anonimit23
New member
אלימות?
העניין הוא כזה.
אני ובן זוגי עוד לא גרים יחד, מתכננים עוד חצי שנה בסוף שנת הלימודים הקרובה.
לי יש ילד ב ן5 וגם לו ילד בן 5.
לאורך הזמן הגרוש שלי עשה לי המון בעיות בעניין המעבר המשותף (שהיה כבר אמור להתרחש אבל בגלל בתי משפט שנגררו לא קרה ולא רציתי באמצע השנה) בעיקר כי רציתי להתרחק רחוק ממקום מגורי הנוכחי,
בסוף בית המשפט הגביל אותי ברדיוס מסויים ואין לי כוונה להאבק בזה ואנחנו נעבר בטווח הרדיוס הזה.
לפני כחודשיים קרה מקרה שבו בן זוגי העניש את הילד שלי והכניס אותו לחדר.... אני היתי שם כמובן וראיתי הכל ובאופן כללי הגבולות הם מאוד ברורים לבן זוגי, בטח בתקופה שבה אנו לא גרים ביחד אבל כיוון שהוא בקשר נפלא עם הילד שלי והילד שלי אוהב אותו והם מבלים גם זמן איכות יחד, אז גם גבולות מסויים הילד חייב לשמור על בן זוגי.
כדי לקצר, הילד סיפר לי שהוא סיפר לאשתו של הגרוש שלי שבן זוגי תפס אותו ביד (ותיאר לי את המקרה שהיה) והסברתי לו כמובן והזכרתי את ההתנהגות שלו וכו'...
בשישי בערב, הגרוש שלי התייצב מתחת לבית של בן זוגי ואיים עליו שאם יגע בילד אז....
בן הזוג שלי הבן אדם הכי עדין בעולם ובחיים אבל בחיים לא הרים יד על מישהו (בעוד שלגרוש שלי יש היסטוריה יפה של אלימות, אחת הסיבות לגירושין היתה אלימות). מה גם שהסיטואציה שהבן שלי סיפר, היתי נוכחת בה ואין דופי כייצד בן זוגי פעל.
השאלה כזאת,
כייצד ממשיכים מפה?
הרי לא יכול להיות שכל החיים אני אהיה תחת הצל של הגרוש שלי ואפחד ממנו.
מצד שני, לערב משטרה? ולעשות סיפור ממשהו שלא קרה?
והרי הילד יכול לגדול ולהמציא סיפורים על אמת.... ומה אז, אני אצטרך לבלות את החיים ברווחה?
זה נראה לי מצב בלתי אפשרי שבו הוא מרשה לעצמו לאיים, שהוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו.
מה אתם הייתם עושים?
(אגב שלחתי לו הודעה אחרי שיצא משם ורשמתי שהוא לא שפוי ושיהיה אבא ולא גבר אלים וכו'... והוא לא הגיב כדי לא להודות שאכן הגיע לאיים).
העניין הוא כזה.
אני ובן זוגי עוד לא גרים יחד, מתכננים עוד חצי שנה בסוף שנת הלימודים הקרובה.
לי יש ילד ב ן5 וגם לו ילד בן 5.
לאורך הזמן הגרוש שלי עשה לי המון בעיות בעניין המעבר המשותף (שהיה כבר אמור להתרחש אבל בגלל בתי משפט שנגררו לא קרה ולא רציתי באמצע השנה) בעיקר כי רציתי להתרחק רחוק ממקום מגורי הנוכחי,
בסוף בית המשפט הגביל אותי ברדיוס מסויים ואין לי כוונה להאבק בזה ואנחנו נעבר בטווח הרדיוס הזה.
לפני כחודשיים קרה מקרה שבו בן זוגי העניש את הילד שלי והכניס אותו לחדר.... אני היתי שם כמובן וראיתי הכל ובאופן כללי הגבולות הם מאוד ברורים לבן זוגי, בטח בתקופה שבה אנו לא גרים ביחד אבל כיוון שהוא בקשר נפלא עם הילד שלי והילד שלי אוהב אותו והם מבלים גם זמן איכות יחד, אז גם גבולות מסויים הילד חייב לשמור על בן זוגי.
כדי לקצר, הילד סיפר לי שהוא סיפר לאשתו של הגרוש שלי שבן זוגי תפס אותו ביד (ותיאר לי את המקרה שהיה) והסברתי לו כמובן והזכרתי את ההתנהגות שלו וכו'...
בשישי בערב, הגרוש שלי התייצב מתחת לבית של בן זוגי ואיים עליו שאם יגע בילד אז....
בן הזוג שלי הבן אדם הכי עדין בעולם ובחיים אבל בחיים לא הרים יד על מישהו (בעוד שלגרוש שלי יש היסטוריה יפה של אלימות, אחת הסיבות לגירושין היתה אלימות). מה גם שהסיטואציה שהבן שלי סיפר, היתי נוכחת בה ואין דופי כייצד בן זוגי פעל.
השאלה כזאת,
כייצד ממשיכים מפה?
הרי לא יכול להיות שכל החיים אני אהיה תחת הצל של הגרוש שלי ואפחד ממנו.
מצד שני, לערב משטרה? ולעשות סיפור ממשהו שלא קרה?
והרי הילד יכול לגדול ולהמציא סיפורים על אמת.... ומה אז, אני אצטרך לבלות את החיים ברווחה?
זה נראה לי מצב בלתי אפשרי שבו הוא מרשה לעצמו לאיים, שהוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו.
מה אתם הייתם עושים?
(אגב שלחתי לו הודעה אחרי שיצא משם ורשמתי שהוא לא שפוי ושיהיה אבא ולא גבר אלים וכו'... והוא לא הגיב כדי לא להודות שאכן הגיע לאיים).