אליפות העולם 2013 - חלק 2
קודם כל תיקון קטן. היו רק 72 שחקנים ב TTA השנה, עדיין מספר מכובד לפריקון.
ובכן לאחר שסיימתי את המשחק הראשון הספקתי לאכול משהו קצר, ואז בעודי בג'ט לג הלכתי לשחק את הסיבוב השני בשעה 18:00. התיישבתי מול 2 שחקנים לא מוכרים, האחד הגיע מאירלנד גם בטיסה יום לפני, אבל הוא אמריקאי שגר בסיאטל, השני בחור חביב בשם ג'ואל.
מהר מאד נהיה ברור שהשחקן ה"אירי" (כך מעכשיו אקרא לו) בקושי מכיר את החוקים והוא בא "בשביל הכיף ולא לנצח" כהגדרתו. לי מאד קשה לשחק כשיש שחקן כזה ב TTA ומיד אסביר למה.
פתחתי חזק עם Medieval Army, שני חיילים ושני סוסים ששמו אותי על 12, ג'ואל נלחץ ומיהר לסגור את הפער וציין כמה שהמצב שלי טוב בלי הפסקה. מהר מאד היה נהיר לי שג'ואל הזה מבין את המשחק לא רע בכלל. ולמעשה כל הזמן התחרינו על מי מוביל בכוח עם נקודה לפה ולשם כששנינו נזהרים לא לשחק אירועים כי ידענו שהראשון תמיד יקבל משהו. המשחק למעשה היה ביני לבינו, כשהשחקן האירי משמש כבשר תותחים. לקראת סוף המשחק ג'ואל היה במצב עדיף מבחינת נקודות אבל לי היה צבא עדיף הבעיה שלא באו לי מלחמות (נשמע מוכר) בסוף הגיעה לי מלחמת קודש, ואז התלבטתי מה לעשות, יכולתי להכריז אותה על ג'ואל, הבעיה היתה שהאירי עדיין עמד טוב בנקודות ופחדתי שאם אני אכריז על ג'ואל שנינו נקריב את כל הצבא ובסוף האירי ינצח (משחק כזה בדיוק היה לי פעם אונליין) אז החלטתי לתקוף את האירי, ועכשיו הוא חשב והחליט לפרוש, משחק שלא היה הגיוני מבחינתו באותה נקודה כי הוא היה עדיין במשחק אם סיכוי קטן כלשהו לשני. אני ציינתי את זה ואז הוא חשב להתחרט, אבל אני אמרתי שהמשחק שוחק כבר אי אפשר להתחרט, אבל שיהיה לקח לפעם הבאה. ג'ואל ניצח בסוף ב יותר מ 20 הפרש. בדיעבד אני לא בטוח שהמלחמה היתה מספיקה בכל מקרה, כמו כן המהלך הנכון בכל מקרה היה לתקוף את ג'ואל זה היה הסיכוי הטוב ביותר, האמת שהייתי גם מאד עייף. התברר לי מהר מאד שג'ואל יצא שני כבר פעמיים בתחרות הזאת ב WBC ושהוא גם משחק בטורנירים ברשת בבתים הגבוהים וששיחקתי איתו כמה פעמים
אני הנחתי שכנראה האירי לא יפרוש כי היה לו עדיין סיכוי במשחק, זה החלק שקשה לי עם השחקן המתחיל שחלש עם צבא, לתקוף או לא? הוא יפרוש או לא? קשה ככה.
ומה עם חיים? שוב קיבל שני מתחילים ושחט.
אחרי שינה טובה יחסית, חיים הלך לשחק סן חואן, בטורניר משחקים את זה בשני שחקנים עם 4 סיבובי מוקדמות כש 16 הטובים עולים לשלב נוקאאוט, כאן חיים הפסיד 36-38. אני חושב שחיים די טוב במשחק הזה, אבל יש הרבה מזל.
בינתיים אני הולך למשחק שלישי כשאני חייב לנצח או להפסיד בממש קצת, כי ההפסד לג'ואל היה גדול יחסית. התיישבתי לשחק עם שחקן שמהר מאד היה ברור שהוא מתחיל, ושחקנית ששיחקה לא רע בכלל בשם דבי, אחרי זה הסתבר לי שהיא אשתו של שדוו (נשמע כמו צל באנגלית אבל כתוב אחרת) שדוו זה אחד הטיפוסים הכי כייפים בתחרות. קודם כל הוא שחקן מצויין שמשחק המון, משחקים זה החיים שלו, הוא שחקן מג'יק מקצועי לשעבר, בנוסף הוא מצחיק מאד ומספר סיפורים מדהים. את אשתו הוא פגש, איך לא, במפגש משחקים. הם התחתנו לפני כמה חודשים.
ואיך נערכה החתונה של שדוו? הם הזמינו כ 50 איש, כולם שחקנים. כל שולחן פתח TTA באמצע בא איזה כומר ערך את הטקס, ואז הם המשיכו לשחק. נדמה לי שגם היה קצת אוכל. אם חשבתם שעד היום אתם חיים משחקי לוח, תחשבו שוב.
בכל מקרה דבי היתה קצת לחוצה במשחק, היא גם ידעה שאני שחקן טוב, היא שיחקה מאד לאט (הרבה יותר ממני, ואני שחקן די איטי). גם במשחק הזה פתחתי צבא מהר מאד, השחקן המתחיל בכלל לא התעניין בצבא ונשאר על מספר חד ספרתי כמעט כל המשחק, דבי התחילה דווקא די טוב אבל נראה היה לי שהפוזיציה שלי נראית חזקה יותר. מהאייג' השני חיפשתי כל הזמן לתקוף, הקלף הראשון שבא לי היה מלמה של טכנולוגיה, אז שיחקתי אותו על המתחיל, כשיש לו גם את Code of Law'. ניצחתי ב 10 הפרש ככה שלקחתי גם את הקוד וגם עוד 4 מדע. אחרי זה שיחקתי נגדו עוד פעמיים Spy, שזה עוד 10 מדע, ככה שמדע לא היה לי חסר. ואז באייג' השלישי עמדתי כבר בבירור יותר טוב, היו לי מלחמות אבל פחדתי שהשחקן החלש יפרוש, אז החלטתי לשחק משחק שלו שייתן לי נקודות ביחד עם אירועים טובים מהאייג' השלישי וזה יספיק. אבל אז דבי שיחקה מלחמת תרבות על החלש, זה הפחיד אותי, ישר כשהיע תורו ציינתי ברשותה של דבי שמותר לו חוקית לפרוש, אבל הוא הודיע שהוא בא לשחק והוא לא פורש. זה הרגיע אותי. המלחמה היחידה שהיתה לי ביד היתה מלחמת קודש אז בתורי הייתי חייב להכריז אותה על החלש. אבל דבי ניצחה את המלחמה שלה באיזה 15 הפרש, ואז מולי בגלל קומבינציה של אירועים שנתנו הרבה משאבים לכולם הוא הצליח לבנות צבא מספיק גדול של פרשים שלאחר שהקריב אותו היינו בתיקו, אז המלחמה לא נתנה לי כלום, והיה נראה שדבי עלולה לנצח. למזלי קיבלתי מלחמת תרבות נוספת, המתחיל שיחק גנדי ודבי עם 4 פעולות צבאיות לא יכלה לתקוף. אגב דבי לקחה את נפוליאון מוקדם יותר כי היא פחדה שהוא יהיה אצלי (מה שלא הפריע לי כלל). ואז שמתי מלחמת תרבות בתור לפני הסוף שבוצעה תור לפני אחרון כשאני השחקן האחרון מובן שהקרבתי את כל הצבא וגם הוא, הרווחתי בערך 40 נקודות. אמנם חטפתי התערבות צבאית מדבי שסגרה 14 בינינו, אבל יחד עם האירועים הטובים ששתלתי ניצחתי בכ 20 הפרש. אלמלא המלחמה אני חושב שהייתי מנצח בכל מקרה אבל לא בטוח, זה היה צמוד מאד. בשתי התורות האחרונים דבי חשבה המון, וכבר הגענו לסוף זמן המשחק כשלא ניתן להמשיך כי בחדר היה צריך לשחק טורניר אחר. לא היתה לי ברירה וקראתי לרנדי שהיה גם מנהל התחרות, נאלצתי להלחיץ אותה כי כבר הזמן עבר. הרגשתי לא נעים אבל באמת לא היתה ברירה.
אז בקושי בקושי עליתי לחצי הגמר כשרנדי ושדו מנצחים 3 משחקים בקלות וגם גואל (2 בקלות ואחד נגדי) כשאני מזיע ומותש.
אחד הדברים שקורים בתחרות, זה שרק סיימת לשחק משחק מותח מלא אדרנלין וישר מתחיל אחר, אין זמן אפילו לחשוב. באותו חדר התארגן הסיבוב הראשון של טורן וטקסי, בשבילי זאת היתה אתנחתא. שיחקתי עם מישהי שרק למדה את המשחק אבל שיחקה יחסית יפה מאד, קוין שחקן ותיק ומצויין וחבר, ושחקן נוסף שנראה מנוסה. הייתי עייף ובקושי חשבתי ככה שאני לא יודע איך ניצחתי די בקלות ב9 הפרש בערך. אני בדרך כלל לא משקיע יותר מדי מחשבה במשחק הזה.
חיים שלפני התחרות טען שזה אחד המשחקים שהוא מרגיש טוב מאד בהם (כשאני טוען שיש פה המון מזל) יצא שלישי כששיחק לא טוב. הטורניר הזה בנוי מ3 סיבובי מוקדמות. כשלא חייבים לשחק את כולם, צריך למצח פעמיים או לנצח במשחק הראשון שלך ולצאת שני מאד קרוב בשני בשביל לעלות. ככה שבפועל המשחק הזה די העיף את חיים.
איך שהמשחק הסתיים עברנו לחצי הגמר של TTA, היו 4 שחקנים שניצחו 3 פעמים, אז הם קיבלו שולחנות נפרדים ואליהם הצטרפו 12 שחקנים.
חיים שיחק עם ג'ואל ידידנו והצליח להפסיד לו ב 4 נקודות. אבל שימו לב מה קרה בסוף. היה בפנים את האירוע של הכח, חיים הוביל והיה אמור לקבל 15 כשג'ואל מקבל 10, אבל בתור האחרון חיים שניחש שג'ואל שתל את האירוע של הצבא פיגר ב 3 אחרי ג'ואל. במקום ללמוד טכנולוגיית לויין בשביל +3 ולעשות תיקו כשהוא השחקן הראשון ככה שינצח, הוא בחר ללמוד תיאוריה צבאית ל +5 ולעבור אותו ב 2. אבל מה שחיים שכח זה שג'ואל לקח לפני זה את קלף הפעולה של בניה צבאית, זה נתן לו 3 משאבים על כל שחקן שעבר אותו, עם ה 3 משאבים הספיק לו בדיוק לבנות חייל שעבר את חיים באחד כח. זה עשה הבדל של 10 נקודות על חוסר הדיוק הזה חיים הפסיד וג'ואל ניצח. אבל בגלל שחיים יצא שני הכי קרוב, זה הספיק לו למקום חמישי ומגן, הישג מכובד בהחלט.
בינתיים בחצי גמר שלי, שיחקתי עם שדוו ושני שחקנים מנוסים, הם מאד החזיקו משדוו ולא הכירו אותי שזה טוב. לעומת זאת שדו שסך הכל משחק די טוב לא מחזיק מעצמו במשחק הזה, ודווקא מחזיק ממני מאד. כבר בתחילת המשחק שמתי לב שכולם משחקים ומסיים את התור שלהם יותר מדי מהר וקשה לראות מה הם עשו, אז ביקשתי קצת יותר לאט והם הסכימו אם כי אולי מעט התעצבנו.
בכל מקרה המשחק נפתח כששדו כשחקן הראשון לוקח את יוליוס ומשחק פתיחה קלאסית של ברונזה, פילוסופיה, עם צבא ימי בינימי ביד, ותקיפה של Enslave על השחקן שמשמאלו. עד כאן מצויין לו. אני התחלתי כשחקן הרביעי עם גנים תלויים בלי מנהיג (השניים האחרים לקחו את משה ואריסטו וגם את הפירמידה) זה לא כלכך הפריע לי, אבל הפתיחה של שדו הפריעה לי. מה גם שלקחו לי את ה Irrigation בדיוק, והיה נראה ששדו יפתח פער בצבא ולא יהיה לי איך להדביק אותו. אבל אז קרה משהו.
הגיע ב 2 פעולות מנהיג בשם פרידיריך ברברוסה. עכשיו בדרך כלל המנהיג הזה לא כלכך חזק, וכמעט כל שחקן מנוסה לא מסתכל עליו בכלל, כשיש לך באייג' הראשון את לאונרדו, קולומבוס ומיכלאנג'לו. אבל כשיש לי גנים תלויים שמפנים לי בן אדם, וכשעוד לא בניתי יחידה צבאית אחת, בארבעה שחקנים ברברוסה יכול להיות חזק מאד. עד השלב הזה במשחק (התור השלישי סך הכל) כולם פטפטו קצת ובמיוחד שדוו שאמר, ידעתי שתעשה את זה ועוד מני קשקושים משעשעים, ואז כשלקחתי את ברברוסה התשרר פתאום שקט בשולחן למשך לפחות 10 שניות, כולם היו בהלם ובהו בלוח. ואז שד
קודם כל תיקון קטן. היו רק 72 שחקנים ב TTA השנה, עדיין מספר מכובד לפריקון.
ובכן לאחר שסיימתי את המשחק הראשון הספקתי לאכול משהו קצר, ואז בעודי בג'ט לג הלכתי לשחק את הסיבוב השני בשעה 18:00. התיישבתי מול 2 שחקנים לא מוכרים, האחד הגיע מאירלנד גם בטיסה יום לפני, אבל הוא אמריקאי שגר בסיאטל, השני בחור חביב בשם ג'ואל.
מהר מאד נהיה ברור שהשחקן ה"אירי" (כך מעכשיו אקרא לו) בקושי מכיר את החוקים והוא בא "בשביל הכיף ולא לנצח" כהגדרתו. לי מאד קשה לשחק כשיש שחקן כזה ב TTA ומיד אסביר למה.
פתחתי חזק עם Medieval Army, שני חיילים ושני סוסים ששמו אותי על 12, ג'ואל נלחץ ומיהר לסגור את הפער וציין כמה שהמצב שלי טוב בלי הפסקה. מהר מאד היה נהיר לי שג'ואל הזה מבין את המשחק לא רע בכלל. ולמעשה כל הזמן התחרינו על מי מוביל בכוח עם נקודה לפה ולשם כששנינו נזהרים לא לשחק אירועים כי ידענו שהראשון תמיד יקבל משהו. המשחק למעשה היה ביני לבינו, כשהשחקן האירי משמש כבשר תותחים. לקראת סוף המשחק ג'ואל היה במצב עדיף מבחינת נקודות אבל לי היה צבא עדיף הבעיה שלא באו לי מלחמות (נשמע מוכר) בסוף הגיעה לי מלחמת קודש, ואז התלבטתי מה לעשות, יכולתי להכריז אותה על ג'ואל, הבעיה היתה שהאירי עדיין עמד טוב בנקודות ופחדתי שאם אני אכריז על ג'ואל שנינו נקריב את כל הצבא ובסוף האירי ינצח (משחק כזה בדיוק היה לי פעם אונליין) אז החלטתי לתקוף את האירי, ועכשיו הוא חשב והחליט לפרוש, משחק שלא היה הגיוני מבחינתו באותה נקודה כי הוא היה עדיין במשחק אם סיכוי קטן כלשהו לשני. אני ציינתי את זה ואז הוא חשב להתחרט, אבל אני אמרתי שהמשחק שוחק כבר אי אפשר להתחרט, אבל שיהיה לקח לפעם הבאה. ג'ואל ניצח בסוף ב יותר מ 20 הפרש. בדיעבד אני לא בטוח שהמלחמה היתה מספיקה בכל מקרה, כמו כן המהלך הנכון בכל מקרה היה לתקוף את ג'ואל זה היה הסיכוי הטוב ביותר, האמת שהייתי גם מאד עייף. התברר לי מהר מאד שג'ואל יצא שני כבר פעמיים בתחרות הזאת ב WBC ושהוא גם משחק בטורנירים ברשת בבתים הגבוהים וששיחקתי איתו כמה פעמים
אני הנחתי שכנראה האירי לא יפרוש כי היה לו עדיין סיכוי במשחק, זה החלק שקשה לי עם השחקן המתחיל שחלש עם צבא, לתקוף או לא? הוא יפרוש או לא? קשה ככה.
ומה עם חיים? שוב קיבל שני מתחילים ושחט.
אחרי שינה טובה יחסית, חיים הלך לשחק סן חואן, בטורניר משחקים את זה בשני שחקנים עם 4 סיבובי מוקדמות כש 16 הטובים עולים לשלב נוקאאוט, כאן חיים הפסיד 36-38. אני חושב שחיים די טוב במשחק הזה, אבל יש הרבה מזל.
בינתיים אני הולך למשחק שלישי כשאני חייב לנצח או להפסיד בממש קצת, כי ההפסד לג'ואל היה גדול יחסית. התיישבתי לשחק עם שחקן שמהר מאד היה ברור שהוא מתחיל, ושחקנית ששיחקה לא רע בכלל בשם דבי, אחרי זה הסתבר לי שהיא אשתו של שדוו (נשמע כמו צל באנגלית אבל כתוב אחרת) שדוו זה אחד הטיפוסים הכי כייפים בתחרות. קודם כל הוא שחקן מצויין שמשחק המון, משחקים זה החיים שלו, הוא שחקן מג'יק מקצועי לשעבר, בנוסף הוא מצחיק מאד ומספר סיפורים מדהים. את אשתו הוא פגש, איך לא, במפגש משחקים. הם התחתנו לפני כמה חודשים.
ואיך נערכה החתונה של שדוו? הם הזמינו כ 50 איש, כולם שחקנים. כל שולחן פתח TTA באמצע בא איזה כומר ערך את הטקס, ואז הם המשיכו לשחק. נדמה לי שגם היה קצת אוכל. אם חשבתם שעד היום אתם חיים משחקי לוח, תחשבו שוב.
בכל מקרה דבי היתה קצת לחוצה במשחק, היא גם ידעה שאני שחקן טוב, היא שיחקה מאד לאט (הרבה יותר ממני, ואני שחקן די איטי). גם במשחק הזה פתחתי צבא מהר מאד, השחקן המתחיל בכלל לא התעניין בצבא ונשאר על מספר חד ספרתי כמעט כל המשחק, דבי התחילה דווקא די טוב אבל נראה היה לי שהפוזיציה שלי נראית חזקה יותר. מהאייג' השני חיפשתי כל הזמן לתקוף, הקלף הראשון שבא לי היה מלמה של טכנולוגיה, אז שיחקתי אותו על המתחיל, כשיש לו גם את Code of Law'. ניצחתי ב 10 הפרש ככה שלקחתי גם את הקוד וגם עוד 4 מדע. אחרי זה שיחקתי נגדו עוד פעמיים Spy, שזה עוד 10 מדע, ככה שמדע לא היה לי חסר. ואז באייג' השלישי עמדתי כבר בבירור יותר טוב, היו לי מלחמות אבל פחדתי שהשחקן החלש יפרוש, אז החלטתי לשחק משחק שלו שייתן לי נקודות ביחד עם אירועים טובים מהאייג' השלישי וזה יספיק. אבל אז דבי שיחקה מלחמת תרבות על החלש, זה הפחיד אותי, ישר כשהיע תורו ציינתי ברשותה של דבי שמותר לו חוקית לפרוש, אבל הוא הודיע שהוא בא לשחק והוא לא פורש. זה הרגיע אותי. המלחמה היחידה שהיתה לי ביד היתה מלחמת קודש אז בתורי הייתי חייב להכריז אותה על החלש. אבל דבי ניצחה את המלחמה שלה באיזה 15 הפרש, ואז מולי בגלל קומבינציה של אירועים שנתנו הרבה משאבים לכולם הוא הצליח לבנות צבא מספיק גדול של פרשים שלאחר שהקריב אותו היינו בתיקו, אז המלחמה לא נתנה לי כלום, והיה נראה שדבי עלולה לנצח. למזלי קיבלתי מלחמת תרבות נוספת, המתחיל שיחק גנדי ודבי עם 4 פעולות צבאיות לא יכלה לתקוף. אגב דבי לקחה את נפוליאון מוקדם יותר כי היא פחדה שהוא יהיה אצלי (מה שלא הפריע לי כלל). ואז שמתי מלחמת תרבות בתור לפני הסוף שבוצעה תור לפני אחרון כשאני השחקן האחרון מובן שהקרבתי את כל הצבא וגם הוא, הרווחתי בערך 40 נקודות. אמנם חטפתי התערבות צבאית מדבי שסגרה 14 בינינו, אבל יחד עם האירועים הטובים ששתלתי ניצחתי בכ 20 הפרש. אלמלא המלחמה אני חושב שהייתי מנצח בכל מקרה אבל לא בטוח, זה היה צמוד מאד. בשתי התורות האחרונים דבי חשבה המון, וכבר הגענו לסוף זמן המשחק כשלא ניתן להמשיך כי בחדר היה צריך לשחק טורניר אחר. לא היתה לי ברירה וקראתי לרנדי שהיה גם מנהל התחרות, נאלצתי להלחיץ אותה כי כבר הזמן עבר. הרגשתי לא נעים אבל באמת לא היתה ברירה.
אז בקושי בקושי עליתי לחצי הגמר כשרנדי ושדו מנצחים 3 משחקים בקלות וגם גואל (2 בקלות ואחד נגדי) כשאני מזיע ומותש.
אחד הדברים שקורים בתחרות, זה שרק סיימת לשחק משחק מותח מלא אדרנלין וישר מתחיל אחר, אין זמן אפילו לחשוב. באותו חדר התארגן הסיבוב הראשון של טורן וטקסי, בשבילי זאת היתה אתנחתא. שיחקתי עם מישהי שרק למדה את המשחק אבל שיחקה יחסית יפה מאד, קוין שחקן ותיק ומצויין וחבר, ושחקן נוסף שנראה מנוסה. הייתי עייף ובקושי חשבתי ככה שאני לא יודע איך ניצחתי די בקלות ב9 הפרש בערך. אני בדרך כלל לא משקיע יותר מדי מחשבה במשחק הזה.
חיים שלפני התחרות טען שזה אחד המשחקים שהוא מרגיש טוב מאד בהם (כשאני טוען שיש פה המון מזל) יצא שלישי כששיחק לא טוב. הטורניר הזה בנוי מ3 סיבובי מוקדמות. כשלא חייבים לשחק את כולם, צריך למצח פעמיים או לנצח במשחק הראשון שלך ולצאת שני מאד קרוב בשני בשביל לעלות. ככה שבפועל המשחק הזה די העיף את חיים.
איך שהמשחק הסתיים עברנו לחצי הגמר של TTA, היו 4 שחקנים שניצחו 3 פעמים, אז הם קיבלו שולחנות נפרדים ואליהם הצטרפו 12 שחקנים.
חיים שיחק עם ג'ואל ידידנו והצליח להפסיד לו ב 4 נקודות. אבל שימו לב מה קרה בסוף. היה בפנים את האירוע של הכח, חיים הוביל והיה אמור לקבל 15 כשג'ואל מקבל 10, אבל בתור האחרון חיים שניחש שג'ואל שתל את האירוע של הצבא פיגר ב 3 אחרי ג'ואל. במקום ללמוד טכנולוגיית לויין בשביל +3 ולעשות תיקו כשהוא השחקן הראשון ככה שינצח, הוא בחר ללמוד תיאוריה צבאית ל +5 ולעבור אותו ב 2. אבל מה שחיים שכח זה שג'ואל לקח לפני זה את קלף הפעולה של בניה צבאית, זה נתן לו 3 משאבים על כל שחקן שעבר אותו, עם ה 3 משאבים הספיק לו בדיוק לבנות חייל שעבר את חיים באחד כח. זה עשה הבדל של 10 נקודות על חוסר הדיוק הזה חיים הפסיד וג'ואל ניצח. אבל בגלל שחיים יצא שני הכי קרוב, זה הספיק לו למקום חמישי ומגן, הישג מכובד בהחלט.
בינתיים בחצי גמר שלי, שיחקתי עם שדוו ושני שחקנים מנוסים, הם מאד החזיקו משדוו ולא הכירו אותי שזה טוב. לעומת זאת שדו שסך הכל משחק די טוב לא מחזיק מעצמו במשחק הזה, ודווקא מחזיק ממני מאד. כבר בתחילת המשחק שמתי לב שכולם משחקים ומסיים את התור שלהם יותר מדי מהר וקשה לראות מה הם עשו, אז ביקשתי קצת יותר לאט והם הסכימו אם כי אולי מעט התעצבנו.
בכל מקרה המשחק נפתח כששדו כשחקן הראשון לוקח את יוליוס ומשחק פתיחה קלאסית של ברונזה, פילוסופיה, עם צבא ימי בינימי ביד, ותקיפה של Enslave על השחקן שמשמאלו. עד כאן מצויין לו. אני התחלתי כשחקן הרביעי עם גנים תלויים בלי מנהיג (השניים האחרים לקחו את משה ואריסטו וגם את הפירמידה) זה לא כלכך הפריע לי, אבל הפתיחה של שדו הפריעה לי. מה גם שלקחו לי את ה Irrigation בדיוק, והיה נראה ששדו יפתח פער בצבא ולא יהיה לי איך להדביק אותו. אבל אז קרה משהו.
הגיע ב 2 פעולות מנהיג בשם פרידיריך ברברוסה. עכשיו בדרך כלל המנהיג הזה לא כלכך חזק, וכמעט כל שחקן מנוסה לא מסתכל עליו בכלל, כשיש לך באייג' הראשון את לאונרדו, קולומבוס ומיכלאנג'לו. אבל כשיש לי גנים תלויים שמפנים לי בן אדם, וכשעוד לא בניתי יחידה צבאית אחת, בארבעה שחקנים ברברוסה יכול להיות חזק מאד. עד השלב הזה במשחק (התור השלישי סך הכל) כולם פטפטו קצת ובמיוחד שדוו שאמר, ידעתי שתעשה את זה ועוד מני קשקושים משעשעים, ואז כשלקחתי את ברברוסה התשרר פתאום שקט בשולחן למשך לפחות 10 שניות, כולם היו בהלם ובהו בלוח. ואז שד
