מצפה לגאולה1
New member
אמא, אני הומו!
רוצים לספר להורים על נטייתכם המינית, אך חוששים? כך תצאו מהארון ביתר קלות. לא כולנו נולדנו אותו הדבר. ממש כמו שאנחנו לא בוחרים מה יהיה הגובה שלנו, צבע העיניים שלנו ותכונות האופי, כך אנחנו גם לא בוחרים למי להימשך ובמי להתאהב. מרביתנו יתאהבו בבני או בנות המין השני, אולם כעשרה אחוז יתאהבו בבני מינם. נערים ונערות אלו (הומוסקסואליים, לסביות ודו-מיניים) צפויים להתמודד עם תהליך מורכב של גילוי והשלמה עם הנטייה המינית שלהם, ויציאה מהארון. הפסיכולוגית חן מייק, מחברת הספר "פחד, אהבה." נפגשה בתהליך העבודה על הספר עם הומוסקסואלים, לסביות והוריהם וכתבה את סיפוריהם האישיים. בעקבות המפגשים ועל סמך ניסיונה האישי, אספה עבורכם, המעוניינים לצאת מהארון אך חוששים מהצעד, שלל עצות מעשיות שיסייעו לכם לקיים שיחה עם ההורים אודות הנטייה המינית: לא צריך למהר- השיחה עם ההורים צריכה להתקיים לאחר מחשבה ולא כדרך אגב. גם אחרי שהחלטתם שהגיע הזמן, קחו כמה ימים, חשבו על משמעות ההחלטה, דמיינו מה יגרום לכם להרגיש הכי נוח בזמן השיחה ופעלו בהתאם. עשו מאמץ להבין את הקושי של ההורים- כמו שלכם לקח זמן להגיע לרגע הזה, גם ההורים שלכם צריכים את הזמן כדי להסתגל ולהבין את העובדה שאתם נמשכים לבני מינכם. סביר להניח שלהורים שלכם לא יהיה קל לשמוע את מה שיש לכם לומר להם, זכרו שזה רק משום שאכפת להם, והם דואגים לכם. הצטיידו במידע שיכול לסייע להוריכם- ישנם ארגונים היכולים לסייע להורים בהתמודדות עם הבשורה, ובראשם ארגון תהל"ה. הכינו מראש פתק ובו מספר הטלפון של הארגון, ושמרו אותו בכיס. אם יש באפשרותכם, בררו מראש עם מתנדבי הארגון האם יש הורה שעבר תהליך דומה ויהיה מוכן להיות זמין ולשוחח עם הורכם על הנושא. אל תכעסו אם אתם לא מקבלים את התגובה שלה ציפיתם- גם אם דמיינתם וקיוויתם שברגע האמת הוריכם יאמרו את כל הדברים שרציתם לשמוע וזה לא קרה, התאזרו בסבלנות. תנו להם את הזמן, אתם עשויים להיות מופתעים לטובה בהמשך. חשבו האם אתם רוצים שהוריכם יהיו הראשונים לדעת- מרבית היוצאים מהארון מעדיפים לספר תחילה לאחים או לחברים קרובים, חלקם מספרים לכל הקרובים להם לפני שהם מעיזים לדבר עם ההורים. אין בכך רע. ככל שאתם תגיעו מוכנים יותר לשיחה עם ההורים, כך יהיה לכם ולהם קל יותר. היו מוכנים לכך שהוריכם ישאלו שאלות- סביר להניח שהם לא מכירים את הנושא טוב כמוכם, והם ירצו לדעת יותר. השתדלו להגיע לשיחה בגישה פתוחה. אם הוריכם מתעניינים, שתפו אותם ברגשותיכם במידה ונוח לכם לעשות זאת, והפנו אותם למקורות מידע כמו ספרים, אתרי אינטרנט וכתבות בעיתונים. עם זאת, זכרו שאולי תגובתם תהיה הפוכה והם לא ירצו לשמוע על הנושא. קבלו את זה, ושוב, התאזרו בסבלנות. ערכו את השיחה במקום שבו אתם והוריכם תוכלו להרגיש כמה שיותר נוח- שיחה מהסוג הזה לא רצוי לנהל במקום ציבורי, אלא במקום שקט, רצוי בבית, וכדאי לקחת בחשבון שהשיחה עשויה להתארך. אל תתמודדו לבד- גיבוש הזהות המינית והיציאה מהארון הם תהליכים מורכבים הדורשים כוחות נפשיים. היעזרו בארגוני תמיכה (ארגון הנוער הגאה, ארגון חוש"ן, אגודת הלהט"ב, פורומים באינטרנט ואנשי מקצוע), שתפו חבר או חברה שעליהם אתם סומכים במיוחד, וזכרו כי אתם זכאים כמו כל אחד לחיות את חייכם בדרך שבה אתם מאמינים ובוחרים. מה דעתכם על האמור עליל? יכול להוות לעזר לחברים צעירים שכאן איתנו ומתלבטים אם כן/לא לצאת הארון ואיך ליידע את אמא?!
רוצים לספר להורים על נטייתכם המינית, אך חוששים? כך תצאו מהארון ביתר קלות. לא כולנו נולדנו אותו הדבר. ממש כמו שאנחנו לא בוחרים מה יהיה הגובה שלנו, צבע העיניים שלנו ותכונות האופי, כך אנחנו גם לא בוחרים למי להימשך ובמי להתאהב. מרביתנו יתאהבו בבני או בנות המין השני, אולם כעשרה אחוז יתאהבו בבני מינם. נערים ונערות אלו (הומוסקסואליים, לסביות ודו-מיניים) צפויים להתמודד עם תהליך מורכב של גילוי והשלמה עם הנטייה המינית שלהם, ויציאה מהארון. הפסיכולוגית חן מייק, מחברת הספר "פחד, אהבה." נפגשה בתהליך העבודה על הספר עם הומוסקסואלים, לסביות והוריהם וכתבה את סיפוריהם האישיים. בעקבות המפגשים ועל סמך ניסיונה האישי, אספה עבורכם, המעוניינים לצאת מהארון אך חוששים מהצעד, שלל עצות מעשיות שיסייעו לכם לקיים שיחה עם ההורים אודות הנטייה המינית: לא צריך למהר- השיחה עם ההורים צריכה להתקיים לאחר מחשבה ולא כדרך אגב. גם אחרי שהחלטתם שהגיע הזמן, קחו כמה ימים, חשבו על משמעות ההחלטה, דמיינו מה יגרום לכם להרגיש הכי נוח בזמן השיחה ופעלו בהתאם. עשו מאמץ להבין את הקושי של ההורים- כמו שלכם לקח זמן להגיע לרגע הזה, גם ההורים שלכם צריכים את הזמן כדי להסתגל ולהבין את העובדה שאתם נמשכים לבני מינכם. סביר להניח שלהורים שלכם לא יהיה קל לשמוע את מה שיש לכם לומר להם, זכרו שזה רק משום שאכפת להם, והם דואגים לכם. הצטיידו במידע שיכול לסייע להוריכם- ישנם ארגונים היכולים לסייע להורים בהתמודדות עם הבשורה, ובראשם ארגון תהל"ה. הכינו מראש פתק ובו מספר הטלפון של הארגון, ושמרו אותו בכיס. אם יש באפשרותכם, בררו מראש עם מתנדבי הארגון האם יש הורה שעבר תהליך דומה ויהיה מוכן להיות זמין ולשוחח עם הורכם על הנושא. אל תכעסו אם אתם לא מקבלים את התגובה שלה ציפיתם- גם אם דמיינתם וקיוויתם שברגע האמת הוריכם יאמרו את כל הדברים שרציתם לשמוע וזה לא קרה, התאזרו בסבלנות. תנו להם את הזמן, אתם עשויים להיות מופתעים לטובה בהמשך. חשבו האם אתם רוצים שהוריכם יהיו הראשונים לדעת- מרבית היוצאים מהארון מעדיפים לספר תחילה לאחים או לחברים קרובים, חלקם מספרים לכל הקרובים להם לפני שהם מעיזים לדבר עם ההורים. אין בכך רע. ככל שאתם תגיעו מוכנים יותר לשיחה עם ההורים, כך יהיה לכם ולהם קל יותר. היו מוכנים לכך שהוריכם ישאלו שאלות- סביר להניח שהם לא מכירים את הנושא טוב כמוכם, והם ירצו לדעת יותר. השתדלו להגיע לשיחה בגישה פתוחה. אם הוריכם מתעניינים, שתפו אותם ברגשותיכם במידה ונוח לכם לעשות זאת, והפנו אותם למקורות מידע כמו ספרים, אתרי אינטרנט וכתבות בעיתונים. עם זאת, זכרו שאולי תגובתם תהיה הפוכה והם לא ירצו לשמוע על הנושא. קבלו את זה, ושוב, התאזרו בסבלנות. ערכו את השיחה במקום שבו אתם והוריכם תוכלו להרגיש כמה שיותר נוח- שיחה מהסוג הזה לא רצוי לנהל במקום ציבורי, אלא במקום שקט, רצוי בבית, וכדאי לקחת בחשבון שהשיחה עשויה להתארך. אל תתמודדו לבד- גיבוש הזהות המינית והיציאה מהארון הם תהליכים מורכבים הדורשים כוחות נפשיים. היעזרו בארגוני תמיכה (ארגון הנוער הגאה, ארגון חוש"ן, אגודת הלהט"ב, פורומים באינטרנט ואנשי מקצוע), שתפו חבר או חברה שעליהם אתם סומכים במיוחד, וזכרו כי אתם זכאים כמו כל אחד לחיות את חייכם בדרך שבה אתם מאמינים ובוחרים. מה דעתכם על האמור עליל? יכול להוות לעזר לחברים צעירים שכאן איתנו ומתלבטים אם כן/לא לצאת הארון ואיך ליידע את אמא?!