אמא בכתה

חסיד8

New member
אמא בכתה

אמא התקשרה,שאלה מה חדש,אם אני אוכל כמו שצריך,אם לא קר לי,היא אמרה שאיזה רב גדול מתפלל היום בכותל עלי.בתוכי רציתי לומר לה שתפסיק לדבר איתי על זה,כי הרי זה בערך מה שהיא מדברת איתי כל יום,אבל לא רציתי לקטוע את חלומה.חבר שלי התארס אתמול,שמחתי בשמחתו אבל...זה כבר החבר האחרון שמתארס ונשארתי רק אני...היה עכשיו שידוך על הפרק וכמובן שירד בגלל ש...הדמעות כבר ממאנות לרדת..לכותל כבר אין כח לראות אותי..סטוקים של ארבעים יום והישועה מתבוששת מלבוא...דייייי
 
אני לא מתכוונת

להתחיל במשפטים כמו "ישועת ה'...", "כל דבר בזמנו", "צריך אמונה" ו"ה' יעזור", ולא משום שאני לא מאמינה, אלא כי יש פעמים שכל מה שרוצים זה לפרוק ולקבל חיבוקים. אז אני לא יכולה לחבק. גם ככה יש כאן ספק אם אני בכלל דוסית, אבל אני יכולה לצ'פר אותך בשק מלא כוחות ואור. אני איתך, לגמרי.
 

דרדאדוס

New member
תהיה חזק!

גם אני במצב די דומה לא נשאר כלום חוץ מתפילה רק תפילה!.
 

kiss 18

New member
צודק לגמרי, מה נותר לעשות?? להתייאש, לומר

ששום דבר לא עוזר?? זה גם יגרום למצב להיות יותר גרוע.. מה נישאר לנו אם לא התפילה, תיהיה חזק.. תאגור כוחות, ומקווה שיהיה טוב, לפחות ככה אומרים... לומר שעוד לא הגיע הזמן שלך, ממש לא מעודד אז אני לא אומרת...
 
למעלה