אם בספרות עסקינן

[Auntie Gizmo]

אם בספרות עסקינן

ספרים, לעניות דעתי, הם דבר מאוד חשוב. אני אישית מאוד אוהבת לקרוא ספרים. הספרים מעשירים את הדימיון, את השפה, את הידע... אבל דבר אחד מרגיז אותי: המקצוע ספרות. לשם מה המקצוע הזה נחוץ? נכון, הוא נדרש בכדי לאפשר לאנשים שלא ראו מימיהם ספר לזות במחזה המופלא הזה, אבל בשביל מה לנתח שירים, ספרים וסיפורים? הרי זה הורס את כל העיקרון! כל אחד אוהב לנתח שיר, סיפור או ספר בצורה שנוחה בלי שאף מורה יגיד לו שזה נכון או לא. הרי כל אחד מנתח דברים בצורה אחרת, בפרספקטיבה אחרת, אז למה שאיזה מורה יגיד לי אם זה נכון או לא? היחס שלי למקצוע הוא לא שצריך לבטל אותו לגמרי, הרי אנשים צריכים להיחשף לשירה וסיפורת, אבל לפחות שלא ישללו דרך חשיבה של אנשים בנושא הזה, כי זה בדרך כלל, מה שמורים לספרות עושים....

 

[Black Star]

100% הסכמה.

ספרות הוא אחד המקצועות הכי שנואים על תלמידים. רוב המורים פשוט הורסים את ההנאה מסתם קריאה, של סיפור או של שיר. אם זה היה נגמר במקצוע שנוא, אז סבבה... שיהיה מקצוע שכל מבחן בו הוא מריחה של שלושה עמודים חסרי כל משמעות, עם כל מיני דברים... אבל הבעיה היא שזה גורם להמון בני נוער פשוט לשנוא את כל עניין הספרים כי זה מזכיר להם אוטומטית את זה. חוצמיזה, אף פעם לא הבנתי איך אפשר להיות צודק או לא בניתוח סיפורים/שירים. כל אחד מבין את זה איך שהוא רוצה, מי אמר שדווקא מה שהמורה הכתיב בכיתה הוא הנכון?! ובכלל, אני הכי אוהבת להתרשם ממשהו לבד. לא להיכנס יותר מדי לעומק- למשל בשיר. אם אני אוהבת שיר, זה מהקריאה הראשונה, לפני שאני אפילו לגמרי מבינה את כל מה שקראתי... זה יותר מהמילים. שיר טוב משרה עליך אוירה גם בלי שתבין מה כתוב בו, לגמרי. ולנתח... אני תמיד מרגישה שזה מוציא את כל הטעם מהשיר. או מהסיפור. אני היחידה שמרגישה שמרוב ניתוחים משהו הולך לאיבוד ומוציא את כל היופי מהעניין?

 

[Auntie Gizmo]

את צודקת!!!

 

[Funeral Drum]

פעם היה שיער אינפנטיי כזה

קריאה מונחית. זה הדבר היחיד שאני עוד יכול להבין למה הם קיימים. free thinkers are dangarous

 

[Black Star]

הממממ

אני לא בטוחה כמה זה חכם. אומרים לילד (קטן) ``טוב, עכשו אתה צריך להיות בשקט 20 דקות ולקרוא``. שוב, ספרים הופכים להיות מזוהים אצלו עם בי``ס ומטלות לא נעימות וצורך להיות בשקט- לא כיף. הוא לא נהנה. הוא לא קורא ספרים כשהוא לא צריך.

 

[MajoR_ToM]

חה חה , אני זוכר משהו כזה

היה לנו משהו דומה לזה זה היה שהיינו יושבים פשוט רבע שעה וקוראים ... DONT EVER TRY TO FLY

 

[נעל]

הפואנטה

המקצוע ספרות מקנה, בעקיפין, כלים חשובים מאוד לחיים. הפואנטה של ספרות אינה להכריח אותך להאמין בפירוש המדוייק שהמורה ציטטה מדפי ההסברים שמשרד החינוך אישר לבגרות. בספרות חשובים השיעורים עצמם, המעקב אחר תהליך הניתוח בכיתה; הבחינה היא שולית ביותר, והיא נעשית בלית ברירה ובאין דרך אחרת ``לבדוק`` את התלמיד ולדאוג שהוא בכלל יופיע לשיעורים. הפואנטה העקיפה היא יכולת הניתוח באופן כללי, הפעלת המוח למטרות של גילוי דברים שמתחת לפני השטח (כמו שבהיסטוריה משלבים גם ניתוח של רצפי תהליכים שמשפיעים אחד על השני ומובילים זה לזה, וכמו שבמתמטיקה מפתחים את הלוגיקה). הגשמת מטרה זו מאוד תלויה במורה לספרות (מה לעשות, הרוב גרועות). הדבר נעשה תוך הכרת ``נכסי צאן הברזל`` של התרבות המערבית (שבן אדם ``תרבותי`` צריך להכיר), וכך שתי המטרות משתלבות למקצוע אחד, שנותן לך בסיס כדי שתוכלי להנות יותר מספרות גם אחרי שתסיימי תיכון, אם תחליטי להמשיך ולהשאר תרבותית שלא תחת כפייה, אבל גם סתם בסיס לחיים. לרוב המקצוע באמת לא מקרב את התלמידים לספרות ולשירה, וזה ישאר כך לפחות עד שבי``ס יפטר מהתדמית הנוראית שלו (שאנחנו בעצם מדביקים לו?? או שזו אשמתו בלבד?). נעל

 

[Auntie Gizmo]

טוב

אני מסכימה איתך, אבל מרגיזים אותי שני דברים: ההתעמקות בפרטים המאוד שלא חשובים (או שכן, תלוי בסיטואציה) והדבר השני הוא שלפעמים, לרוע המזל כשיש מורה מטומטמת, היא שוללת את כל הניתוחים חוץ ממה שנראה לה. לדעתי בספרות, כל אחד צריך לנתח בצורה שנראית לו ובדרך שבא לו, הרי ספרות זה לא מדע מדוייק שאם אתה אומר משהו בצורה אחרת יתפרש לך משהו לא נכון, לכן, כל אחד צריך לחשוב בדרך שבא לו ולא לפי איזה דף שהמורה מכתיבה בכיתה... כמו שכתבתי, אישית אני אוהבת מאוד ספרים ומנויה מכיתה ג` ועד עצם היום הזה לספרייה והמקצוע ספרות לא הרס לי את האהבה לקריאת ספרים.

 

[נעל]

נכון, לא צריך לשלול (אבל)

באמצעות חיקוי לומדים הרבה דברים. כלומר: לא כולם מסוגלים בכלל לנתח, בעיקר בשלבים מוקדמים. ישנן טכניקות מסויימות לניתוח - אלוזיות (שאין סיכוי שתלמיד רגיל, ואפילו מצטיין, יעלה עליהן, בעיקר בגלל המקורות התנ``כיים המאוד לא מוכרים לנו. כשיכניסו ציטוטים מסיינפלד זה ישתנה), אנלוגיות, מוטיבים חוזרים, מצלול. דברים שלפני שהתחילו שיעורי ספרות של חטיבת הביניים והחטיבה העליונה בכלל לא היינו מודעים אליהם - ואלו שכן, שיבושם להם. ההנחה היא שאחרי כמה שנים שאת משננת את מה שאחרים עשו (כלומר, ניתחו), תוכלי גם את לעשות דברים דומים (ותוכלי גם להמשיך להתפתח ולנתח גם ברמות גבוהות יותר). אבל, שוב, זה לא כל כך עובד. אבל זו תאוריה. נעל

 

[דולצינאה]

ארררררר, אלוזיות

מושג מבריק, אבל אלוהים ישמור- למה? למה נידונתי להתעסק בו עד סוף ימי? (או לפחות עד סוף הלימודים) ואיך לעזאזל ביאליק חשב על סיפור גן-עדן כשהוא כתב את ``מאחורי הגדר?`` דרך אגב, אני מתעניינת: אני לומדת את כל זה בספרות הרחבה (למה לא יכולתי להישאר רק עם מוסיקה...) אבל יש כאלה שלומדים את זה גם בכיתה?! החיים קשים...

 

[goldy]

לדוגמא: מבקרי אומנות

שמחליטים כמה היצירה שווה, אם בכלל...

 

[רותם ג]

מ-ז-ה????

מה פתאום ספרות אולי לא חשוב כמו מטמתיקה , אנגלית ,שפה זרה או הסטוריה אבל זה חשוב כי כל מקצוע שאתה לומד מעשיר לך את הידע אפילו חינוך גופני זה חשוב ואני אומרת שזה חשוב בשביל קצת להשתחרר מהישיבה על הכסא אבל יש מגמות שלא מוותרות על ספרות!!! ובקיצור כל מקצוע זה חשוב!!!!!!!!! ואני לא חנונית כי אני מתחילה להשמע לעצמי חנונית....לא חשוב!

 

[luna]

בעיקר בגלל

שחלק גדול מהמורים לספרות לא היו מצליחים למצוא מקצוע יותר מועיל לחברה. ובשביל לתת ידע כללי למטומטמים שלא קוראים בכוחות עצמם

 

[שרון .]

גם אני חושבת כך

קראנו את הסיפור פטרו מתוך כפתורים רכוסים היטב ואני חשבתי שזה סיפור בנורא יפה ואז המורה שלי התחיל לטעון שהילד בעל נטיות למין הזכרים ושאמא שלו היא בעצם זונה וזה ממש עיצבן אותי כי זה היה סיפור יפה איך שאני ראיתי אותו ועכשיו הוא בא ותוקע לי את הנקודת מבט הטיפשית שלו