פושע מחשבתי
New member
אל תקנאו בי!!!!
אוי אני והפה הגדול שלי... אני יודע מה תחשבו אחרי שתקראו את מה שאני עומד לכתוב פה... כמעט כולכם ציפו לרגע הזה בכליון עיניים, קיוו שהנה כל רגע זה יקרה, וסוף סוף אני אשלם על הפתיחות המוגזמת שלי. אולי חלק קטן ובעל סימפטיה לא מבוטלת יגיד ``חבל, אבל לפחות זה ילמד אותו לקח...``. ובאמת, סוף כל סוף זה קורה. ההודעה האחרונה שכתבתי פה (ולמרבה הזעם קפצה תוך שעתיים לעמוד השני), הגיעה לידיים הלא נכונות. הודעה על ידידה טובה שלי, שמתוך הרגל אולי, ואולי מתוך בלבול, סיפרתי על מה שקרה בינינו בטיול השנתי לאילת. אבל זה עוד בסדר... הטעות שלי היתה שזרעתי עוד מלח על הפצעים כשמרוב טיפשותי הרגשתי צורך לתאר אותה בפניכם (תראו איזה נחמד אני ומה אני מקריב בשבילכם). זה לא שהיא לא ידעה מה אני חושב עליה, אבל יש הבדל בין לשמוע את הדבר מהבנאדם ברגע של צחוקים וציניות, לבין לקרוא את זה בפורום. היום קיבלתי ממנה הודעה קצרה: ``דויד אתה יודע שאני קוראת לפעמים פורומים`` באותו רגע ידעתי שאני יכול להתחיל לשכוח מהעצה שמישהו נתן לי כתגובה להודעה הזאת - העיקר להשאר ידידים. חבל... דוקא זאת המסקנה שהגעתי אליה בעצמי אחרי שהיה לי זמן לחשוב על מה שקרה - שבאמת הידידות היא הכי חשובה ולא שווה לסכן אותה. אני לא יודע אם אותה ילדה קרובה לליבי תקרא את ההודעה הזאת. אני בספק אם היא תחזור לפה לפורום בכלל, אבל אם כן, אז תדעי שאני מצטער מקרב לבי ואת המסקנות שלי הסקתי. ולסיום אני אומר לך דבר שהוא אולי מתנשא ומסוכן להגיד אבל, פה בפורום יש לכולם הזדמנות להכיר אותי כפי שאני בלי ההסוואה של החיוכים וההתחמקויות. פה אני כותב מה שבראש ומה שבלב. ואם משהו שכתבתי פה פגע בך, אז האם זה עדיף על לחיות בלי לדעת שזה מה שאני חושב? אם כן אנא יידעו אותי בנושא. דוד.
אוי אני והפה הגדול שלי... אני יודע מה תחשבו אחרי שתקראו את מה שאני עומד לכתוב פה... כמעט כולכם ציפו לרגע הזה בכליון עיניים, קיוו שהנה כל רגע זה יקרה, וסוף סוף אני אשלם על הפתיחות המוגזמת שלי. אולי חלק קטן ובעל סימפטיה לא מבוטלת יגיד ``חבל, אבל לפחות זה ילמד אותו לקח...``. ובאמת, סוף כל סוף זה קורה. ההודעה האחרונה שכתבתי פה (ולמרבה הזעם קפצה תוך שעתיים לעמוד השני), הגיעה לידיים הלא נכונות. הודעה על ידידה טובה שלי, שמתוך הרגל אולי, ואולי מתוך בלבול, סיפרתי על מה שקרה בינינו בטיול השנתי לאילת. אבל זה עוד בסדר... הטעות שלי היתה שזרעתי עוד מלח על הפצעים כשמרוב טיפשותי הרגשתי צורך לתאר אותה בפניכם (תראו איזה נחמד אני ומה אני מקריב בשבילכם). זה לא שהיא לא ידעה מה אני חושב עליה, אבל יש הבדל בין לשמוע את הדבר מהבנאדם ברגע של צחוקים וציניות, לבין לקרוא את זה בפורום. היום קיבלתי ממנה הודעה קצרה: ``דויד אתה יודע שאני קוראת לפעמים פורומים`` באותו רגע ידעתי שאני יכול להתחיל לשכוח מהעצה שמישהו נתן לי כתגובה להודעה הזאת - העיקר להשאר ידידים. חבל... דוקא זאת המסקנה שהגעתי אליה בעצמי אחרי שהיה לי זמן לחשוב על מה שקרה - שבאמת הידידות היא הכי חשובה ולא שווה לסכן אותה. אני לא יודע אם אותה ילדה קרובה לליבי תקרא את ההודעה הזאת. אני בספק אם היא תחזור לפה לפורום בכלל, אבל אם כן, אז תדעי שאני מצטער מקרב לבי ואת המסקנות שלי הסקתי. ולסיום אני אומר לך דבר שהוא אולי מתנשא ומסוכן להגיד אבל, פה בפורום יש לכולם הזדמנות להכיר אותי כפי שאני בלי ההסוואה של החיוכים וההתחמקויות. פה אני כותב מה שבראש ומה שבלב. ואם משהו שכתבתי פה פגע בך, אז האם זה עדיף על לחיות בלי לדעת שזה מה שאני חושב? אם כן אנא יידעו אותי בנושא. דוד.
