אמא אני מפחד
בשבוע שעבר ביום שישי סיפרתי לבן שלי על הפיגוע בישיבת מרכז הרב. הוא כבר בן 9, הוא כבר קורא את כותרות עיתוני השבת, וביום שישי הוא הולך למסגרת למחוננים שבה יתכן שיש ילדים שאחיהם בישיבה שם ולכן העדפתי שישמע ממני. באותו יום ובמשך השבוע לא קיבלתי ממנו תגובה, אבל דוקא היום כנראה שדיבר על כך עם חברים. הערב לאחר שנשמע בבית קול "פיצוץ" ממנוע של אופנוע (קולות כאלה נשמעים הרבה בסביבה) הוא הגיע אלי לומר שהוא מפחד. בהתחלה ניסיתי להרגיע, אחר כך הפסקתי ורק ניסיתי להקשיב ולתת לו לבטא את הפחד. איך אצלכם? מה אתם מספרים לילדים, ואיך מרגיעים אותם? בשיחה בינינו הסברתי לו שהשבוע כנראה נשמע בסביבה הרבה קולות נפץ של נפצים לפורים, ושבכל מקרה מה ששמענו עכשיו (האופנוע) אינו קול של חומר נפץ או יריות. נזכרתי (ולא סיפרתי לו) איך לפני כמה שנים כשהיה בגן חובה ישבתי באותו מקום ושמעתי קול פיצוץ ולאחריו הרבה אמבולנסים, וזה היה פיגוע בבית קפה קרוב אלינו. למחרת שמחתי שמאיזושהי סיבה (כנראה היה חולה, אני כבר לא זוכרת) הוא לא הלך לגן, ולא נחשף לדיבורים בנושא.
בשבוע שעבר ביום שישי סיפרתי לבן שלי על הפיגוע בישיבת מרכז הרב. הוא כבר בן 9, הוא כבר קורא את כותרות עיתוני השבת, וביום שישי הוא הולך למסגרת למחוננים שבה יתכן שיש ילדים שאחיהם בישיבה שם ולכן העדפתי שישמע ממני. באותו יום ובמשך השבוע לא קיבלתי ממנו תגובה, אבל דוקא היום כנראה שדיבר על כך עם חברים. הערב לאחר שנשמע בבית קול "פיצוץ" ממנוע של אופנוע (קולות כאלה נשמעים הרבה בסביבה) הוא הגיע אלי לומר שהוא מפחד. בהתחלה ניסיתי להרגיע, אחר כך הפסקתי ורק ניסיתי להקשיב ולתת לו לבטא את הפחד. איך אצלכם? מה אתם מספרים לילדים, ואיך מרגיעים אותם? בשיחה בינינו הסברתי לו שהשבוע כנראה נשמע בסביבה הרבה קולות נפץ של נפצים לפורים, ושבכל מקרה מה ששמענו עכשיו (האופנוע) אינו קול של חומר נפץ או יריות. נזכרתי (ולא סיפרתי לו) איך לפני כמה שנים כשהיה בגן חובה ישבתי באותו מקום ושמעתי קול פיצוץ ולאחריו הרבה אמבולנסים, וזה היה פיגוע בבית קפה קרוב אלינו. למחרת שמחתי שמאיזושהי סיבה (כנראה היה חולה, אני כבר לא זוכרת) הוא לא הלך לגן, ולא נחשף לדיבורים בנושא.