רוב הסיכויים הם שהם לא מודעים
למרות שפעם אמרתי להורים שלי את דברי אותה דודה , ואבא שלי אמר שיש בזה משהו , אמא שלי טענה שאלו שטויות . . .
במקום העבודה שלי בשדרות אני עובד עם עובדים סוציאליים ומשתתף קבוע בישיבות הצוות שלהם , והם מעלים "מקרים" לדיון. ואחד הדברים הכי עוצמתיים שגיליתי היה שתמיד לבעיה בזוגיות יש שני צדדים (וזה יותר משמעותי מאיך שזה נשמע
).
אם אחד סאדיסט , השני מזוכיסט. אחת משוגעת בטירוף , ובעלה אדיש בטירוף. לפעמים זה הרבה פחות ברור , אבל בחפירה לעומק זה ימצא.
מה שהפתיע אותי היה שגם כאשר על פניו יש צד אחד "אשם ובעייתי" וצד שני לא , תמיד מגלים עם קצת מחשבה שזה עניין של שניהם. ושהמערכת הזו כמה שהיא "סבל" היא מספקת צורך לשניהם.
גיליתי שאין שום מקרה , בני זוג במיוחד כאלו שחיים הרבה שנים הם תמונות מראה אחד של השני , אותה בעיה משתקפת אצלם בדרך כלל בצורה של יין ויאנג.
בן הזוג משקף לכל אחד את המקומות בתוכו שהוא מדחיק ושהוא "לא בסדר" איתם. ולכן יוצא שהבעיה מתבטאת באופן כזה.
