אליפות העולם 2015 - חלק 2
יום שני בבוקר, סיבוב המורקמות השלישי של TTA.
אני חייב לנצח או להפסיד בקצת וחיים חייב לנצח.
הוגרלתי לשחק שוב עם שחקן שרק למד את המשחק ועם ידידי ג'ואל. ג'ואל ניצח בגמר לפני שנתיים כשהוא עובר אותי ב 6 נקודות, בגלל כח של אחד יותר!! גם אז שיחקתי נגדו במוקדמות והפסדתי, הוא שחקן מצויין ואדם חביב. יש לו גם הרבה מטה גיימינג במשחק. למשל לקראת הסוף כשהוא מפגר בכח צבאי הוא יבנה בדיוק ל12 פחות ממני, ויעשה הרבה חושבים שמראה שהוא מדייק שייצא 12 פחות, כאילו לכאורה יש לו 2 קלפי הגנה. זה מהלך מצויין כי לפעמים זה אמיתי ולפעמים זה בלוף מוחלט.
ג'ואל כבר הבטיח את עלייתו לגמר כי הוא ניצח 2 פעמים, הוא משחק פעם שלישית משתי סיבות. האחת היא לנצח שחקן חזק כמוני ולהעיף אותי כשאפשר. אבל הסיבה העקרית היא שנצחון שלישי יבטיח לו שהוא לא יפגוש אחרים שניצחו 3 פעמים. כי מנצחי 3 פעמים "יארחו" את 4 שולחנות חצי הגמר.
שנינו במבט חטוף וכמעט ללא מילים הסכמנו לא "לעזור" לשחקן החדש חוץ מחוקים או הסברים טכניים כמובן.
המשחק היה צמוד מאד בין כולם בהתחלה אבל אמצע המשחק זה היה ברור שזה ביני לג'ואל. היה לי יתרון מסויים כי אני ישבתי אחרי החלש, ואולי זה מה שעשה את ההבדל לאורך זמן. אבל שיחקתי היטב והצלחתי לנצח, זה שקיבלתי בסוף את החללית הכריע, אבל הייתי מנצח גם בלעדי זה. סוף סוף ניצחתי את ג'ואל!!
חיים לעומת זאת שוב הפסיד בקצת ולא עלה לחצי הגמר.
חצי הגמר מתחיל רק עוד שעתיים אז בינתיים הלכנו לשחק וגס שואודאון סיבוב מוקדמות ראשון. מנהל התחרות זה אריק פרימן חבר טוב, הוא הפעם בא עם 2 הבנים שלו בני 12 ו 8. הילד בן ה8 ניצח 4 תחרויות ג'וניורים והגיע ל2 חצאי גמר, כנראה ירש כמה דברים מאבא שלו. אגב גם הסבא משחק בתחרות אז זה 4 פרימנים שיש שם.
אני קיבלתי שולחן של 4, עם הבן 8 של אריק, ועוד ילד בן כ14. מזל שהיה שם עוד מבוגר אחרת הייתי מרגיש סבא. אבל הילדים שיחקו מצויין ובכבוד.
אני לא כלכך מנוסה במשחק והרגשתי כל הזמן שאני מאחור, אבל איכשהו הצלחתי לנצח. אבל למדתי לקח שלא כדאי להתחיל עם מסעדה כי זה דופק את המיקום האידיאלי של האריחים. או שאני טועה?
חיים בינתיים יצא... נכון, שני בקצת... כרגיל.
מייד אחרי זה חצי הגמר, אבל חיים בינתיים שיחק משחק שנקרא Ace of Aces, משחק לשניים שהוא מעין פוקר של פוזיציות, הוא למד את המשחק במקום. זה אחד הדברים הנחמדים בתחרות. כל משחק לוקח 10 דקות. חיים שיחק כמה משחקונים כשחלק הוא מפסיד וחלק מנצח והפסיק.
חיים המשיך לסיבוב מוקדמות ראשון של אמון רא ויצא שלישי מחמישה. ואז הלך לשחק רא סיבוב מוקדמות ראשון ויצא רביעי מחמישה כשהוא לא במיטבו.
מרוב יאוש הוא הלך לסיבוב ראשון של איספאהאן והשיג סוף סוף נצחון ראשון בתחרות בהפרש ניכר מאד.
אני בינתיים שיחקתי חצי גמר TTA, בשולחן שלי היה סטיב, שהיה שותף קבוצה שלנו ביורוקווסט. הוא פתח בהובלה מהירה עם מיכלאנג'לו ובאך. אבל שאר הפוזיציה שלו היתה חלשה, עם מעט מדע, אבל הוא החזיק מעמד בצבא. אני לקחתי את לאונרדו מוקדם, עשיתי המון מדע וגם הובלתי בצבא, זה הוביל אותו למצב סופי שבו עם מספיק אבנטים טובים וכמה אגרסיות א אפשר היה לעצור אותי וניצחתי, הגמר למחרת... התחלה טובה במיוחד שזה משחק הקבוצה שלי. שאר הקבוצה היא חיים עם אגריקולה, ג'ון עם צולקין ובן עם פורטו ריקו. ג'ון ובן הם חברים טובים מפילדלפיה ומכיוון שחיים ואני מרחובות קראנו לקבוצה שלנו Philly Streets
לפני שהלכנו לישון הספקנו סיבוב מוקדמות ראשון של טורן וטקסי, הייתי מאד עייף והשחקן שמימיני מקוויבק שבקנדה זיהה אותי כי שנינו היינו בגמר של טורן וטקסי ב 2010, 2 האחרים אמרו אוי לא אין לנו סיכוי.... התחלתי רע אבל איכשהו ניצחתי גם את זה. כך שהתחלתי את התחרות מצויין. חיים סיים רק שלישי.
למחרת בבוקר לי יש גמר ולחיים יש זמן למכירה הפומבית ולבריכה כי שאר המשחקים מתחילים רק ב6 בערב.
לילה טוב
יום שני בבוקר, סיבוב המורקמות השלישי של TTA.
אני חייב לנצח או להפסיד בקצת וחיים חייב לנצח.
הוגרלתי לשחק שוב עם שחקן שרק למד את המשחק ועם ידידי ג'ואל. ג'ואל ניצח בגמר לפני שנתיים כשהוא עובר אותי ב 6 נקודות, בגלל כח של אחד יותר!! גם אז שיחקתי נגדו במוקדמות והפסדתי, הוא שחקן מצויין ואדם חביב. יש לו גם הרבה מטה גיימינג במשחק. למשל לקראת הסוף כשהוא מפגר בכח צבאי הוא יבנה בדיוק ל12 פחות ממני, ויעשה הרבה חושבים שמראה שהוא מדייק שייצא 12 פחות, כאילו לכאורה יש לו 2 קלפי הגנה. זה מהלך מצויין כי לפעמים זה אמיתי ולפעמים זה בלוף מוחלט.
ג'ואל כבר הבטיח את עלייתו לגמר כי הוא ניצח 2 פעמים, הוא משחק פעם שלישית משתי סיבות. האחת היא לנצח שחקן חזק כמוני ולהעיף אותי כשאפשר. אבל הסיבה העקרית היא שנצחון שלישי יבטיח לו שהוא לא יפגוש אחרים שניצחו 3 פעמים. כי מנצחי 3 פעמים "יארחו" את 4 שולחנות חצי הגמר.
שנינו במבט חטוף וכמעט ללא מילים הסכמנו לא "לעזור" לשחקן החדש חוץ מחוקים או הסברים טכניים כמובן.
המשחק היה צמוד מאד בין כולם בהתחלה אבל אמצע המשחק זה היה ברור שזה ביני לג'ואל. היה לי יתרון מסויים כי אני ישבתי אחרי החלש, ואולי זה מה שעשה את ההבדל לאורך זמן. אבל שיחקתי היטב והצלחתי לנצח, זה שקיבלתי בסוף את החללית הכריע, אבל הייתי מנצח גם בלעדי זה. סוף סוף ניצחתי את ג'ואל!!
חיים לעומת זאת שוב הפסיד בקצת ולא עלה לחצי הגמר.
חצי הגמר מתחיל רק עוד שעתיים אז בינתיים הלכנו לשחק וגס שואודאון סיבוב מוקדמות ראשון. מנהל התחרות זה אריק פרימן חבר טוב, הוא הפעם בא עם 2 הבנים שלו בני 12 ו 8. הילד בן ה8 ניצח 4 תחרויות ג'וניורים והגיע ל2 חצאי גמר, כנראה ירש כמה דברים מאבא שלו. אגב גם הסבא משחק בתחרות אז זה 4 פרימנים שיש שם.
אני קיבלתי שולחן של 4, עם הבן 8 של אריק, ועוד ילד בן כ14. מזל שהיה שם עוד מבוגר אחרת הייתי מרגיש סבא. אבל הילדים שיחקו מצויין ובכבוד.
אני לא כלכך מנוסה במשחק והרגשתי כל הזמן שאני מאחור, אבל איכשהו הצלחתי לנצח. אבל למדתי לקח שלא כדאי להתחיל עם מסעדה כי זה דופק את המיקום האידיאלי של האריחים. או שאני טועה?
חיים בינתיים יצא... נכון, שני בקצת... כרגיל.
מייד אחרי זה חצי הגמר, אבל חיים בינתיים שיחק משחק שנקרא Ace of Aces, משחק לשניים שהוא מעין פוקר של פוזיציות, הוא למד את המשחק במקום. זה אחד הדברים הנחמדים בתחרות. כל משחק לוקח 10 דקות. חיים שיחק כמה משחקונים כשחלק הוא מפסיד וחלק מנצח והפסיק.
חיים המשיך לסיבוב מוקדמות ראשון של אמון רא ויצא שלישי מחמישה. ואז הלך לשחק רא סיבוב מוקדמות ראשון ויצא רביעי מחמישה כשהוא לא במיטבו.
מרוב יאוש הוא הלך לסיבוב ראשון של איספאהאן והשיג סוף סוף נצחון ראשון בתחרות בהפרש ניכר מאד.
אני בינתיים שיחקתי חצי גמר TTA, בשולחן שלי היה סטיב, שהיה שותף קבוצה שלנו ביורוקווסט. הוא פתח בהובלה מהירה עם מיכלאנג'לו ובאך. אבל שאר הפוזיציה שלו היתה חלשה, עם מעט מדע, אבל הוא החזיק מעמד בצבא. אני לקחתי את לאונרדו מוקדם, עשיתי המון מדע וגם הובלתי בצבא, זה הוביל אותו למצב סופי שבו עם מספיק אבנטים טובים וכמה אגרסיות א אפשר היה לעצור אותי וניצחתי, הגמר למחרת... התחלה טובה במיוחד שזה משחק הקבוצה שלי. שאר הקבוצה היא חיים עם אגריקולה, ג'ון עם צולקין ובן עם פורטו ריקו. ג'ון ובן הם חברים טובים מפילדלפיה ומכיוון שחיים ואני מרחובות קראנו לקבוצה שלנו Philly Streets
לפני שהלכנו לישון הספקנו סיבוב מוקדמות ראשון של טורן וטקסי, הייתי מאד עייף והשחקן שמימיני מקוויבק שבקנדה זיהה אותי כי שנינו היינו בגמר של טורן וטקסי ב 2010, 2 האחרים אמרו אוי לא אין לנו סיכוי.... התחלתי רע אבל איכשהו ניצחתי גם את זה. כך שהתחלתי את התחרות מצויין. חיים סיים רק שלישי.
למחרת בבוקר לי יש גמר ולחיים יש זמן למכירה הפומבית ולבריכה כי שאר המשחקים מתחילים רק ב6 בערב.
לילה טוב