אל ג'מילה, אתמול

מיכאל ג

New member
אל ג'מילה, אתמול

אחרי הביקורת המשתפכת של שגיא כהן (למרות שהוא ממש לא המבקר האהוב עלי) חשתי רצון לנסות את המסעדה הערבית החדשה באזו שוק הפשפשים שאמורה לשלב מטבח ערבי ובישול עילי. אני ממש לא הייתי היחיד אצלנו והתאספנו לנו שבעה אנשים לנסות את המקום. אולי הייתי צריך לבדוק ביקורות אחרות לפני זה.
מההתחלה היו סימנים בעייתיים. המקום לא היה ממוזג, ולמרות שיש מאווררי תקרה הם לא בכל מקום במסעדה. למזלנו המסעדה היתה חצי ריקה אז יכולנו לעבור מהשולחן שהוזמן. המסעדה, אגב, נשארה חצי ריקה כל הערב.
בגלל שזה רמדאן עכשיו, הצוות לא היה במצב משהו אחרי צום של יום שלם, אז גם השירות היה רחוק מלהיות מדהים, אבל זה דבר מובן בחודש הזה ואני יכול לקבל את זה.
הבעיה שלי היתה עם האוכל עצמו.
יכול להיות שזה רק הטעם שלי - אני אוהב מטבחים עשירים בטעמים ואולי ציפיתי למשהו אחר - אבל האמת היא שהאוכל פשוט לא היה כזה מלהיב. נאמר מנה שנשמעה אחלה - שיפודי קלמארי ממולא בקלמארי קצוץ ושרימפס. אז זה היה בדיוק מה שפורסם והמנה היתה נדיבה אבל חוץ מהטעמים המקוריים של המרכיבים הנ"ל לא היה שום טעם נוסף. היו מנות עם טעמים שממש הרגישו לא נכונים כמו שקדי העגל שהרוטב לא ממש התאים לבשר. השיש ברק היה כופתאות, ואי אפשר ממש לפספס עם כופתאות, אבל כשאני חושב על כל מיני מאכלים גיאורגיים (או סינים) שמכניסים את הכופתאה לפה והוא מתפוצץ מטעמים... כאן זה לא היה.
למנות העיקריות הזמנו בעיקר מנות דגים ואני מנת כבש. הדגים היו בסדר כזה. הכבש לא היה עשוי מספיק. מצד שני מנת הכבש הגיעה עם רוטב (כתוב שהוא מבוסס יוגורט) מופלא בתחתית הצלחת ועלי גפן ממולאים נהדרים. אבל זו בעיה כשבמנת צלעות כבש לא זולה צלעות הכבש הן החלק הכי פחות טעים במנה. הייתי שמח אם הם היו עושים מנה רק של עלי הגפן.
לקינוח הזמנו שני קינוחים במחירים מאוד סבירים של שלושים ש"ח למנה. אחד היה חביתיות ממולאות ב, אה, תערובת שקדים ואגוזים נדמה לי. המנה כלל ארבע חביתיות קטנות אבל הגיעה תוך חצי דקה - וקרה. כלומר, מוכנה מראש ויש מהמקרר. כזכור, מדובר בחביתיות. קרות. זה היה ממש לא לעניין. קינוח נוסף היה המלבי שטעמתי ממנו ביס אחד ומשהו בו גם גרם לי לא לרצות עוד ביס, אבל אני כבר לא זוכר בדיוק למה. טעם מוזר כלשהו.
לסיכום, המקום עושה רושם ראשוני של "מטבח שף". המחירים לא יקרים בכלל, אבל האוכל עצמו הוא לא משהו שעושה ממש חשק לחזור ולא מצאנו שם שום דבר מלהיב.
 

מיכאל ג

New member
שני תיקונים קטנים

דבר ראשון כשאמרתי שהמחירים לא יקרים, זה יחסית למיצוב המסעדה. מחירים כמו של פיצרוי, ומבחינת מאסה מקבלים יותר תמורה, אבל יש מלא מסעדות פשוטות יותר שהאוכל בהן יותר טעים ויותר זול.
דבר שני לגבי השירות הסתכלתי עכשיו בביקורות ולמרות שהם באו ואמרו לנו שהשירות הבעייתי הוא בגלל הרמדאן אני רואה שאותו הדבר קרה גם לפני הרמדאן לאחרים.
 
תודה על הדיווח המפורט.

אף פעם לא הבנתי למה לקחת אוכל אתני טוב ולקלקל אותו עם 'מודרניות'. מסעדת שף? תעשו אוכל ערבי מצוין, עם חומרי גלם מצויינים אבל שמכבד את המסורת. כנ"ל אוכל צרפתי, סיני וכו'. מאות שנות מסורת נמחקות בהרף עין בשל 'יצירתיות' מיותרת ומתנשאת.
 

Gרר

New member
מודרניות לא חייבת להיות מתנשאת

וגם לא חיייבת להניב תוצאה מחורבנת. אני יודע שאנחנו חלוקים בעניין הזה בצורה הכי קוטבית שאפשר אבל איך שאני רואה את זה חלק בלתי נפרד מכל סוג של אומנות, בין אם זה מוזיקה ציור או בישול, זה שיש אמנים שהיצירה שלהם מושתת בעיקר על שימוש בטכניקות ומוטיבים מסורתיים. לעומתם יש אמנים שהמהות של היצירה שלהם זה לבעוט במסורת ולהתריס נגדה, כיוון שבאוכל אולי פחות מוצא את ביטויו מאשר בצורות אומנות אחרות (אולי בגלל שגבולות הסבלנות של חוש הטעם מוגבלות יותר ויש גבול עד כמה אפשר לשגע אותו).

נוסף על אלה ועל אלה יש אמנים שהיצירה שלהם מתבטאת בלקחת אלמנטים מהמסורת ולתת להם פרשנות חדשה.

מבחינתי ה-כ-ל מבורך כל עוד התוצאה הסופית מרגישה לי נעים, וזה כמובן סובייקטיבי לחושים של כל צופה וצופה, אבל גם אם לא כל התרסה או חידוש הוא נעים לי אני בכל זאת חושב שזה מבורך ולא מיותר כי בלי זה האומנות הופכת להיות מאד משעממת. לאכול בפעם האלף את אותה מנה גם אם היא עשויה מוצלח וטעימה מאד יש לזה ערך לא מבוטל, אבל לא פחות חשוב בעיניי ולגמרי לא מיותר זה להגיע למקום שמגלה לך גם משהו חדש שלא פגשת קודם לכן.

יש בזה ביטוי לרוח היצירה שהיא אחד מהכוחות הדוחפים הכי חשובים להתפתחות של כל אמנות ואוי ואבוי לי אם הבישול היה סוג של אמנות שהיה קופא על השמרים ואי אפשר היה לחדש בו.

אז יש כאלה שמנסים לעשות את זה ביומרנות ללא בסיס ועושים את זה מחורבן. זה לא הופך את העניין עצמו למיותר או מזיק. זה רק אומר שבשביל להיות אמן גדול חשוב לא רק לבעוט בדלי או לצבוע אותו מחדש - אלא גם לדעת איך לעשות את זה טוב.
 
נישאר חלוקים, לא נורא



ההתנשאות היא של השפים [טבחים שהחליטו שהם שפים] ...
אם על כל מסעדה 'יצירתית' הייתה אחת קלאסית ומסורתית, דייני. דווקא בעיני יש כיף גדול לחזור למסעדה קלאסית ויציבה אחרי הרבה שנים ולקבל בדיוק את אותה המנה , הטובה. הייתי נותנת הרבה אם מסעדות כמו קסבה ואלהמברה לפני הכשרות, עוד היו במחוזותינו. אבל אתה פשוט לא מכיר כאלה אז אין לך כלים לשפוט.
 

bob68

New member
זאת ועוד

משחר ההיסטוריה ובמקומות שונים בעולם היו השפעות על המסורתי או הקלאסי באמצעות כיבושים, הגירה, אופנות, שיכלולים טכניים, נגישות לחומרי גלם ועוד.

מעניין לדעת, לדוגמה, איך המטבח הצרפתי היה מתפתח אלמלא קתרין דה מדיצ'י.
אני נוטה להאמין שהמודרניות שהיא הביאה מאיטליה הפרה את שלוות השמרנים בצרפת.

השף סלאח כורדי (אל ג'מילה) לא מטעה איש.
הוא מצהיר שהוא והאוכל שלו מושפעים משכונת עג'מי בה נולד ובה נתקל במאכלים של המשפחה ושל השכנים (ערבים ויהודים) , מעיסוקו בדיג בגיל מבוגר יותר ומעבודותיו במסעדות תל אביביות.
אני לא רואה בזה שום התנשאות.
אם הוא עושה את מה שהוא עושה טוב (או לא) זו כבר שאלה אחרת.
 

מיכאל ג

New member
מטבח מודרני לא מוחק את המסורת

המסעדות האתניות המסורתיות עדיין קיימות.
יש מקום גם לעיבודים מודרניים ויצירתיים - אם הם מעניינים וטעימים. סה"כ כל מנה מסורתית שקיימת מאות שנים הומצאה בנקודה מסויימת בזמן ע"י טבח יצירתי כלשהו.
 

passioneta

New member
רצינו ללעת לג'מילה - 6 מבוגרים, ילדה אוכלת כל

ווילד שאוכל בעיקה פחממות כמו פוקצה. צ'יפס, פסטה, אורז לבן, מג'דרה וגם פרגיות או חזה עוף לא מתובלים מדי.
בשיחה למסעדה נענינו ש"מה שבתפריט זה מה שיש". זכותם כמובן, אבל לא התנהלות חכמה. גם בכתית ידעו להציע פסטה לילדים.
 
למעלה