אל תספרו לי

[מצפה בקרוב22]

אל תספרו לי

באמת שהכי קשה לי בכל הטיפולים האלו זה חוסר הרגישות של אנשים. אל תספרו לי שאתן בהריון. אני מבינה שאתן שמחות.. באמת. אבל אל תספרו לי שאתן יודעות שאנחנו מנסים כבר הרבה זמן. אל תספרו לי.. ואם כן, אז קצת יותר ברגישות.. אני מצליחה ביומיום להתמודד, אבל זה ככ שובר.. שעכשיו חברה סיפרה לי ואני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי..

 

[תו123456]

יכולה להגיד

שאצלי חברה מאוד טובה לא סיפרה על ההיריון כמעט עד חודש שישי כי היא לא רצתה לפגוע בי. ודווקא זה מאוד פגע בי שהיא התחמקה ממני והסתירה וזה סתם הרחיק ביננו.
זה קשה לשמוע על היריונות שמצפים בכל מצב.... אין רגישות.
פשוט קשה... מותר להשבר ולבכות...
ואז כמו תמיד לקחת אוויר ולהמשיך הלאה למטרה הכי חשובה.
חיבוק

 

[haych]

מסכימה עם תו

לא הייתי רוצה שימדרו אותי, בעיניי זה פוגע יותר.
כן צריך להיות רגישים ולא לפרט יותר מדי, אלא אם את שואלת ומראה רצון לדעת.

 

[מצפה בקרוב22]

שיספרו אבל

בקצת יותר רגישות.. והאמת שאני בשבלב גם שלא אכפת לי עוד כמה חודשים שיהיו עם ילדים.. זה באמת שובר אותי..

 

[שלי12342]

תומכת

לפני שנה בערך הייתי אצל חברה קרובה, הדבר האחרון שחשבתי שהיא תספר לי זה שהיא בהריון (אחרת מראש הייתי נמנעת מלבוא.. מוכנה לשמוע בשורות כאלה רק עם קהל נוסף- שלא נותן מקום לבאסה שלי) באותו לילה לא נרדמתי כל הלילה.. והייתי סוערת מאוד גם בימים שלאחר מכן.. חצי סוערת מהבשורה שלה וחצי סוערת מהתגובה שלי שהיתה כזו חריפה.. אבל בואי נאמר שזו חברה שבחתונה שלה לא שתיתי כי קיוויתי שזה סוף סוף קרה... מה עזר לי לצאת מהכאב? התמכרתי למשחק דבילי בטלפון (מאותו לילה).. זה מעביר את הזמן ללא חשיבה ובנוסף יצאתי הרבה לרוץ.. ספורט משחרר אותי מהמחשבות. מאז הקשר שלנו קצת דעך.. אני כמובן מתרצת את זה בעיסוקים וכו.. והיא עכשיו עם הילדה שלה לא פחות עסוקה..
אני קוראת את מה שאת כתבת וישר החזרת אותי אחורה לרגע הזה.. כמה הוא כאב ועיצבן והרגיש כמו דקירה.. היום אני יודעת להגיד שקשיי הפוריות הרחיקו אותי מחברים טובים, לפחות הוריד משמעותית במינון.. שמחה על כך שבעלי לצידי ועל שאני יכולה לשתף ולקרוא כאן.. מאחלת לך שתמצאי את הדרך לפרוק את הדמעות, ולהמשיך.

 

[מצפה בקרוב22]

תודה לך...

בקצב הזה לא יישארו לי חברות.. לפעמים אני חושבת שזה אולי עדיף.. כי מי שלא בזה פשוט לא מבין בכלל במה זה כרוך.. אנשים מסתכילם עלייך, מחשבים כמה זמן את נשואהף ולמה עדין אין לך ילדים..

 

[PAND76]

מחבקת אותך ואתרום לך משלי

גיסתי ובעלה נישאו אחרינו ונקלטו לפנינו. והם הרבה יותר צעירים ומחילה, הרבה פחות יציבים. כשהיא בישרה, מיהרה להגיד לאמה בקול רם, שלא תאחל לי ולבעלול שום דבר, כי זה פוגע. כאילו ניסתה לעזור, אבל פגעה יותר. חמותי העירה לי בתגובה, שהיא הפכה גרידית ורוצה נכד גם מאתנו. כדי לגמור אותי לגמרי, לבעלול הייתה לפני כן יציאה עלי שלא במקום ליד כולם ואז בדרך חזרה הבייתה מרוב עצבים עליו ובעיקר כאב, צרחתי עליו כל הדרך. כמעט עשינו תאונה.

וכמובן, שהיו את ההערות של חמותי וגיסתי לבעלי ולי: "יש לכם עוד אופציות", כאילו שזה כה פשוט, כמו לקבל עירוי דם או תוספת ברזל. או שאלות מביכות מאנשים בפורומים משפחתיים, כאילו שכ"כ קשה להבין שאם אנחנו לא מדברים על כך, כנראה שזה קשה מדי. פעם ביקרנו את חמי וחמותי והיא זרקה לבעלי לידי: "תתקשר יותר לאחותך! היא בהריון! היא רגישה עכשיו!", כאילו שאין לה בעל ואין לה תמיכה מכל העולם, ואנחנו בתוך מיץ הזבל שבקושי צפנו בו, עוד צריכים לשמש להם קבוצת מעודדות.

וכמובן יש את החברים, שנקלטים ברגע שמחליטים ואנחנו רק נישאנו ומחכים ומחכים. וכן, יש ריחוק. אז מה? החיים לעתים גורמים לזה, אל תקחי כל האחריות על עצמך ועל מה שאת עוברת. כל חברות משתנה עם השנים. ואת לא צריכה לקבל לפרצוף כל הזמן את מה שאין לך. מותר גם להתרחק כדי לדאוג ולשמור על עצמך.

אין באמת דרך להתמודד עם זה. זה פשוט כואב. יש ספורט. יש זמן איכות עם בן הזוג. נופשונים, שופינג. עבודה ועוד עבודה. דברים שמקהים מעט את הכאב והופכים אותו נסבל. ומניסיון, יש גם ימים טובים למרות שהקושי כל הזמן שם והם יבואו גם לך. העיקר שלא תתייאשי. ב"ה, אתם צעירים. תתמקדי בזה, כי זו חצי הכוס המלאה.

מחבקת שוב חזק. ומאחלת לך שהות קצרה פה באתר.

 

[simba1231]

כל כך מובן...

זה ממש הגיוני שאת מרגישה ככה וזה בסדר. אבל גם לא בטוח שכולם יודעים שאת בטיפולים וגם בטוח שלא מבינים כמה זה קשה... מי שלא צעד בנעליים האלו באמת לא מצליח להבין. יכולה להגיד לך שהיו חברות שבקושי הצלחתי להביא את עצמי להגיד מזל טוב והקשר איתן דעך בתקופה של הטיפולים, לא בטוח שזה היה לטובה כי הרגשתי מאוד בודדה אבל זה מה שהייתי מסוגלת בזמן ההוא. תהיי נדיבה עם עצמך.
חיבוק גדול ):

 

[LEELEE7]

אל תגידו לי - כשתהיי אמא - תביני

המשפט הכי חסר רגישות, הכי מתנשא והכי שנוא עליי.
חברה שלי, שעברה 7 מדורי גיהינום כדי להיות אמא, אמורה לדעת הכי טוב לא להגיד את המשפט הזה, ובכל זאת היא בוחרת לומר אותו -
"וואי יש קבוצה מצחיקה בפייסבוק- 'מאמאצחיק' - יש שם דברים קורעים. את לא אמא אז אני לא בטוחה שיצרפו, תנסי. קורעים"
&nbsp
"את עדיין לא מבינה את זה, אבל הלב מתרחב פי מיליון, ואני פשוט מאושרת"
&nbsp
"כשתהיי אמא - תביני"
&nbsp
"את לא אמא - את לא מבינה"
&nbsp
או כשהגבתי לחברה שלי על איזה פוסט מטופש על דרך חינוך ילדיה, אותו חברה כתבה -
"Xxxx (השם שלי) היא לא אמא. כשהיא תהיה אמא היא תדבר אחרת ודברים יתבהרו"
&nbsp
אין לי עוד מה להוסיף. אל תגידו לי...
כי כבר נמאס לשמוע את זה.

 

[מצפה בקרוב22]

זה נשמע הרבה יותר נורא.. חיבוק

 

[איגי84]

צודקת! זה הכי מתנשא ומעליב שיש