שלום לך
מבינה אותך, אני אמנם אלמנה וותיקה כבר 5 שנים. אך החור שנפער בליבי עדיין לא נסגר, ונראה לי שלא יסגר לעולם. במיוחד לפעמים כשאני רואה זוג מחובק ואז עולים כל הזכרונות של המגע החם והאוהב הזה. לפני 5 שנים כשנכנסתי לאתר הזה כתבתי ובכיתי ומאד עזר לי שיכולתי להתבטא בלי מעצורים. לזה התכוונה הים הרגוע שכתבה לך על הדרך הנכונה. וזה לא שאני בדיכאון , אני יוצאת בכל פעם שחברים מזמינים אותי וגם אם לפעמים לא מתחשק לי אני בכל זאת יוצאת כדי שלא ישכחו אותי ושידעו שאני תמיד מעונינת .אני יוצאת לטיולים בקבוצה קבועה פעמיים בחודש ומאד נהנית. וגם עושה פעיליות שונות שלא עשיתי עם יקירי כי איתו לא הייתי זקוקה למאום. אם אהבת את אישתך היא תהיה איתך לעולם היא בגופך ובנישמתך ואתה תמשיך לחיות איתה בליבך וגם אם תכיר בבוא העת אישה אחרת , זכרה של הראשונה ישאר איתך ןלא יפריע לך לפתוח פרק חדש. מעט גברים נכנסים לאתר הזה ודווקא מעניין לשמוע מה עובר על גבר אלמן והאם הקשיים שלך הם כמו שלי. אני מקווה שיש לך כבר ילדים נשואים ונכדים ויש לך בהם נחמה..