אלימות

[dafna l]

אלימות

לרז שלום אתה צודק בדבריך ואני מסכימה עם כולן חסר לי רק הפתרון למציאות בה נשים חיות תחת פחד אימה ואלימיות פיזית ונפשית, נשים וילדים שהחברה שלנו פוטרת עצמה מאחריותה לנעשה ןהפתרונות הם זמניים ולא יעילים לאורך זמן. במזרח יש ראיה כוללת הוליסטית במערב רק נקודתית כל בעיה בנפרד. הקושי הוא לנסות להפנים ראיה הוליסטית. והמערב אולי אף לא רוצה בכך. בינתיים מחוקקים חוקים כולאים את האלימים לזמן מה ואחר כך משתחררים ומיד חוזרים להמשך לנקמה או לדפוס הישן. דיברת על החינוך ואכן הפתרון נעוץ שם אך האם אנחנו עושים ממש כדי להיות מעורבים במערכת החינוך? האם אנו לא ממשיכים באותה הדרך שולחים את ילדנו לבתי ספר שמזמן זנחו את החינוך לטובת הישגיות ותחרותיות בית ספר נבחן לפי הישגי התלמידים ולא לפי מידת חינוכם אלימות מטאטאים מתחת לשטיח או שאומרים לילד לא בבית ספרנו. לך לרחוב העיקר לא אצלנו למרות כל השירותים לכאורה שיש לנו של יועצות ופסיכולוגים. ישנו זרם חינוך הנקרא חינוך הדמוקרטי לכאורה משאת נפשם של השלטונות הרי אנו חיים במשטר דמוקרטי לכאורה. המענין הוא שדוקא שר החינוך שלנו מטרפד את הרעיון ומנסה להמיתו בעודו צעיר ונמרץ. צריך הרבה אומץ מצד ההורים לקום ולעשות מעשה של התנגדות לחינוך הקיים ולממש את זכותם לקבוע ולהיות מעורבים בחינוך ילדהם ולשלם על כך מחיר . החינוך לסובלנות הוא העיקר ואני לא רואה דרך אחרת לשנות את פני הדברים. לבחור בדרך של אי אלימות בימינו אלה זו בחירה קשה לשלוח את ילדנו לבתי ספר בהם הדגש על אי אלימות לעומת שליחתם לבתי ספר הקיימים בהם האלימות שולטת גם אם היא סמויה וכולם עוצמים עיניים,לקחת כריך לילד בן 7 על ידי ילד בן 12 זאת אלימות לשמה ואף מורה לא תתערב רק תציע לילד ארוחה מחדר מורים, אינה מבינה שכך לימדה אותו שהחזק שולט ובכך זרעה את זרעי הפורענות הראשונים. ומי מאתנו הגיע לבית הספר והתלונן על מורה כזו? בואו כל אחד יחליט לעצמו לאיזה חלק הוא נרתם לשנות מה הכי כואב לנו ובו נתחיל לפעול לשינוי ואולי אז תבוא עלינו השלווה יווווווו כמה כתבתי ואם בילבתי אתכם אתכם הסליחה רקפת

 

[יפעת*]

סיפור מהחיים בבית הספר

ילד בכיתה ב` הרים מטאטא להרביץ לילד אחר למורה אסור לגעת בילד על פי חוקי משרד החינוך ולפי החוקים נגד אלימות כלפי ילדים. אז היא עמדה בין הילד שמנסה להכות לילד שניסו להכות אותו, ושלחה תלמיד לקרוא ליועצת. היועצת הורתה לתפוס את הילד לאחר שלא הצליחה מילולית לשכנע אותו להניח את המקל מידו, ובנתיים המורה קיבלה פה ושם מכה. במידה והיתה נוגעת בילד או מנסה להוציא מידיו את המטאטא זה היה יכול להיות יומה האחרון כמורה. אז לפני ששופטים את המורים על כך שהם מעודדים אלימות, דעו לכם שאין למורים כלים להתמודד עם האלימות הבית ספרית משום שידהם קבולות, ואם ילד לקח סנדויץ לילד אחר והמורה תנסה לדרוש אותו בחזרה היא עלולה לשמוע משהו כמו `` אם תכריחי אותי אני אגיד שהרבצת לי וקיללת אותי ואת לא תלמדי יותר``. טוב שהילדים מוגנים מפני מבוגרים ונפלא שהם יודעים את זכויותהם אבל אל תצפו שבית הספר הנמצא במצב כזה יוכל באמת לחנך גם אם המורים רוצים לא נשאר להם פתח להיות מחנכים. אחד העיתונאים היותר בולטים במדינה כתב לפני כמה שנים מאמר בשם `` המורה מטומטמת`` שבה הוא מעודד את בנו להבין שהמורה בכלל לא ברמתו. אז איך אפשר?????? ראשית אולי לשפר את אוכלוסיית המורים כי אולי הוא אכן צודק ורמת המורים היא לא משהו? בכל מקרה עד שהחינוך לא יעלה לראש סדר העדיפויות ישאר בית הספר ``בית חרושת לציונים`` במקרה הטוב, ומקום שבו שולטת האלימות, ואיש אינו בטוח, במקרה הפחות טוב. אם ימשך המצב כך יקרה בדיוק מה שאמרת, אנשים בעלי אמצעים ישלחו את ילדיהם לבתי ספר פרטיים שיוקמו, והשוליים ישארו בבתי הספר הציבוריים שיהפכו אלימים יותר.

 

[dafna l]

יפעת

נכון ידיהם של המורים כבולות זאת משום שהם לא עמדו על זכותם ללמד בבית ספר ללא אלימות. בעבר המורים כן נקטו באלימות ואכן הם היו מעטים,והמורים לא קמו והביעו דעתם הנחרצת נגד ולא עמדו לצידם של תלמידים. כי מספיק שמספר קטן של מורים יורשע כדי להכפיש את שמם של כל המורים. המורים לא יצאו להוקיע את החריגים בינהם הם הסתתרו ומילאו פיהם מים והיום משלמים את המחיר. להפריד בין ילדים רבים, לקחת מטאטא מילד , היה מעשה שבשגרה והיה מובן מאליו שזהו חלק מתפקיד כתוצאה מכך ולכן איש לא העלה על דעתו לתבוע מורה ובימים ההם היתה הערכה רבה לתפקיד המורה. אל לנו להסתתר מאחורי ידיים כבולות,אנו הבאנו זאת על עצמנו,במו פינו וחוסר מעשינו, לא הבענו את דעתנו ,לא נאבקנו על צדקתנו.והיום משלמים את המחיר. ולצערי לא מדובר רק בחינוך, אפשר לצאת למסע ארוך המתפרש על ענפי חיינו,רווחה כלכלה,צבא, משטרה, רופאים וכו. כמה רופאים את רואה קמים לשתף פעולה עם חקירות כנגד רופא מתרשל? כמה עובדים סוציאלים מעידים על התרשלות חבריהם? כמה פסיכולוגים מתריעים על חבריהם? ואפשר כך להמשיך עוד ועוד. אסור לנו לראות עוול ולשתוק עלינו להתריע להאבק על זכותנו לעבוד בתנאים סבירים ולא מגבילים, ואם איננו עושים זאת אל לנו לבוא בטענה של כבילות ידים. ואין איש שיעשה זאת במקומנו! כל אחד במסגרתו הקטנה יעשה . ואולי כך נוכל לגרום לשינוי קטן שברבות הימים יביא לגדול. והערה למשפט שאמרת בקשר לאלה שידם משגת לאפשר חינוך פרטי אולי זה סדרי עדיפויות ,ישנם רבים המוותרים על הרבה מאד מנת לאפשר לילדיהם לגדול באוירה בריאה.

 

[ספייסבוי]

הכל מתחיל בבית

הכל נכון בנאמר עד כה, אבל ילד מביא נורמות התנהגות מהבית כשהוא רואה את אבא שלו ואת אחיו נוהגים כך גם הוא יפעל בהתאם כי זה קל פשוט ובחינם לקחת כריך מחלש ממך. לצערי פתרון אין,והמצב רק יחמיר כי העולם הולך ונהיה אלים איך שלא תביטו עליו. מה יהיה הסוף אתם שואלים? הרס העולם ובנייתו מחדש.

 

[dafna l]

ספייס בוי

למה להרוס אם אפשר לשנות קל להרוס אך קשה לבנות והרי הבית בנוי כבר בואו ונתקן כל אחד מעט לא הרבה רק מעט וכל אחד בפינתו הוא יתקן ישפץ והרי לך עולם נעים יותר

 

[ספייסבוי]

הכל מתחיל בבית

הכל נכון בנאמר עד כה, אבל ילד מביא נורמות התנהגות מהבית כשהוא רואה את אבא שלו ואת אחיו נוהגים כך גם הוא יפעל בהתאם כי זה קל פשוט ובחינם לקחת כריך מחלש ממך. לצערי פתרון אין,והמצב רק יחמיר כי העולם הולך ונהיה אלים איך שלא תביטו עליו. מה יהיה הסוף אתם שואלים? הרס העולם ובנייתו מחדש.