחלוטין? בקישור יש הודעה שכתבתי לפני כמה חודשים בפורום ocd כדי להבין אולי קצת יותר את הרקע. אשמח לכל עזרה בנושא

 

[יעל ניסן]

האם את יודעת להגיד

ממה אחותך מודאגת? מזה שבילד כל כך צעיר אפשר לראות כמראה מה שהולך בבית? הרי ברור שאי אפשר יהיה לטפל בילד בלי לטפל בכל הבית - נכון? הרי אי אפשר ללמד את הילד התנהגות נורמטיבית ולהגיד לו "ככה צריך להתהג" כשמסביבו אף אחד לא מתנהג כך... ואולי היא מודאגת מזה?

 

[שינשן היחידה]

תודה על החוות דעת מסרתי לה ../images/Emo13.gif

 

[גרא.]

שינשן היחידה,לא בטוח שיש קשר בין התנהגות האם

להתנהגות הילד,שיכולה גם להיות סוג של משחק.ובכל זאת.כדאי שהאם תפנה לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי, והילד,באם התנהגותו מטרידה מדי,יגיע לתחנה להתפתחות הילד באזור מגוריכם להערכה פסיכולוגית תצפית (בגן הטיפולי שם),והמלצה/הדרכה באם יש צורך,כיצד להגיב בבית.

 

[שינשן היחידה]

איך נדע אם ההתנהגות מטרידה מדי

בס"ד מבחינת מקצועית? הוא בעיקרון רוצה לסגור כל דבר שפתוח. לפני שעתיים הייתי אצלה בבית ועשיתי להם אמבטיה, לאחר ששיחקו קצת במיים הוספתי להם למיים סבון בכדי שיהיה להם קצף, טליה נחרדה מאוד ואמרה איכס אייי איי, אני ניסיתי להרגיע אותה ואמרתי לה שזה רק סבון ולא כואב וזה נקי ונעים, ואף הראתי לה איך אני מורחת את הקצף על ידיי ואמרתי לה שזה מאוד נעים, נועם דווקא שיתף איתי פעולה וגם מרח את הקצף ובכלל לא נגעל, היא גם מאוד נחרדת לכל לכלוך קטן לעלים שיש בכניסה לבניין וגם לנקודות חן שיש לי על הפנים היא מנסה להוציא אותם, וכשחושבת שתפסה הולכת לזרוק לפח. בסופו של דבר אחרי שבכתה הוצאתי אותה מהאמבטיה. נועם בנתיים המשיך לשחק ואחרי ששטפתי אותו מהסבון הוא רצה לשטוף גם את הצעצועים ולא הסכים להשאיר אותם זרוקים באמבטיה ושוב אמר גור גור גור... אני לא יודעת אם אחותי תמהר לקחת את ילדה להערכה פסיכולוגית כשהקראתי לה מה שקראת היא דיי נלחצה, היא אחת כזאת שלוקחת כל דבר כזה בתור טרגדיה נוראית. אבל אם זה באמת מה שצריך, אני אסביר לה את זה.