אם רק תבין אותי.... אם רק תבין מה אני מרגישה אלייך… עזוב שאתה היית הראשון וגם האחרון לדעתי… זה פשוט הכל… זה לא רק היחסים ביננו… זה לא רק המבחנים זה לא רק המורים או ההורים או האחות והחברות… זה הכל ביחד נופל עליי ככה… לא יכלו לאמר לי שההתבגרות קשה? לא יכלו להעביר אותי את השלב הזה? אני לא מבינה למה אני צריכה לעבור את הסבל הזה… ועוד עכשיו ``בתקופה הכי יפה של החיים שלי`` הייתי מגדירה את זה התקופה הכי מסריחה שבחיים שלי, כל כך רע לי עכשיו, אף אחד לא מבין כלום! אבל כלום! ותעזוב כרגע את הרגעים הקטנים של האושר כמו הארבעה חודשים וחצי שהיינו ביחד… תעזוב את הנסיעה לאילת תעזוב את הרגעים הקטנים שאני צוחקת בהם תעזוב את הכל ותחשוב איך אני מרגישה פה שאתה כל כך רחוק ממני.. כל כך כואב לי פה לבד… לפני שלוש שניות הצעת לי עזרה ואמרת לי לשפוך הכל להוציא שתעזור לי בהכל ושתנסה להוציא אותי מהמצב המסריח שאני שרויה בו… אני מנסה לעשות את זה כבר שבועיים מהפרידה שלנו… אבל ממש מנסה כמעט כל יום יצאתי לבלות… בנים התחילו איתי הכל היה סבבות אבל אף אחד מהם לא רציתי… השתוללתי והוצאתי הכל את כל האנרגיות… ורק לפני רבע שעה אחרי שלושה ימים רצופים שאני מלאה בחיוכים ושמחה ומצב רוח הכי בעננים שיכול להיות… אני מבינה כמה שאתה חסר לי… זה הרי ברור לי שלא נחזור להיות ביחד… אנחנו רחוקים מדיי… כבר ניסינו והכל לא הסתדר כשהייתי רואה אותך הדבר הראשון שהייתי עושה היה להסתכל לך בעיניים… ואחר כך הייתי מתה לבכות על כמה שרע לי שאתה לא ליידי כל הזמן ולמה אתה לא יכול לגור חמש דקות ממני כמו שהחברים של מעין ושל שני ושל ורד גרים מהן… ורק אז הבנתי שאני מיוחדת שאין עוד אחת כמוני שמה לעשות… ליאת קיבלה אהבה… אבל רחוק, תמיד האמנתי באהבה ותמיד אמרתי שכמה רחוק שהיא לא תהיה זה לא יזיז לי כי זה הדבא שהכי חשוב לי ולא משנה היופי ולא הכסף ולא שום דבר אחר! רק אהבה! גדלתי מאהבה כל החיים שלי הציפו אותי באהבה ופינקו אותי וכל הזמן גדלתי בסביבה אוהבת וחמימה כל כך… אבל אז אתה הגעת והכל נראה בהתחלה כל כך שונה כי אהבתי אותך כל כך ואני עדיין אוהבת אותך… אבל המרחק הזה המרחק הזה פשוט הורס אותי…. שהכל כל כך היה ועדיין רחוק וכל כך אלחוטי… אתה יודע שאני צריכה שהכל יהיה קרוב אליי ושאני צריכה שהכל יהיה נגיש וזמני כדי שאם אני אקבל את הקריזה שלי לבוא ולישון איתך פתאום באמצע הלילה אני אוכל לעשות את זה… ורק פעם אחת זה קרה כשאחותך היתה בחו``ל… וכל כך נהנתי איתך… זה הציף אותי באושר פנימי שכזה… של… וואי… הוא מדהים… זה הבחור שאני רוצה להיות איתו… הוא רק הוא ואך ורק הוא – טוב הבנת נכון?
- הנה חיוך בין הדמעות שלי… אני לא מבינה מאיפה אני מביאה את הדברים האלו… אני לא מבינה אפילו את עצמי… אני פשוט לא וזהו.