יש תופעות לוואי בשימוש אינטנסיבי ארוך טווח
כמו הפיכת האישיות למשעממת ואפורה.
התנהגות אובססיבית כמו מקלחת 8 פעמים ביום או צחצוח שיניים כל שעה או שטיפת ידיים- אינה נעימה כלל למי שסובל ממנה, וגם לא נעימה למי שנאלץ לחיות בקירבתו.
אני לא יודע אם תרגול מנטרה מקביל דווקא להתנהגות אובססיבית. אני גם לא בטוח שOCD זה בדיוק התמכרות.
אני חוזר וטוען- תרגול מנטרה הוא אקט של סימום עצמי. סימום בדרגת עידון גבוהה יותר מסמים רגילים, אבל עדיין סימום.
אני לא נגד סימום. אני רק מציין את הסכנה שבשימוש יתר.
אין לסמים, מעודנים או גסים, שום קשר להארה.
מעניין לציין שהפיתוח של טכניקת המנטרה התרחש בתרבות הודו העתיקה שבה היה נהוג לשתות את שיקוי ה"סומא" שהדעות חלוקות האם היה פסיכדלי או ממריץ. יש הטוענים שכל שיטות היוגה, כולל טכניקות המנטרה, הן חלק מ"ארגז הכלים" של תרבות המסוממים הזו. יש הטוענים ששימוש במנטרה תוך כדי טריפ "מאכסן" אנרגיה פסיכדלית, ולאחר מכן ניתן "לשלוף" אותה באמצעות חזרה על המנטרה ולייצר טריפ.
או בהסבר קצת יותר מודרני- תרגול המנטרה במצב מסויים גורם להתניה אופרנטית שבה המנטרה משמשת כטריגר למצב פסיכדלי- בדומה לפעמון שמצלצל לקראת האכלת הכלב ולאחר מכן כל פעם שמצלצל הפעמון- הכלב מזיל ריר, גם בלי שמאכילים אותו.
המנטרה היא, ע"פ התזה הזו, טריגר של התניה שניתן להשתמש בו לכל מיני שימושים.
מובן שאם אדם מכניס את עצמו כל יום למצב רגוע מאד ומתרגל מנטרה, אז המנטרה תהפוך להיות טריגר למצב רגוע.
אבל שש גם מנטרות שהן טריגר למצב מאד לא רגוע- לדוגמא- ראיתי סרטון שבו מוסלמים קיצונים משלהבים את עצמם לאלימות עם קריאות "אללה וואכבר", ומה זה אם לא מנטרה?
המנטרה היא טריגר של התניה, טריגר היפנוטי. שימוש בהיפנוזה הוא בעייתי בעיני, אבל גם אם הוא היה לגיטימי בעיני, עדיין הייתי מנגיד אותו למצב ההארה. הארה היא מצב שבו אין שום היפנוזה- כלומר אם אפשר להנגיד אותה למשהו- זה בדיוק לכל המנטרות האלו. תרגול מנטרה לא יכול להביא להארה כמו שהיפנוזה לא יכולה להביא להארה. הארה היא שיא העירות, ואילו היפנוזה היא מצב של שינה.
.