אלמודובר

MonicaF

New member
אלמודובר

ראיתי רק סרט אחד שלו - העור בו אני חי - וזה בלשון המעטה לא עשה לי חשק לראות עוד סרטים שלו.
במבט לאחור (ראיתי לפני שבועים או יותר) אני מודה שהסרט עשוי טוב ומעורר מחשבה. תגובה ראשונית שלי היתה גועל, לאחר שבוע הצלחתי לחשוב עליו באמת.

אשמח לקרוא דעותיכם על הסרט ו/או על הבימאי.
 

GK_FF

New member
זה דווקא סרט דיי שונה מהסרטים האחרים שלו..

מומלץ לנסות את הכל אודות אמא.

אני באתי אל העור בו אני חיי עם רקע כבר על הבמאי וממש הופתעתי לטובה. לקח לי כמה שנים עד שהתחברתי אל אלמודובר מהסרטים שראיתי אבל העור בו אני חי הוא כנראה האישור הסופי לאהבה ועניין שלי אליו.

מבחינת תחושה בסרט, סצינות הפתיחה והאקספוזיציה שלו לא נעימות לצפייה ומאיימות אבל ככל שהסרט התקדם הנושאים בו נהיים יותר ברורים ומטורפים אתה מצד אחד מרגיש את הפחד גובר אבל גם רואה באיזו רגישות מביים אלמדובר ובכמה רצינות, ליברליות ופתיחות הוא מתייחס לנושאיו וזה איפהשהו גורם לחבק את הסרט הזה אני חושב.

אני גם מאוד אוהב את הסיום.

ממליץ עליו.
 

Colfax

New member
"לקח לי כמה שנים עד שהתחברתי אל אלמודובר"?!

אתה רציני? נשמע שכולם אמרו לך שהבחור גאון ושאתה חייב לאהוב את הסרטים שלו אם אתה מחשיב את עצמך כחובב קולנוע. אני מנסה לחשוב על עצמי: אם לא אהבתי סרט בצפייה הראשונה אז מה הסיכוי שאני כן אוהב את הסרט בצפייה שנייה? סיכוי נמוך מאוד.
 

GK_FF

New member
..?

המפגש הראשון שלי עם אלמדובר (להוציא פרסומות לקיקה בהום סינמה) היה בגיל 13 עם הסרט דבר עליה שדיי השתעממתי ממנו ואיני זוכר ממנו דבר, לאחר מכן למדתי עליו בתיכון והקטעים שהראו לנו ממטאדור ונשים על סף התמותתות עצבים לא משכו אותי. מאוחר יותר הלכתי בעצמי לראות את חוק התשוקה מהיותו סרט להט"בי והיו לו רגעים נחמדים אבל גם רגעים חלשים ולא שמתי לעצמי כמטרה המשך חקירה שלו כבמאי. עוד מצעירותי ידעתי שאימי ממש התלהבה מהסרט הכל אודות אמא, אף ייתכן שמסיבה זו הלכתי לראות את דבר אליה, אבל משום מה הוא מעולם לא משך אותי לצפייה, אבל לילה אחד במקרה תפסתי אותו בטלוויזיה ופשוט עפתי לשמיים ממנו. הוא היה פשוט מדהים. ככה הלכתי לחפש קצת יותר באינטנסיביות לגבי הבמאי וראיתי את חינוך רע בהמלצת מוכר באוזן השלישית למרות הביקורות ששמעתי עליו. גם הוא היה סרט עם רדעים מעניינים יותר ועם רגעים פחות. בשלב הזה כבר אהבתי את אלמודובר אבל לא רצתי לכל סרט שלו וכך פספסתי בקולנוע את לחזור וחיבוקים שבורים. ידידה גררה אותי בכוח לבכורת העור בו אני חי, עד היום לא ברור לי למה. כפי שאמרתי זה הסרט שחתם את אהבתי והבהיר את סקרנותי המוחלטת לגבי הבמאי, הסרט היה פשוט מעולה, לא עזב אותי ואחריו הלכתי לראות בביתי את קשור אותי אהוב אותי וקיקה המעולים!! את סרטו האחרון לעוף מהתרגשות אני ראיתי בקולנוע.


עדיין נשמע כמו שאמרת?
 

Colfax

New member
אני אישית לא מתחבר אליו בכלל.

מארבעת הסרטים שלו שראיתי אני או התעצבנתי או השתעממתי.
 

Colfax

New member
"קיקה", "הכל אודות אמא", "דבר אליה"'

ו"חינוך רע".
 

Kiki the Witch

New member
מצטרפת להמלצה על הכל אודות אמא

סרט הרבה יותר נגיש ונעים לצפייה לדעתי.
אני ממש אוהבת את הבמאי.
ראיתי את הסרטים הכל אודות אמא, קיקה, עקבים גבוהים, דבר אליה, העור בו אני חי. בסדר הזה. אהבתי אותו יותר ויותר עם כל סרט שלו שראיתי, ומחכה כבר לראות עוד סרטים שלו.

העור בו אני חי היה גם לי קשה לצפייה, ובאמת הרבה יותר קשה לצפייה מהאחרים שראיתי של אלמדובר. אבל בסופו של דבר אהבתי את הסרט.
 

MonicaF

New member
אוקי, אתן צ'אנס לוולבר והכל אודות אמא

לכשיזדמן להקליט אותם או כל הזדמנות אחרת.
נכון, מה שכתבו כאן, שהוא ביים ברגישות, זה נכון, אולי בגלל זה בכל זאת הקדשתי לסרט מחשבה נוספת.
אבל הרעיון הבסיסי בסרט היחידי הזה שראיתי, מעורר גועל.
 

GK_FF

New member
העור בו אני חי........ ספוילר


מה בעצם הגעיל אותך כל כך? אין ספק שהרעיון שעומד במרכז הסרט הוא מזעזע, אך כאשר הגיבור מקבל אותו בצורה שהוא יש משהו שמקל על זה מבחינת הצופה. ז"א, כל עוד הוא מצליח להתגבר או לא מראה סימנים של סבל אינסופי ושנאה עצמית אז בסופו של דבר זה מראה שעל הכל אפשר להתגבר וגם.. שאם האנטגוניסט רצה שהוא ייסבל כל ימי חייו מהנקמה הזו אז זה לא הצליח לו, והגיבור ניצח את האנטגוניסט גם בכך שהנקמה שלו לא עבדה.

האנטגוניסט=אנטוניו בנדרס
הגיבר=אלנה אניה
 

MonicaF

New member
לא בטוחה שגועל היא המילה הנכונה


מזעזעת אותי עד היפוך קיבה
(זה תאור טוב יותר) שהרופא החליט לדרוס לחלוטין את האישיות של הבחור הזה. הזדעזעתי שבכלל חשב על זה, כשבעצם הבחור הצעיר הזה לא הגיע לו עונש עד כדי כך. זעזע אותי איך היה שוכב עם היצירה שלו ולא היה מזיז לו כלל מי חי בתוך העור הזה. בוא נגיד, שאם זה הזיז לו משהו, הוא הצדיק מעשיו בסבל הנורא של האובדן הכפול. זה חולני. לא יודעת אם זה גועל מה שאני מרגישה, פשוט מתהפכת לי הקיבה מהחולניות שבזה.
 

** רוזבד

New member
אני חושב

שהסרט האחרון שהוא עשה ״לעוף מהתרגשות״ מפצה על ״העור בו אני חי״
 

GK_FF

New member
כל כך לא אהבת את העור בו אני חי?

אין מה להשוות בכלל הוא הרבה יותר טוב מסרטו החדש, ומראש מכוון גבוה יותר..
 

** רוזבד

New member
זה לא שלא אהבתי

אני לא משווה פה בין טיבם של הסרטים,
אני חושב שהוא פשוט עוסק בנושא הרבה יותר קודר והרבה יותר מזעזע, והולך לכיוון יותר טראגי,
ואני חושב שהסרט שבא אחריו (שמשופע בהומור) קצת ריכך את המכה שהוא הנחית ב״העור בו אני חי״
 
למעלה