אלימות?

פינקית

New member
אלימות?

היי לכם

סיפור קצת סבוך ואני סוג של "צד שלישי", אבל בכל זאת רציתי להתייעץ אתכם


יש לי אחיינית בת חמש, ההורים שלה התגרשו כשהיא הייתה בת שנתיים בערך. האבא בקשר שהולך ומתמעט, לוקח אותה לשבת/כמה ימים רק בחגים, נפגש איתה למעט זמן פעם בשבוע. בחודש האחרון הוא לא נפגש איתה בכלל. אמא שלה (אחותי) חוזרת הביתה מאוד עייפה מהעבודה ולא משקיעה בזמן איכות עם הילדה בדרך כלל (כל זה לא נאמר בשיפוטיות, רק מתארת את המצב).

לאחרונה הילדה התחילה להרביץ, לא לי אמנם, ויש ימים שאני שומרת עליה במשך שעות והיא מתנהגת לגמרי בסדר, שובבה והכל, אבל לא מרימה עלי ידיים.
זה התחיל בבוקסים ושריטות לאמא שלה, לסבתא (שהיא קרובה אליה), לאח שלי שהיא גם קרובה אליו והוא מטפל בה די הרבה.
הבנתי שזה קורה בדרך כלל אחרי שאומרים לה "לא" או מסרבים לתת לה מה שהיא רוצה.
אתמול אבא שלה התקשר והיא לא רצתה לדבר איתו, לאחר מכן היה ריב קטן עם אמא שלה שנגמר בזה שהאחיינית תקעה לה מזלג בכף היד |: ומשיכות של החצאית שלה, וזה הסתיים בסטירה מצד האמא.

מה עושים מכאן?
האבא לא ממש בתמונה, אף אחד לא לוקח על עצמו את תפקיד המחנך ומטיל המשמעת, הילדה כנראה משדרת מצוקה (לדעתי הלא מקצועית).

האם יש צורך בטיפול פסיכולוגי/אחר לילדה? קורס הורות לאמא?
כמו כן, איזה עונש אפשר לתת על אלימות מצד הילדה שהוא כמובן לא אלימות בחזרה...

אשמח להמלצות
 
לפינקית

ללא ספק מתיאורך עולה צורך בהתערבות פסיכולוגית - הן לילדה והן להוריה שצריכים ללמוד איך ללמוד כמשפחה, גם אם משפחה שהתפרקה. יש לסור להתפתחות הילד או לתחנה הפסיכולוגית באזורכם ולתאם פגישה להערכה והמשך הכוונה. ובנימה אישית: קצת פחות משמעת, קצת פחות עונשים, והמון, המון, חיבוקים ואהבה לילדה הקטנה שחשה שאיפושהו בתהליך הגירושים גם התגרשו ממנה.
 
אכן

הסיפור אכן עצוב. ולצערנו די נפוץ...

מבחינת טיפול:
לא כתבת בדיוק מה גיל הילדה (5 בדיוק? קצת יותר? קצת פחות?)
אם היא מעל גיל 5, ההורים יכולים לפנות לייעוץ, חינם, בשירות הפסיכולוגי החינוכי/ ייעוצי דרך העירייה (שפ"ח או שפ"י).

המכון להתפתחות הילד זו לא כתובת מתאימה לדעתי, כי אלימות זו לא בעיה התפתחותית (לא נולדים עם זה, למרבה המזל).

לעומת זאת אפשר דרך קופת חולים לפנות ישירות לפסיכולוגים/ פסיכותרפיסטים של ילדים.
זה מסובסד.

השאלה היא איך בכלל גורמים להורים לפנות, כאשר כרגע מי ששם לב לבעיה זה בעיקר צד שלישי...
 

פינקית

New member
תודה


היא ממש אוטוטו בת חמש.

לגבי ההורים, אעביר את ההמלצות לאחותי ומקווה שהיא תעשה משהו בנידון...
 
בילדים בעיקר זה עובד ככה:

מניחים ששינויים חריגים בהתנהגות הן הבעת מצוקה; ואם לא מצליחים לבד להבין מהי ולתת לה מענה, פונים לאיש מקצוע
 
למעלה