אל עצמי

[תאנה]

אל עצמי

אז זהו,התגרשתי! השגתי את מה שרציתי כל כך. נלחמתי בשביל זה, פגעתי בשביל זה, קלקלתי בשביל זה, צדקתי בשביל זה, הכתי בשביל זה וספגתי חבטות בשביל זה. הייתי הכי חזקה בעולם. היו כוחות פנימיים מדהימים. הייתה אישה אחרת בגופי, אישה שחזיקה לי את היד, אישה שהראתה לי את הדרך. הייתה שם מישהי מדהימה שידעה מה טוב בשבילה - שהאמינה האמינה והאמינה. איפה את אישה חזקה? עזבת אותי לנפשי, הלכת לך לעולם אחר? לקחת איתך את הנשמה שלי והשארת אותי לבד. חלשה, בוכה, וזקוקה. לא ידעתי שכך זה יהיה. חשבתי שבסוף הדרך יש אור. אבל לא- זה לא אור, זו נורה חלשה ודהוייה שאין ממנה אפילו חום. אין פה כוחות ואין סבלנות. רק בכי ודמעות רק עייפות- המון המון עייפות. מכרתי לך את נשמתי. קניתי את החרות שלי ושילמתי באפיסת כוחות עכשיו אני יושבת פה וקוראת לך לחזור. רוצה לשמוע שוב את קולי רוצה להיות שוב אותה אחת שהערצתי לפני. זו לא חרטה אישה יקרה- תביני, זה הסוף. זו השאלה הגדולה והחור הגדול הכואב. כן גם אני עשוייה מאותם חומרים בדיוק. החלל הריק. תחזרי אלי מהר- תחזרי להיות גם אמא. אני יודעת שאת שם אני אבודה בלעדייך.

 

[אור-לך]

אוי תאנה, תאנה...

את כל כך נוגעת לליבי. אני הייתי שם לפני ארבע שנים... וכולם אמרו את חזקה, רק שאני לא בדיוק הרגשתי כך... אבל ידעתי שאני רוצה להיות מאושרת, רוצה שיהיה לי טוב, אז מה שווה האהבה כשכל כך לא טוב... וכשידעתי מה טוב בשבילי הרגשתי שאני בדרך הנכונה. ואני האמנתי והאמנתי והאמנתי, עם כל הקושי, פשוט נתתי לו להיות שם עם כל הכאב והדמעות והעייפות והחלל הריק שנראה כאילו אי אפשר למלא אותו... ולמרות שלא ראיתי את האור החוזק חזר לאט לאט, כשהבנתי שכל הקושי הזה היה ירידה לצורך עליה, והרי אני אף פעם לא חווה את הטוב אם לא חוויתי את הרע. והאור תמיד נמצא שם, גם כשלא תמיד רואים אותו, הרי בלי חושך אין אור! אני פשוט מעריצה אותך על זה שהלכת אחרי הלב עם כל הקושי. ושולחת לך את כל האור שבעולם, כן כן הוא נמצא שם ומגיע לכל אחד מאיתנו!!! אור-לך.

 

[יערית]

פתאום אין לי הרבה מה לומר...

הרגשתי שאת כותבת בשמי... את יודעת רק עכשיו אחרי שנה אני מעכלת את הגירושין שלי, תודות לחבר שהיה לי הייתי חזקה יותר ומוגנת ריגשית יותר,עכשיו אני לבד רוצה להיות לבד,כן לפעמים אני בוכה,יש הרבה קשיים כלכליים,אני צריכה לפנות דירה ועדין אין לי איפה לגור,אני מרגישה שאני נופלת לתוך תהום,אך יקירתי לא יעזור אם ננבור בכל העצב והכאב, בואי נהייה חכמות לעצמינו,בואי נעזור לעצמינו,את רוצה למצוא את האשה החזקה שהיתה שם בשבילך ועזרה לך? קשה לה לצאת כאשר את כ``כ ממורמרת ובוכיה,היא זקוקה לקרן אור קטנה שתמשוך אותה מכל החושך שאת נמצאת בו כיום,אולי כדאי שתתחילי לטפל בעצמך, תתחילי להנות מכל דבר שאת עושה,תתעלי על כל הקשיים והם רבים אני יודעת, להיות גרושה זה לא קל ולא הבטיחו לנו גן של שושנים,אך תעשי טובה גדולה לעצמך ותעשי משהו בנידון,תצאי ,תדברי עם אנשים שקרובים לך על הבעיה, יש הרבה ספרים טובים שעוזרים להרגשה הכללית,רק את יכולה לעזור לעצמך. אז מחר את מוציאה את האשה החזקה שבך בכוח,את האשה שחושבת אופטימי , את האשה שתעזור לך לעבור את התקופה ביתר קלות. כואבת ומבינה כל תחושה שלך... רוצה לדבר ? תפני אליי any time! יערית.

 

[avitalp]

אני קוראת את דבריכן,

ומוצאת גם את עצמי שם, בין השורות, כואבת את אותם כאבים, חיה את אותן התחושות. רוב הזמן חזקה, מתפקדת (שיהיו בריאים הילדים האלה, לפעמים רק בזכותם), נלחמת מלחמות יומיומיות קטנות (גם כלכליות) ושורדת.... ולפעמים - נשברת... בוכה, מחפשת את האור הקטן ההוא בחושך.... ומה שמרים אותי מהמשברים האלה הוא אוסף של נקודות אור, שאני רואה כשאני מישירה מבט קדימה - הילדים, הדמות החדשה שמצאתי בתוכי (שהסתתרה לה במשך שנים ונולדה מחדש), המשפחה התומכת, החברים שמקיפים אותי (ממשיים ווירטואליים, כמוכם) והידיעה שכל התהליך וההליך לא היה לשווא, שהחיים טובים יותר עכשיו למרות כל הקשיים ושעם כל יום שעובר יהיה טוב יותר. תאנה - היא תחזור האישה החזקה הזו. מותר לה לנוח לפעמים..... מה שחשוב הוא, שאת יודעת שהיא קיימת..... וזה אינו עניין של מה בכך..... אני פגשתי בה לראשונה לפני שלוש שנים והתאהבתי בה..... אני נותנת לה ``חופשה`` מדי פעם..... כי אני יודעת שהיא תמיד חוזרת.... שמרי על אופטימיות, הביטי קדימה אל האור (היא גם כותבת דברים חכמים).... וכמו שכתבה יערית - אנחנו כאן - להקשיב ולתמוך, כל הזמן כמעט. שיהיה לכולנו רק טוב. שלכן, אביטל.

 

[אור-לך]

ולאחר שאני קוראת את דברייך...

אני אומרת היום שהידיעה שכל התהליך לא היה לשוא שווה את הכל!!! וגם אם מביטים לפעמים לאחור (כי אי אפשר בלי) תמיד להביט קדימה כי יש אור בקצה המנהרה!!! אור.

 

[chirab]

לאחותי

היא נמצאת, היא רק יצאה להפסקה כי היא ע י פ ה !!!!! רוצה חופש, מנוחה, שקט תני לה מה שהיא רוצה והיא תתן לך מה שאת

 

[ענבר בן 31]

תאנה יקרה,

אפשר להגיד לך משהו ? תתקרבי אלי עוד עוד קצת עוד טיפה מה השטויות האלה ? זו אותה אישה, זו את !!!!!!!!!!!!!!!!!! תקומי מחר בבוקר ותגידי לעצמך, אני תאנה, אני מוכשרת, אני יפה, אני חכמה, אני בעצם יכולה לעשות כל מה שארצה. תרשמי לקורס או חוג חדש, תבני לך סדר יום מעניין, תעיזי ותנצלי כל אפשרות לבילוי ולהיות ביחד עם חברות וחברים. תכתבי, תלחיני, תצרי, תעשי כל דבר שיגום לך אושר וסיפוק. אם תמשיכי לחשוב שאת כלי ריק ככה יראו חייך, והרי את לא, את יודעת את זה, את לא אמורה להכנע לבדידות, לעצבות למלנכוליות, זה רק שאלה של השקפה, קיבלת חיים חדשים, קחי אותם במתנה, הסתערי עליהם, קחי כל יום כמתנת אל שלא יחזור,. תאנה נשמתי, אם עדיין את לא מסכימה עם דברי, את מוזמנת לחייג אלי, אני כבר אתן לך בראש, שיותר לא תכתבי בכשרון שכזה את המילים האלה. שלך, ענבר

 

[שרי42]

אבודה?

את? אני מציעה לך לקרוא שוב את שכתבת..רק אז תביני כמה את לא אבודה...כמה את יציבה..יודעת מה את רוצה...היא בתוכך אותה אישה...מחכה לחזור ובגדול....וכן, זה נכון, לפעמים מרגישה אפיסת כוחות מול ההתמודדות היום יומית המתישה, זה לא קל לבן אדם אחד לעשות עבודה של שניים....ואת החלל הריק תמלאי לאט ובהדרגה קודם כל בדברים שעושים לך טוב...השאר יגיע.....ומה רע בדמעות ובכי? זה אחלה שחרור לגוף ולנפש...אני עושה את זה בים.....בלי בושה...צורחת שכל העולם ישמע וחוזרת עם הבטחה שאני יכולה להיות בדיוק אותה האישה שנלחמה לחרותה. אין לי ספק שאת יכולה.

 

[יפעת*]

לקחת אוויר יקירתי

במרוץ החיים אנחנו מאבדים אנרגיות. הגעת לקו הסיום של מרוץ אחד, שהיה קשה מאוד. קחי קצת אוויר, תנשמי, נסי להריח פרחים ולספוג את אור השמש נסי ללבן את הנורה, עד שתבער לאור חזק ובוהק, עד שתהפוך לשמש גדולה וחזקה, ובנתיים... קחי אוויר. היא לא הלכה לשום מקום אותה אישה, היא שם, אני יודעת. היא אמא ומפרנסת, וחוגגת, ועצובה, ולפעמים לבד. לפעמים בתוך המועקה,לא זוכרים את האור, לא מוצאים את המקום ההוא לאחוז, את אותו המקום שמושך אותך למעלה. אז קחי עוד קצת אוויר, ותראי שהוא קרוב מאוד, היום הזה, שבו אור הפנס יהפוך ללהבה שתבער מחדש, ותכלה את כל אותם דברים עצובים ואבודים. אוהבת אותך יפעת

 

[ה-שונית]

נאמר כבר הכל...

אז מה אפשר להוסיף לזה.... שונית (שמקווה שגם נזכרת בשיר)

 

[חן.]

חשוב שאת רוצה.....

לשמוע שוב את קולך, להיות שוב חזקה כשהיית, לחזור להיות אמא כמו שהיית תמיד, למלא חללים, את רוצה, את לא אבודה, את קצת אובדת עצות... סבלנות, זה חוזר בשלבים....

 

[חן.]

אם לא היית רוצה הייתי מודאגת