אלצהיימר

אלצהיימר

שלום, אני מתגוררת בחול. לאחרונה אובחן אבי כחולה אלצהיימר. קיים ביננו קשר אוהב והדוק במיוחד. באופן טבעי, קיים בי הצורך לדבר ולראות אותו כמה שיותר. אנחנו משוחחים כל יום בטלפון. מפאת המרחק, אין באפשרותי לראות אותו לעיתים קרובות ובכל פעם שהיגעתי בערך לשבועיים, כשעזבתי, אבי נתקף בדכאון. שאלתי היא, האים עכשיו שהוא חולה, העזיבה שלי תשפיעה לרעה על מצבו. בתודה מראש על תגובתכם, חנה
 
שלום חנה בריאה

זה שאביך הובחן לאחרונה איננו אומר שהוא חלה לאחרונה. יתכן שהוא חולה כבר שנה-שנתיים ואפילו הרבה יותר. אפשר להניח שלדכאון של אביך יש קשר לאלצהיימר ולא מדובר כאן בשינוי מצב של בריא לחולה, אלא של חולה שמתקדם במחלה. את יכולה כמובן לבקר בישראל בלי לבקר את אבא, ואז תפתר השאלה מאליה. אבל ברור שאת תרגישי מאד לא שלמה עם החלטה כזו. אני מציע שכל פעם שאת מבקרת בישראל תבקרי את אבא. תבואי ביום הראשון ותגידי שאת חוזרת ותפרדי ממנו, כך שתוכלי לוודא את ההשפעה בעודך בישראל. אל תחששי מכך שאת משקרת לו. כשתבואי למחרת יתכן שלא יזכור שהיית ונסעת כביכול. ואם יזכור תגידי שחל עיכוב ברגע האחרון. אגב באיזה חו"ל את?
 

אירילה

New member
ברוכה הבאה לפורום חנה הבריאה

כמובן שכעת כאשר אבא עדיין עם תובנות ,עזיבתך משרה עליו מצב רוח לא טוב ,איזה אב לא יהיה במצב רוח רע כשביתו האהובה עוזבת לחו"ל ,בתור אב בוודאי היה רוצה לראותך יותר וזה טבעי. בקשר למחלה ,שלבי ההתקדמות של המחלה שונה אצל כל חולה ,אבל כולם מגיעים בסוף לישורת קווים ,עם הזמן אבא יפסיק לזכור ולכן כבר לא תישנה לו העובדה אם את גרה בחו"ל או לא כפי שגם ישכח עם הזמן גם מי את בכלל עבורו ,צר לי כל איני איש בשורות ,אבל עליך לצפות לכל השינויים האלה שיגיעו במוקדם או במאוחר ,אין זמן מוגדר לשינויים ולכן ההתקדמות יכולה להיות איטית ולפתע תהתדרדר במהירות ,אין עצירות ,רק האטה. לסיכום כאמור כשאבא עדיין בתובנות ומזהה בוודאי שקשה לו עם עזביתך כל פעם בעת שת מגיעה לביקור ,אבל אם אבא יודע על מחלתו בוודא שקשה לו שבעתיים , כי אז בתוכו הו יודע כי הוא ייאבד אותך בהכרתו. טוב שאת משוחחת איתו הרבה בטלפון , יש להניח שגם מדיבור איתך בטלפון את עושה לו ולך טוב. את מוזמנת להיות חברה קבועה בפורום ,יש הרבה חברים בפורום עם ניסיון יותר ממני בטיפול בחולים אשר מן הסתם יגיבו על הודעתך. שיהיה לכם רק טוב גרשון/מנהל הפורום
 

zs1957

New member
ברוכה הבאה לפורום חנה

אביך עצוב שאת עוזבת ונוסעת לוח,ל. הוא לא מדוכא מזה הדיכאון כבר היה קיים קודם והא חחד הסיבות לאצהיימר. לכן, אםתוכלי לבקר לעיתים תכופות יהיה טוב לשניכם. אם הוא בשלב התחלתי של המחלה העזיבה שלך יכולה לגרום לו להיות עצוב ואף להחריף את הדיכאון. מקווה שיש עוד אחים שמסייעים לך. זהבה
 
תודה לכולכם

תודה רבה לכולכם על התגובה המהירה! מעצם היותי רחוקה זה מוערך אפילו עוד יותר.
 

ענתי44

New member
כל העולם כפר גלובלי קטן../images/Emo222.gif

שלום חנה וברוכה הבאה.... מאוד אהבתי את הכינוי שלך. באשר לשאלתך. כמי שמטפלת באמא חולה אומר לך משהו, אם אביך מטופל כמו שצריך ולא לבד, סעי לשלום. אנא אל תרגישי רע ואל תשני את חייך. אני מאמינה לפי מה שכתבת כמובן, שהדכאון שלו נעוץ במחלה. תחשבי כמה קשה לו. עד לא מזמן היה איש עצמאי ולא תלוי אדם חזק בעל משפעה קריירה ( גם אם כבר יצא לפנסיה ) ופתאום הגוף והנפש בוגדים בו. קורה לו משהו. הוא עדין מודע ואין לו את היכולות של אדם בריא להתמודד אז בטח שהדכאון או לחילופים ההתפרצויות זעם כלפי הסובבים אותו. בטח שלא קל לו כשאת עוזבת. אבל מבחינתו \ב היינו אך אם את גרה בקריית שמונה או לונדון. השארותך או נסיעתך לא מה שיגרום לו להרעה או להחלמה. המחלה תפעל בקצב שלה. וזה שונה מאדם לאדם. אני יודעת שמרחוק יותר מלחיץ והדאגות גדולות. וגם חוסר אונים כי אי אפשר לרוץ כל פעם. אבל אם את בקשר איתו ובני משפחה אחרים שנמצאים איתו ואת מעודכנת במצב, זה החשוב מכל.
 
למעלה