אל תקחו את זה קשה

אל תקחו את זה קשה

ערב ירד איתו בא החושך והאור שפועם בי מהבהב בקושי הלכת. הסיבה לא מובנת מחשבות זרות החיוך שזרח בי נעלם מגיף תריסי עיניי ורואה אותך. ישובה על סלע, מביטה אל מים מהורהרת לא יודע על מה. את הגלים את דוחה חזרה אל המים. אלו גליי שכמה אלייך ועכשיו הים נדם
 
תודה../images/Emo13.gif

בדרך כלל כותב מה שמרגיש לי ברגע מסויים. חושב שתמיד צריך לכתוב את שמרגישים. מבלי להתאמץ מדי ליפות. נוהג כך גם בתגובותיי,הכל מתוך הטוב והרצון לשפר.(בעיקר את עצמי) מקווה שאני לא פוגע באף אחד. ערב טוב
 
אור פשוט

לפי הכתיבה שלך, אתה אדם נפלא, מילותיך עדינות ומרגשות, כל כך מרגיעות. איך תצוץ בך המחשבה כפוגע? מזכיר לי הרבה את עצמי, לכתוב מה שמרגישים, אולם אני כותבת למגירה בלבד. מאד חשוב להביע מה שמרגישים, זה מאד מקל, ואני שמחה שזה יוצא לך בקלות בלי ליפות. כל טוב איש יקר.
 
שוב תודה../images/Emo9.gif

כייף למגירה הזו שאת כותבת לה
 
למה עצובים?

משתדל בד"כ שגם העצובים יהיו עם סוף אופטימי. השיר של היום יוצא מן הכלל חוץ מזה העצב הוא חלק מחיינו, חלק מרגשותינו. יש רגעים כאלו לכולם. השאלה היא המידה.
 
נכון אור פשוט

עצובים כן, אבל לא עד כדיי מצב יאוש. סתם שירים, להביע רגשות. נכון שהעצב הוא חלק מחיינו, אבל אפשר להפוך אותו לפחות עצוב עם טיפת מאמץ. לחפש את הצד הטוב של החיים, הרבה ניתן לגלות שעם טיפת יכולת ורצון העצב הופך לדבר הקטן והשולי בחיים ואילו הטוב הוא הרוב. הרבה יוצא לי לאחר יום בשעות הקטנות של הלילה לכתוב על הנייר את מה שארע, הרגשות, ההתמודדות, המודעיות להכל, אם היה טוב, או רע, וזה נותן לי להביט קדימה מה ניתן לשנות לטוב יותר, או איך להנות ולשמוח ממה שקיים.
 
למעלה