Shellylove
New member
אל תשאלו...
ביום ראשון בערב, כשעתיים אחרי ששלי הלכה לישון היא התעוררה והקיאה את נשמתה (כל השיער, הפרצוף, הבגדים, השמיכה והסדין היו ספוגים בקיא ססגוני - כל מה שהיא אכלה באותו יום). וכך התחיל לנו לילה של הקאות, ניסיתי להניק וכל פעם היא הקיאה הכל, ניסיתי לתת מים וגם זה היה בחוץ תוך דקות ספורות. באיזשהו שלב גם אני הצטרפתי לחגיגת ההקאות (פעם היא מקיאה, פעם אני). הלילה הסתכם בלי שינה, החלפת 5 פיג´מות, פעמיים מצעים, פעמיים בגדים שלי, ניקוי שטיחים וספות ובעיקר דאגה שהילדה לא תתייבש. למחרת הרופא אמר שזה וירוס ולתת לה כל פעם רק קצת הנקה או קצת אוכל. מה אני אגיד לכן? אחרי שנה שהילדה יונקת כרצונה, להוציא לה את הפיטמה בכוח מהפה היתה ממש חוויה לא סימפטית, אבל פשוט לא היתה ברירה, כי כשהיא ינקה כרצונה - הכל שוב היה בחוץ. בינתיים כולם בבית היו עם חום ו/או כאב-בטן ו/או שלשול, כך שהיה ממש שמח. אתמול היא "רק" שילשלה אבל הייתה בסדר מבחינת מצב-רוח ואכלה כמו ציפור. היום היא כבר הלכה לגן ואני חושבת שגם את הוירוס הזה עברנו. מתי נגמרת עונת החיידקים הזו?
ביום ראשון בערב, כשעתיים אחרי ששלי הלכה לישון היא התעוררה והקיאה את נשמתה (כל השיער, הפרצוף, הבגדים, השמיכה והסדין היו ספוגים בקיא ססגוני - כל מה שהיא אכלה באותו יום). וכך התחיל לנו לילה של הקאות, ניסיתי להניק וכל פעם היא הקיאה הכל, ניסיתי לתת מים וגם זה היה בחוץ תוך דקות ספורות. באיזשהו שלב גם אני הצטרפתי לחגיגת ההקאות (פעם היא מקיאה, פעם אני). הלילה הסתכם בלי שינה, החלפת 5 פיג´מות, פעמיים מצעים, פעמיים בגדים שלי, ניקוי שטיחים וספות ובעיקר דאגה שהילדה לא תתייבש. למחרת הרופא אמר שזה וירוס ולתת לה כל פעם רק קצת הנקה או קצת אוכל. מה אני אגיד לכן? אחרי שנה שהילדה יונקת כרצונה, להוציא לה את הפיטמה בכוח מהפה היתה ממש חוויה לא סימפטית, אבל פשוט לא היתה ברירה, כי כשהיא ינקה כרצונה - הכל שוב היה בחוץ. בינתיים כולם בבית היו עם חום ו/או כאב-בטן ו/או שלשול, כך שהיה ממש שמח. אתמול היא "רק" שילשלה אבל הייתה בסדר מבחינת מצב-רוח ואכלה כמו ציפור. היום היא כבר הלכה לגן ואני חושבת שגם את הוירוס הזה עברנו. מתי נגמרת עונת החיידקים הזו?