בת בת המקורית1
New member
אל תלכי לי
חייבת לפרוק את מה שעל ליבי נראה לי זה המקום המתאים. סבתא,או כמו שאני מכירה אותך "נה-נה", אל תלכי לי,את לא יכולה ללכת ככה,אי אפשר הבטיחו שתיהי בחתונה שלי,סבא לא הספיק להיות בבת מצווה,אז לפחות את את חייבת להיות בחתונה שלי,אחרת איזו מן חתונה זו תיהיה? לפני יומיים היא נפלה בבית לקחנו אותה לבית חולים..אמרו שבר,צריך לנתח. אח"כ אמרו שאי אפשר כי יש לה דלקת ריאות והם פוחדים. אני לא ידעתי מהמצב האמיתי שכל המשפחה הסתירה ממנה ומכולם כבר 12 שנים. אתמול עוד היא היתה "בסדר" אם אפשר לקרא לזה ככה. היום...היום המצב הדרדר בדרסטיות, לא הבנתי למה..הרי "בסה"כ " היא שברה רגל ועגן,לא חשבתי שזה עד כדי כך חמור. "למה היא לא מזהה אותי?" שאלתי את דודה שלי,בזמן שאמא שלי מחזיקה לסבתא את היד שלא תנסה להוציא את האינפוזיה מהיד, דודה שלי לא ענתה.. אני קוראת לה "סבתא תראי אני פה" זו אני....החזקתי לה את היד השניה כדי שלא תנסה להוציא את זה.. היא לא מקשיבה,היא לא מבינה מה הולך סביבה,היא לא מזהה אותי,לא מזהה את הנכדה שהיא גידלה היא מסתכלת עליי וכאילו אני אויר..כשהיא רואה אותי היא ישר מחייכת קורנת מאושר מחבקת אותי עכשיו..כאילו כלום..כאילו.......אני לא יכולה יותר,שאלתי שוב את דודה שלי מה יש לה ,לא יכול להיות שבגלל שבר היא מגיבה בצורה כזו,אני רוצה לדעת מה יש לה.. דודה שלי התחילה לגמגם אמרתי לה תגידי לי מה יש לה אני בת 20 אני גדולה אני ידע איך להתמודד היא לקחה אותי לצד "יש לה סרטן בריאות כבר 12 שנים,זה התפשט גם לראש..הרופאים אומרים היא לא תחזיק יותר מכמה שבועות או ימים" ואז הבנתי הכל.לא עמדתי בזה ירדתי למטה הלכתי עם בת דודה שלי, שאלתי את דודה שלי השניה למה למה לא טיפלו בה כל השנים האלה למה??? היא ענתה לי שאם הם היו אומרים לה היא היתה הורגת את עצמה וזה נכון מאז התאונה עם סבא סבתא כבר לא אותו דבר ובשמחה לצערי היא היתה הורגת את עצמה, מה גם שהיא לא רצתה לראות רופאים אף פעם "תנו לי למות בבית" זה מה שהיא רוצה. בגלל זה כל השנים הם לא עשו כלום, "מזל שהיא החזיקה כ"כ הרבה" אמרו לי. בכיתי ובכיתי..ואני עדיין בוכה..אני כותבת ובוכה. היא לא יכולה למות לי עכשיו אני לא מוכנה לזה אף אחד לא מוכן לזה. אני לא יודעת איך אני יתמודד עם כל זה. אמא שלי אני כ"כ פוחדת עליה.היא לא אישה בריאה..לידי היא משחקת אותה קשוחה,אני יודעת שהיא לא. אני כ"כ פוחדת שזה ישפיע עליה קשה גם ככה היא סובלת מהלב..ועד שניהיה קצת טוב בחיים האלה, לא,לא עכשיו אני לא מוכנה לזה..בקשה אלוהים תעשה שיהיה טוב,אני לא יחזיק מעמד,אני לא מסוגלת.. דודה שלי..הבנות שלה..הם יתמוטטו אני יודעת אני מכירה אותם במצב כזה..הם לא יצליחו להתמודד עם זה... יהיה בלאגן אני כבר רואה את הסרט הרע הזה מתקרב.. אני לא רוצה אני לא יכולה..אני לא יודעת איך להיות חזקה בשביל אמא שלי לא יודעת קשה לי,זה גם בשבילה גם בשביל דודה שלי והתאומה שלה גם בשביל הילדים שלה רק כדי שהם לא יפלו לא ישברו,אני חייבת להיות חזקה אחרת כל המשפחה תיפול. אני לא מדברת על שאר המשפחה כי הם...בעצם..אי אפשר לקרא להם משפחה.. באים בשביל הכסף לא אכפת להם בכלל מאמא שלהם.. אבל נחמה וברכה והילדים ואמא שלי...איך אני יתמודד עם כל זה..איך אני יצליח להיות חזקה בשביל כ"כ הרבה אנשים?? אני פוחדת..אני כ"כ פוחדת.. לא נשארו לי כבר סבתות וסבים.. היא היחידה..ואני חשבתי שהיא תזכה לחתונה שלי..לילדים שלי.. לא יכולה לחשוב שהיא לא תהיה זה לא נשמע לי בכלל.. לא יהיו השבתות שיושבים בחוץ אני אמא נחמה ברכה הילדים וסבתא? אין מצב אין מצב שזה לא יהיה! למה אחרי שניהיה קצת טוב זה קורה למה?? למה אלוהים ? תשאיר אותה קצת עוד קצת בבקשה לא מבקשת הרבה רק תשאיר אותה עוד קצת...... אני לא יודעת מה יהיה אני פוחדת איך אני יתמודד איך אני יהיה חזקה אם אני בוכה כמו תינוק? איך יהיו החיים אחרי? את חייבת להשאר סבתא עוד קצת בבקשה בשבילי... אני אוהבת אותך !
חייבת לפרוק את מה שעל ליבי נראה לי זה המקום המתאים. סבתא,או כמו שאני מכירה אותך "נה-נה", אל תלכי לי,את לא יכולה ללכת ככה,אי אפשר הבטיחו שתיהי בחתונה שלי,סבא לא הספיק להיות בבת מצווה,אז לפחות את את חייבת להיות בחתונה שלי,אחרת איזו מן חתונה זו תיהיה?
לפני יומיים היא נפלה בבית לקחנו אותה לבית חולים..אמרו שבר,צריך לנתח. אח"כ אמרו שאי אפשר כי יש לה דלקת ריאות והם פוחדים. אני לא ידעתי מהמצב האמיתי שכל המשפחה הסתירה ממנה ומכולם כבר 12 שנים. אתמול עוד היא היתה "בסדר" אם אפשר לקרא לזה ככה. היום...היום המצב הדרדר בדרסטיות, לא הבנתי למה..הרי "בסה"כ " היא שברה רגל ועגן,לא חשבתי שזה עד כדי כך חמור. "למה היא לא מזהה אותי?" שאלתי את דודה שלי,בזמן שאמא שלי מחזיקה לסבתא את היד שלא תנסה להוציא את האינפוזיה מהיד, דודה שלי לא ענתה.. אני קוראת לה "סבתא תראי אני פה" זו אני....החזקתי לה את היד השניה כדי שלא תנסה להוציא את זה.. היא לא מקשיבה,היא לא מבינה מה הולך סביבה,היא לא מזהה אותי,לא מזהה את הנכדה שהיא גידלה היא מסתכלת עליי וכאילו אני אויר..כשהיא רואה אותי היא ישר מחייכת קורנת מאושר מחבקת אותי עכשיו..כאילו כלום..כאילו.......אני לא יכולה יותר,שאלתי שוב את דודה שלי מה יש לה ,לא יכול להיות שבגלל שבר היא מגיבה בצורה כזו,אני רוצה לדעת מה יש לה.. דודה שלי התחילה לגמגם אמרתי לה תגידי לי מה יש לה אני בת 20 אני גדולה אני ידע איך להתמודד היא לקחה אותי לצד "יש לה סרטן בריאות כבר 12 שנים,זה התפשט גם לראש..הרופאים אומרים היא לא תחזיק יותר מכמה שבועות או ימים" ואז הבנתי הכל.לא עמדתי בזה ירדתי למטה הלכתי עם בת דודה שלי, שאלתי את דודה שלי השניה למה למה לא טיפלו בה כל השנים האלה למה??? היא ענתה לי שאם הם היו אומרים לה היא היתה הורגת את עצמה וזה נכון מאז התאונה עם סבא סבתא כבר לא אותו דבר ובשמחה לצערי היא היתה הורגת את עצמה, מה גם שהיא לא רצתה לראות רופאים אף פעם "תנו לי למות בבית" זה מה שהיא רוצה. בגלל זה כל השנים הם לא עשו כלום, "מזל שהיא החזיקה כ"כ הרבה" אמרו לי. בכיתי ובכיתי..ואני עדיין בוכה..אני כותבת ובוכה. היא לא יכולה למות לי עכשיו אני לא מוכנה לזה אף אחד לא מוכן לזה. אני לא יודעת איך אני יתמודד עם כל זה. אמא שלי אני כ"כ פוחדת עליה.היא לא אישה בריאה..לידי היא משחקת אותה קשוחה,אני יודעת שהיא לא. אני כ"כ פוחדת שזה ישפיע עליה קשה גם ככה היא סובלת מהלב..ועד שניהיה קצת טוב בחיים האלה, לא,לא עכשיו אני לא מוכנה לזה..בקשה אלוהים תעשה שיהיה טוב,אני לא יחזיק מעמד,אני לא מסוגלת.. דודה שלי..הבנות שלה..הם יתמוטטו אני יודעת אני מכירה אותם במצב כזה..הם לא יצליחו להתמודד עם זה... יהיה בלאגן אני כבר רואה את הסרט הרע הזה מתקרב.. אני לא רוצה אני לא יכולה..אני לא יודעת איך להיות חזקה בשביל אמא שלי לא יודעת קשה לי,זה גם בשבילה גם בשביל דודה שלי והתאומה שלה גם בשביל הילדים שלה רק כדי שהם לא יפלו לא ישברו,אני חייבת להיות חזקה אחרת כל המשפחה תיפול. אני לא מדברת על שאר המשפחה כי הם...בעצם..אי אפשר לקרא להם משפחה.. באים בשביל הכסף לא אכפת להם בכלל מאמא שלהם.. אבל נחמה וברכה והילדים ואמא שלי...איך אני יתמודד עם כל זה..איך אני יצליח להיות חזקה בשביל כ"כ הרבה אנשים?? אני פוחדת..אני כ"כ פוחדת.. לא נשארו לי כבר סבתות וסבים.. היא היחידה..ואני חשבתי שהיא תזכה לחתונה שלי..לילדים שלי.. לא יכולה לחשוב שהיא לא תהיה זה לא נשמע לי בכלל.. לא יהיו השבתות שיושבים בחוץ אני אמא נחמה ברכה הילדים וסבתא? אין מצב אין מצב שזה לא יהיה! למה אחרי שניהיה קצת טוב זה קורה למה?? למה אלוהים ? תשאיר אותה קצת עוד קצת בבקשה לא מבקשת הרבה רק תשאיר אותה עוד קצת...... אני לא יודעת מה יהיה אני פוחדת איך אני יתמודד איך אני יהיה חזקה אם אני בוכה כמו תינוק? איך יהיו החיים אחרי? את חייבת להשאר סבתא עוד קצת בבקשה בשבילי... אני אוהבת אותך ! 