אמא,מה זה ילד רע?

[תמיד שניה]

אמא,מה זה ילד רע?

הגוזלית שלי בת השלוש שאלה אותי פתאום מה זה ילד רע. מה עונים?

 

[ליליה והגמדים]

שאין כזה דבר "ילד רע"

ומי שאמרו להם כזה דבר - טועים ולא מבינים שילדים עושים לפעמים בטעות דברים שנראים רעים אבל זה לא הופך אותם לרעים. זה מה שאני עושה. שאלה כזו באה מאיזה שהו מקום - אני מנסה לתת גם את נוסח התגובה (נניח, מול הגננת).

 

[נעה גל]

אני עדין לא החלטתתי מה עושים עם

"ילד רע" - מצד אחד, ברור לי שלא אומרים לילד "ילד רע". מצד שני, במהלך השנה האחרונה עם כל לימודי הפסיכולוגיה והחינוך השתכנעתי ש"ילד רע" זו גם תחושה פנימית שמתפתחת אצל ילדים בלי קשר לאיך שדיברו אליהם. כלומר, גם ילד שלא שמע מעולם את צמד המילים "ילד רע" והוריו משוכנעים ב-100% שמדובר במלאך ומעולם לא חשבו עליו שהוא ילד רע, עדין, ירגיש ילד רע במקרים מסוימים. נוצר מצב כזה - אנחנו לא חושבים ולא אומרים לילד שלנו שהוא ילד רע (דבר, שכאמור, שנראה בעיני בסדר), מצד שני, לילד שלנו יש הרגשה כזו שלא באה לידי ביטוי בשום אופן (בהנחה שאנחנו הורים שמוחקים מסרים כאלה מספרים

או לחילופין לא מקריאים ספרים כאלה), ולא מקבלת לגיטימציה. אז מה עושים?

 

[ליליה והגמדים]

יש לי דווקא תחושה

שהמינוח עצמו הוא מינוח נלמד והילד שמע את זה איפהשהו. אולי את צודקת וזו תחושה פנימית מתפתחת, אבל נתקלתי אי אילו פעמים במינוחים שונים שהסתבר לי בבירור שנשמעו מגננת, מטפלת, אמא אחרת ואפילו טלויזיה....

 

[תמיד שניה]

מקור השאלה

אני לא דואגת מהגן,להיפך. השאלה באה בעקבות הסרט פינוקיו שסבתא שלה קנתה לה,ומכיוון שאצלינו מושגים כאלו לא קיימים נשארתי בלי תשובה

 

[מ א י ה ועוד3]

לפי דעתי, "ילד רע" זה ההפך מ"טוב"

ולכן התשובה לילדה תהיה משהו כמו: "אנחנו לא חושבים שיש ילדים רעים. אם מישהו אמר את זה, הוא בטח התכוון לילד מרגיז. א-נ-י לא אוהבת שמדברים ככה". ובהקשר הזה הבת שלי אוהבת לשמוע את "משגעת פילים", נדמה לי של אורי אורלב, שם מסופר על ילדה שמתנהגת כמו בת 3 טיפוסית, וההורים שלה, למרות שמשתגעים, אוהבים אותה מאד. יש שם נקודה אחת שלא אהבתי, אבל הספר בסך הכל נחמד.

 

[דסי אשר]

אני חושבת שגם לילה צודקת, וגם נעה

ישנם ילדים שבאים לשאול שאלה זו, כי בעצם שמעו זאת מהסביבה. אני זוכרת שהייתי אם צעירה, וארחתי ידלים אחרים, כשההורים באו לקחת את ילדיהם, הם תמיד שאלו- איך הם היו- היו ילדים טובים?. תמיד עניתי- שכל הילדים טובים. השאלה תמיד הטרידה אותי ובתשובתי להורים הם היו שומעים ממני את המסר- אבל בוודאי ממשיכים לשאול ולחשוב כפי שהתרגלו. מצד שני, כאשר מתפתח אדם צעיר, ילד- עם דימוי עצמי נמוך, מכל מיני סבות, הוא אכן חש- שהוא ילד רע. נניח, הילד גדל בבית בו נולד אח, הוא מאד מקנא, והמשפחה לא יודעת להתפתח עם המצב, והוא "זוכה" להרבה כעסים על התנהגותו- הוא יפתח תחושה פנימית של ילד רע. בצורה קיצונית יותר- ילד יכול לדמיין לעצמו, כתהליך התפתחותי טבעי, שכאשר משהו קרוב נפטר, נעלם זה משום שהוא , הילד, עשה משהו רע. במקרים אחרים, לאו דווקא קיצוניים כמו מוות, ישנם כל כך הרבה מצבי חיים, בהם הילדים יכולים לפתח עולם פנימי של תפיסה עצמית לא טובה על עצמם= דימוי עצמי נמוך. בגיל צעיר- יהיה מצב רגשי צעיר, מתורגם למשפט "ילד רע". אני נזכרת על דברים אישיים שלי, ושל ילדי. הכל תגובות טבעיות לאורח החשיבה הילדי. חשוב, לכן, שיהיה בוגר אוהב, "שומע" ותומך,כדי שחוויה זו לא תהפוך לתכונה של האדם הבוגר.... דסי דסי

 

[אירית י]

בדיוק על הנושא הזה עשיתי שיעור

לקראת יום כיפור. בחרתי בנושא הזה לשיעור. ידוע לי שילדים מסויימים שומעים את המושג "ילד רע" במקומות שונים, וכמו שציינה נעה, גם מרגישים בלבם פנימה רעים. בחרתי בדקלום "הילד הרע" ודקלמתי אותו בעזרת בובה בן (איך אומרים בובה בן? בוב?). כשסיים הבוב שלי את המונולוג שלו קראתי לו אלי, הושבתי אותו על ברכי ואמרתי לו ולכל הילדים, שבאמת לפעמים אנחנו מרגישים רע עם מעשה שעשינו, ולפעמים לילדים מסויימים גם אומרים "ילד רע" אבל תמיד תמיד הכוונה היא למעשה ולא לילד. דיברנו על כך שגם מבוגרים לפעמים עושים מעשים שהם מרגישים איתם רע ואז פשוט הם מבקשים סליחה ומשתדלים מאד לזכור את אותו המעשה כדי לא לחזור עליו בעתיד. מה דעתכם?

 

[תמיד שניה]

המון תודה

על העצות

 

[תמיד שניה]

משגעת פילים

גדלתי על הספר הזה,ממליצה בחום.