"אם המדעים"
שאלה: "האם נכון לומר, שחשיפתה של חוכמת הקבלה לכל דכפין, הביאה גם לזילותה? " יש מי שמוכרים אותה כיום במעין שעטנז עם תחומי העולם הגשמי, שאינו יאה לכבודה: "קבלה וארוטיקה", "קבלה ואסטרולוגיה", "קבלה וקריירה", "קבלה וזוגיות", "קבלה וטארוט". האם הסתרתה במשך כל הדורות על ידי מקובלים לא נועדה למנוע תופעות כאלה? האם אין כאן מקום לשקול מחדש את שיטת חשיפתה, שכן אדם שמעוניין ללמוד קבלה, עלול לטעות בדרך ולהגיע למקום שבו מסחרו אותה לשם רווחים כלכליים? התשובה בקצרה היא - לא נכון. מפני שהזמן הוא הגורם לכך שחוכמת הקבלה, שהייתה נסתרת עד כה, צריכה להתגלות כעת. לפי כתבי בעל הסולם, זוהי "עת לעשות". ולא רק בעל הסולם, אלא מקובלים מכל הדורות, שבעבר ציוו להסתירה, אמרו שכעת יש לגלותה. בימינו, לאחר שובו של עם ישראל לארץ ישראל, חוכמה זו צריכה להתגלות. יש להבין שחוכמת הקבלה למעשה מעולם לא הייתה נסתרת, ברמה שלא ידעו עליה לחלוטין, אלא ישנם מקרים ידועים רבים על חוקרי קבלה, אפילו נוצרים ומוסלמים, שלקחו ממנה ידע במשך אלפיים השנים שבהן הסתירה עצמה. בעל הסולם כותב, שהפילוסופיה כולה, נבנתה וצמחה מאותן פנינים שגנבו חכמי יוון מהנביאים. לאמתו של דבר, רק נדמה לנו שחוכמת הקבלה הייתה כה נסתרת, וכי איש לא ידע עליה מלבד אותם מקובלים. אך לא כך הם פני הדברים, היו מי שידעו ואף ניסו לחדור לעומקה, אך לא עלה בידם לעשות כן, כפי שקורה גם היום. שכן, גם כיום וגם בימים עברו ביקשו אנשים שונים לחדור לתוך נבכי חוכמת הקבלה, אך לשווא. בכל זאת, אחדים הצליחו לקחת ממנה מעט, ואף הצליחו להגיע להבנה שיש בחוכמה זו סודות מיוחדים וידיעות עמוקות על מבנה העולם. נכון שמאז ומעולם תחת הכותרת: "חוכמת הקבלה" מכרה האנושות דברים שונים ומשונים. נוכל להיווכח בזה אם ניפתח ספרים מסוימים כבר מימי הביניים, ואפילו מתקופות קודמות לה. תחת השם "חוכמת קבלה" נכתבו קמעות, ונמכרו סגולות ורפואות למיניהן, שהציפו את השוק דאז. כיום המסחור של הקבלה קיבל ממד כה נרחב בהיקפו, משום שהאנושות חשה שבתוך חוכמה זו יש משהו שיכול להציל אותה, ולכן רבים מתעניינים בה. מובן שהדבר מביא גם לידי כך שנוכלים ינצלו אותה וימכרו כל זיוף שעולה בדעתם במקום חוכמת הקבלה האמיתית. ומתוך כך קיבלה חוכמת הקבלה בימינו לבוש שאינו יאה לכבודה, כביכול. אך למעשה, מבפנים הקבלה ברה וזכה, ואין מי שנוגע בה מלבד אותם יחידים שזוכים לפרוץ דרך המחסום אל העולם הרוחני. אותם הנמצאים בייחוד עם הבורא ואינם נוגעים בקמעות או בסגולות למיניהן, שמטרתן להיטיב לחיים החומריים, כפי שמוכרים כיום "המקובלים המודרניים" סגולות לרפואה, סגולות לזיווג ולהטבת כל תחלואי העולם הזה. חוכמה זו מיועדת אך ורק למען הדבקות בבורא. ההבדל בין שתי הגישות אינו טמון בחוכמה עצמה, אלא באופן השימוש של האנשים בה. ואף בשימוש לקוי זה ישנה תועלת רבה, שכן אדם גדל אט אט מרצונותיו החומריים, האנושיים, עד לרצונות גבוהים לרוחניות, רצונות אלטרואיסטיים. ובכדי למשוך את האדם לחוכמת הקבלה, ראשית יש לפתותו במשהו טוב ומושך, כפי שמפתים ילד בממתק כדי שיתעורר בו התיאבון. הרמב"ם כותב, שלילדים, נשים ועבדים מספרים סוד זה לפי הבנתם, ולאחר מכן, כשיחכימו חוכמה יתרה, יש להתחיל ולפתוח בפניהם את החוכמה יותר ויותר, ולהראות להם מהי באמת חוכמת הקבלה. כלומר, האדם מתפתח, ולפי מידת יכולתו לסבול את האמת אפשר לפתוח לו אותה, אך לא לפני כן. מי שעושה כך הוא המורה הנכון, מורה אמיתי, שמביא את תלמידו אל "העולם הרוחני" ולא לאיזו "הרגשה נעימה" כביכול שחש התלמיד, הרגשת השתייכות למשהו גבוה, כאשר למעשה אין לו יותר מאותם מילים, הרגלים, סגולות או סיסמאות שהוא רוכש, צועק ושר. חוכמת הקבלה האמיתית היא התפתחות החוש הפנימי של האדם, הנקרא "נשמה" או "החוש השישי", אשר בו הוא מתחיל להתייחד, להידבק ולהשתוות לבורא. כל אותם שלבים שהאנושות מצויה בהם כעת, המכינים אותה לקראת חוכמת הקבלה, הינם טבעיים, שכן כך אנו גדלים בכול. הייתי אומר כך, שורשן של כל הדתות והאמונות למיניהן, שהחלו להתפתח לפני אלפיים או שלושת-אלפים שנה, ומאז ועד ימינו אנו, הוא בדליפת ידע מועט מתוך חוכמת הקבלה. אנשים למעשה קלקלו אותה, סובבו ועיכבו אותה בצורה כלשהי, ומתוך כך יצרו לעצמם אמונות ודתות. אך לאותם אנשים אמיתיים, חוקרים אמיתיים שחלקם גויים, הייתה הבנה מסוימת לגבי מהות חוכמת הקבלה." מתוך "מבט לקבלה" של הרב הד"ר מיכאל לייטמן.
שאלה: "האם נכון לומר, שחשיפתה של חוכמת הקבלה לכל דכפין, הביאה גם לזילותה? " יש מי שמוכרים אותה כיום במעין שעטנז עם תחומי העולם הגשמי, שאינו יאה לכבודה: "קבלה וארוטיקה", "קבלה ואסטרולוגיה", "קבלה וקריירה", "קבלה וזוגיות", "קבלה וטארוט". האם הסתרתה במשך כל הדורות על ידי מקובלים לא נועדה למנוע תופעות כאלה? האם אין כאן מקום לשקול מחדש את שיטת חשיפתה, שכן אדם שמעוניין ללמוד קבלה, עלול לטעות בדרך ולהגיע למקום שבו מסחרו אותה לשם רווחים כלכליים? התשובה בקצרה היא - לא נכון. מפני שהזמן הוא הגורם לכך שחוכמת הקבלה, שהייתה נסתרת עד כה, צריכה להתגלות כעת. לפי כתבי בעל הסולם, זוהי "עת לעשות". ולא רק בעל הסולם, אלא מקובלים מכל הדורות, שבעבר ציוו להסתירה, אמרו שכעת יש לגלותה. בימינו, לאחר שובו של עם ישראל לארץ ישראל, חוכמה זו צריכה להתגלות. יש להבין שחוכמת הקבלה למעשה מעולם לא הייתה נסתרת, ברמה שלא ידעו עליה לחלוטין, אלא ישנם מקרים ידועים רבים על חוקרי קבלה, אפילו נוצרים ומוסלמים, שלקחו ממנה ידע במשך אלפיים השנים שבהן הסתירה עצמה. בעל הסולם כותב, שהפילוסופיה כולה, נבנתה וצמחה מאותן פנינים שגנבו חכמי יוון מהנביאים. לאמתו של דבר, רק נדמה לנו שחוכמת הקבלה הייתה כה נסתרת, וכי איש לא ידע עליה מלבד אותם מקובלים. אך לא כך הם פני הדברים, היו מי שידעו ואף ניסו לחדור לעומקה, אך לא עלה בידם לעשות כן, כפי שקורה גם היום. שכן, גם כיום וגם בימים עברו ביקשו אנשים שונים לחדור לתוך נבכי חוכמת הקבלה, אך לשווא. בכל זאת, אחדים הצליחו לקחת ממנה מעט, ואף הצליחו להגיע להבנה שיש בחוכמה זו סודות מיוחדים וידיעות עמוקות על מבנה העולם. נכון שמאז ומעולם תחת הכותרת: "חוכמת הקבלה" מכרה האנושות דברים שונים ומשונים. נוכל להיווכח בזה אם ניפתח ספרים מסוימים כבר מימי הביניים, ואפילו מתקופות קודמות לה. תחת השם "חוכמת קבלה" נכתבו קמעות, ונמכרו סגולות ורפואות למיניהן, שהציפו את השוק דאז. כיום המסחור של הקבלה קיבל ממד כה נרחב בהיקפו, משום שהאנושות חשה שבתוך חוכמה זו יש משהו שיכול להציל אותה, ולכן רבים מתעניינים בה. מובן שהדבר מביא גם לידי כך שנוכלים ינצלו אותה וימכרו כל זיוף שעולה בדעתם במקום חוכמת הקבלה האמיתית. ומתוך כך קיבלה חוכמת הקבלה בימינו לבוש שאינו יאה לכבודה, כביכול. אך למעשה, מבפנים הקבלה ברה וזכה, ואין מי שנוגע בה מלבד אותם יחידים שזוכים לפרוץ דרך המחסום אל העולם הרוחני. אותם הנמצאים בייחוד עם הבורא ואינם נוגעים בקמעות או בסגולות למיניהן, שמטרתן להיטיב לחיים החומריים, כפי שמוכרים כיום "המקובלים המודרניים" סגולות לרפואה, סגולות לזיווג ולהטבת כל תחלואי העולם הזה. חוכמה זו מיועדת אך ורק למען הדבקות בבורא. ההבדל בין שתי הגישות אינו טמון בחוכמה עצמה, אלא באופן השימוש של האנשים בה. ואף בשימוש לקוי זה ישנה תועלת רבה, שכן אדם גדל אט אט מרצונותיו החומריים, האנושיים, עד לרצונות גבוהים לרוחניות, רצונות אלטרואיסטיים. ובכדי למשוך את האדם לחוכמת הקבלה, ראשית יש לפתותו במשהו טוב ומושך, כפי שמפתים ילד בממתק כדי שיתעורר בו התיאבון. הרמב"ם כותב, שלילדים, נשים ועבדים מספרים סוד זה לפי הבנתם, ולאחר מכן, כשיחכימו חוכמה יתרה, יש להתחיל ולפתוח בפניהם את החוכמה יותר ויותר, ולהראות להם מהי באמת חוכמת הקבלה. כלומר, האדם מתפתח, ולפי מידת יכולתו לסבול את האמת אפשר לפתוח לו אותה, אך לא לפני כן. מי שעושה כך הוא המורה הנכון, מורה אמיתי, שמביא את תלמידו אל "העולם הרוחני" ולא לאיזו "הרגשה נעימה" כביכול שחש התלמיד, הרגשת השתייכות למשהו גבוה, כאשר למעשה אין לו יותר מאותם מילים, הרגלים, סגולות או סיסמאות שהוא רוכש, צועק ושר. חוכמת הקבלה האמיתית היא התפתחות החוש הפנימי של האדם, הנקרא "נשמה" או "החוש השישי", אשר בו הוא מתחיל להתייחד, להידבק ולהשתוות לבורא. כל אותם שלבים שהאנושות מצויה בהם כעת, המכינים אותה לקראת חוכמת הקבלה, הינם טבעיים, שכן כך אנו גדלים בכול. הייתי אומר כך, שורשן של כל הדתות והאמונות למיניהן, שהחלו להתפתח לפני אלפיים או שלושת-אלפים שנה, ומאז ועד ימינו אנו, הוא בדליפת ידע מועט מתוך חוכמת הקבלה. אנשים למעשה קלקלו אותה, סובבו ועיכבו אותה בצורה כלשהי, ומתוך כך יצרו לעצמם אמונות ודתות. אך לאותם אנשים אמיתיים, חוקרים אמיתיים שחלקם גויים, הייתה הבנה מסוימת לגבי מהות חוכמת הקבלה." מתוך "מבט לקבלה" של הרב הד"ר מיכאל לייטמן.