אמא חולה

elana5554

Member
אמא חולה

שלום שמי אילנה ואני גרה עם אמא ,אמי חלתה לדעתי כשאחייני היקר בן מת בצבא ב2006 ,אמא הובחנה כחולת הרפס זוסטר, התהליך החחלמה היה ארוך קשה מייגע מאוד,וכאבים לאורך כל הדרך,מחלקת כאב היינו מטופלים קבוע אחת לשבועיים,כלום לא עזר,בזמן האחרון קיים בלבול ,וחוסר זיהוי של הקרובים ביותר,אפילו על הבית אמא מבקשת שאקח אותה לביתה,כל זה קרה בשלבים ולאט לאט,בתחילה היתה ירידה קוגנטיבית,ותמיד חשבתי שאמא תהיה בריאה והכל יחזור להיות בסדר, גם אני עברתי כמה שינויים בעבות מחלתה של אמא,גרתי משך 25 לבד דירה שכורה,שלא יכולתי לעמוד בתשלומים ללא עבודה כרגע, חלפו להם 4 שנים ועוד קצת שאני ממש גרה עם אמא,עדיין כואבת את כאבי העצב כתוצאה ממהרפס,וכפי שציינתי הזכרון מפעם לפעם יורד,עצוב מאוד,לראות את אמא שהיתה אישה עצמאית וחזקה,לתלויה ונזקקת במאת האחוזים, אילנה
 

ronnyw

New member
אילנה, ליבי איתך.

את מזכירה לי קצת חברה נוספת בפורום (ענתי, מקווה שאת לא כועסת). גם שם האימא סבלה מבעיות אחרות והאלצהיימר הגיע רק אחר כך, גם שם יש בת מסורה שגרה עם האימא ומטפלת בה במסירות יוצאת דופן, וגם שם המצב קשה (לשון המעטה...). אילנה, מהמסר שלך לא ברור אם אימא עברה אבחון לאלצהיימר. יש לעיתים בלבול ודימנסיה שאינם תוצאה מאלצהיימר. חלקם ניתנים לטיפול, אבל חייבים לברר בדיוק. בעצם רק לאחר ששוללים את כל הסיבות האחרות לבלבול ודימנסיה (כמו מחסור בויטמין מסוים או אטמים במוח ועוד ועוד - אולי זו תופעת לואי של הרפס?..), פונים לאפשרות של אלצהיימר. אם זה אכן אלצהיימר, כדאי לך להתחיל לחשוב על קבלת עזרה. גם זה מחייב נייר מרופא. לכן צעד ראשון בכל מקרה - איבחון רפואי הולם. (אם כבר עשיתם זאת - כמובן שכל מה שכתבתי לא רלוונטי). צעד שני: פניה למוסדות (ביטוח לאומי) לקבלת סיוע. התייעצי עם עובדת סוציאלית באזור מגורייך. במקביל מציעה לך לאסוף את המשפחה (הזכרת אחיין, אז אני מבינה שאינך בת יחידה) ולהחיל לתכנן את העתיד. אילנה, אני מבינה שאינך צעירונת (25 שנים בדירה שכורה + 4 שנים עם אימא) אבל עול הטיפול בחולה אלצהיימר הוא כבד גם ללא-צעירים. עליכם לשקול היטב את המשך הצעדים (בתקווה ששאר בני המשפחה קשובים ומשתפי פעולה). ...ואת מוזמנת לפורום להתייעץ, לשמוע, להשמיע ולשאול....
 
למעלה