אמא יקרה שלי

[tidi]

אמא יקרה שלי

יושבת כאן מן עצב עצום שעוטף דקה מעכלת ושתיים מסרבת לעכל רוצה רק עוד פעם ליראות אותך עוד פעם אחת לישמוע את קולך פורים תחפושות קריאת מגילה היום ואני אמא אצלי משהו מת משהו בתוכי מת ואני כול כך מיתגעגעת יושבת כאן והדמעות הדמעות מסרבות להפסיק ליזרום והלב בוכה הלב מסרב להאמין איפה את אמא ??????? אני מיתגעגעת שלך לנצח ביתך tidi

 

[liat1953]

../images/Emo24.gif

 

[t u t i d a]

כן, גם אני הרגשתי

יחד עם העליצות של פורים, את החלל הגדול. ובכיתי סתם כשעברתי לי ברחוב. הרגשתי את הפספוס שהוא איננו כאן. ראיתי משפחה מצטלמת בגינה עם תחפושות וחשבתי כמה שזה יפה ושאני גם צריכה לצלם אותנו. אז צילמתי בסוף היום, אבל זה לא היה ממש מיוחד, אלא סתם. פורים ראשון בישראל לילדים ללא אבא. וזה כל כך יפה כאן. כל כך כואב שהוא וכל המתים הנוספים היקרים לנו, אינם איתנו עוד. פורים שמח-עצוב זה היה. לעצוב היה משקל גדול יותר עבורי השנה.