אלימות נגד נשים

אלימות נגד נשים

מכתב שקיבלתי הבוקר במייל ******* שלום רב, שוב הכותרות ספוגות בדם נשים. שוב נרצחה אשה והחשד הוא על בן זוגה. האם מישהו מן היושבות/ים למעלה שם לב שאנו כבר כמעט מדברים על סוג של טבח? http://www.no2violence.co.il/Statistics/Statistics025.htm ברצף האירועים הללו נראה שכרמלה בוחבוט היא לוחמת חופש אמיצה שעשתה את הדבר הנכון: לא המתינה למדינת החוק (למי? בוודאי לא לנשים!!!) משום שמדינת החוק לא מתעניינת , כך מסתבר , בגורלה. נשים נרצחות בקצב של אחת בחודש בממוצע! הביטוי "אלימות" כבר אינו מספיק בשביל לתאר את המהלך הנכון של הדברים. זו אלימות נגד נשים וזו אלימות שלרשויות אין מענה ביחס אליה. מחקרים כבר העלו את הטענה שאלימות נגד נשים אינה מוגבלת לא לסטטוס חברתי, לא למעמד כלכלי לא למוצא עדתי ולא לשום דבר שיש בו כדי לפלח במדויק את סוג הציבור שמפעיל אותה. מהי המסקנה? המסקנה היא שרצח נשים נמצא היכן שהוא באווירה . יש אווירה כזאת שמעניקה לגיטימציה לאלימות בכלל ולאלימות נגד נשים בפרט. את רצח הנשים אפשר להצמיד לכל המצוקות החברתיות : חרדות בטחוניות, אבטלה, צפיפות דיור וכן הלאה. אלא שאיננו מוצאות בסטטיסטיקה הד להתפרצות אלימה של נשים נגד בני זוגן!!! משמע שבאופן כלשהו מתקיימת לגיטימציה גלויה וסמויה למצב הזה. אזלת היד שמגלות הרשויות ביחס לנתונים המצטברים להבהיל היא מן הגורמים הראשיים לעודד לגיטימציה כזאת. רק יומיים חלפו מאז הוצפו מדורי החדשות בכמה עשרות מיקרי אונס ואפילו אונס ברוח טובה הצטרף למחוזותינו. יש בכך כדי ליצור אווירה שדמן של נשים , נערות וילדות מותר. אם אפשר לגזול מהן מין בכפיה ולצאת מזה בזול , מדוע אי אפשר יהיה ליטול את חייהן? ולא שמישהו זקוק לנתונים על מנת להכיר את המטריה הסטטיסטית אבל על מנת לסבר את האוזן , מומלץ מידי פעם להכיר אותם: בשנה שעברה נרצחו בישראל 28 נשים. יותר משתי נשים בחודש. לפי נתוני המשטרה מאז 1994 נרצחות בישראל בממוצע אשה או שתיים בחודש. http://www.police.gov.il/statistica_umipui/statistica/xx01b_062000bd_stat.asp האם יש למישהי/ו למעלה איזו מחשבה, דרך, מגמה ורצון להפסיק את טבח הנשים בישראל??? מכתב זה נכתב ע"י מנהלת פורום פמיניזם, ומנהלת הפורומים בפורטל BSH. נדרנו לא להניח לנושא.
 
היחידות שיכולות למנוע

את האלימות נגדן הן אותן נשים עצמן יש אינספור נורות אזהרה לאלימות שתבוא צריך רק להיות קשובה להן. ואם לא גילית קודם,באותו הרגע בו היא רק מבצבצת לומר שלום אבל בדרך כלל מה שאנחנו שומעים מאותן נשים זה : "אבל הוא נורא התנצל ,הבטיח שהוא לא יעשה את זה עוד פעם ואני אוהבת אותו" ... אז עם כל הצער והכאב אני אומרת - קחו אחריות על הבחירות שלכן!!! במהלך כל הקשר האישה נתנה לאלימות נגדה לגיטימציה ,זה כדור שלג שמתגלגל וקשה לעצור אותו... איך המערכת יכולה לעצור? אין לי שמץ של מושג אבל איך אותה אישה יכולה לעצור יש !
 

רות 2

New member
ניצת

דברי חוכמה נאמרו על ידך ! את האלימות נגד הנשים יכולות לעצור רק הנשים בעצמן המערכת, ידיה כבולות עד שהאשה עצמה אומרת דיייייייי !
 
"המערכת, למניעת אלימות"

ניצת, מסכימה אתך בהחלט שהאישה היא האחראית לגופה ולכל מה שקורה איתה אבל אלימות במשפחה הוא מעגל שקשה מאד לצאת ממנו ואל לנו לשפוט אישה/ילד שנמצא במעגל הזה. וכאן, לדעתי, על המערכת להיכנס ובמשנה מרץ, לפעולה. לא, המערכת לא תוכל למנוע את האלימות אבל בהחלט תוכל לתת כלים נאותים לנפגעים להתמודד נגדה ולמנוע אותה בעצמם. חושבת שכפי שמועברים בביה"ס שיעורי חינוך מיני ושעורי זה"ב, כך יש להעביר, ע"י מורים שהוכשרו לכך-עו"ס-פסיכולוגים, שיעורים בנושאי תקיפה מינית ואלימות. שיסבירו לילדים מהם הסימנים המוקדמים, מה מותר ומה אסור שייעשה להם, גם ע"י הורה או קרוב משפחה אחר. (הרי רוב מקרי האלימות וההתעללות המינית מתבצעים ע"י קרוב משפחה), שיעבירו מסר ברור וחד משמעי שאם קורה משהו אין זו אשמת הילד ואסור לשמור את זה בסוד. באשר לנשים - מן הראוי שמערכת החוק (משטרה) תתחיל להתייחס ברצינות לתלונות של נשים נגד בני זוג אלימים. לדעתי, יש להכשיר שוטרים באופן מיוחד לנושא תוך שימת דגש על הרגישות הכל כך גבוהה שיש כאן. על מערכת המשפט לדוּן את האלימים בחומרה רבה ולא בפסקי דין מצחיקים של מאסר על תנאי או עבודות שירות. לא צריך לחכות עד שאישה תירצח או לחילופין תרצח את בן הזוג האלים כדי שהמקרה שלה יזכה להתייחסות רצינית ובמקביל אף תהפוך מקורבן לנאשם.
 
מתלבטת

איני שופטת רק מציינת עובדה ועובדה כואבת אספר לך סיפור יש לי חברה ,שנים סובלת אלימות ושותקת. אני חושבת שתמיד ידעתי שיש שם אלימות אבל היא תמיד שיחקה שהכל טוב... הגיע יום והבחורה נפתחה (לא שיתפה באלימות )אבל אמרה דיייייי ליויתי אותה בתהליך הגרושים , תמכתי . התגרשה ואז יום אחד אני מרימה טלפון - הגרוש על הקו : "שלא תעיזי להתקשר לכאן יותר,היא לא רוצה לדבר איתך" לא אלאה בפרטים רק אומר שברור ששוחחתי איתה לאחר מכן - היא סיפרה שאיים עליה עם אקדח - או שתחזרי אלי ,או שאני הורג אותך ,את הילדים ומתאבד. כמובן שהצעתי את תמיכתי,פניה למשטרה,למעון לנשים מוכות וכ"ו אבל היא לא שיתפה פעולה ואני ידי קשורות. אם האישה עצמה אינה מגישה תלונה לאף אחד אין מה לעשות... עברו כבר 6 שנים מאז,היא חיה איתו, איתי היא בקשר בגנבה ,מתקשרת אלי מדי תקופה (אני כמובן לא יוצרת קשר כדי לא לעורר את השד),מספרת שהוא השתנה שהכל נפלא בינהם ואני
(לסבתא שתספר סיפורים לא לי). עצוב לי,כואב לי אבל איני יכולה לעשות כלום חוץ מאשר לשלוח לה אהבתי מרחוק, חוץ מזה שאני תמיד אהיה עבורה עד יומי האחרון אם רק תבקש. והיא? בחורה יפיפיה,חכמה, מחוזרת,שסובלת בשקט ומשחקת שהכל טוב... איני יכולה לשפוט ,רק מקווה שלא אקרא עליה בעיתון יום אחד
(וגם אמרתי לה את זה...) יש הסברה במערכת החינוך רק יש גם קשר שתיקה של החברה וכאן הבעיה לדעתי... (ביתי הגיעה הביתה כשהיתה בת 5 ואמרה לי : " אמא את יודעת לאף אחד אסור לגעת בגוף שלי אם אני לא מסכמה,גם לך לא" ואני? הסכמתי איתה ועודדתי את הקו שהביאה מהגן. הורים אחרים נוטים הרבה פעמים פשוט להשתיק את הילד שבא עם כזו אמירה וכאן הבעיה לטעמי.)
 
ניצת

כל כך מסכימה אתך ומֶצֵרָה על העובדה שנשים שותקות ולא עושות דבר למען עצמן וכדי למנוע או להפסיק את האלימות נגדן אני רק מנסה להבין מדוע הן נוהגות כך הרי ברור לכל בר דעת שלא טוב להן (בלשון המעטה) בתוך המערכת, הן סובלות ובכל זאת - השתיקה יפה להן הן פוחדות !!! זו התשובה שלי מעבר לפחד היומיומי והקיומי הן פוחדות מתגובת החברה והסביבה !!! "קשר שתיקה של החברה" אחת הבעיות הגדולות שלנו אנחנו שומעים, רואים, יודעים ומעדיפים לנהוג כמו שלושת הקופים !!! ניצת, חושבת כמוך ומצטרפת לזעקה שלך לאותן נשים לקום ולעשות מעשה, אבל במקביל, אנחנו - החברה - צריכים לתת להן את כל הסיוע ולא לטאטא את הבעיה אל מתחת לשטיח ("כי זה לא אצלנו בבית ועדיף שלא נתערב")
 

*יערית

New member
לי זה לא יקרה....

כן זה בהחלט מה שעולה להן בראש.."הוא ישתנה" "זה החליק לו".."הוא לא יודע מה הוא עושה" הסינגור והפחד על הבעל המכה..... כשרק הרגשתי בהתעללות נפשית,ריגשית..פירשתי את זה לעצמי.. גם להרמת יד זה יכול להגיע...ועדיף להעצר רק כאן ולהמשיך הלאה.... והמשכתי הלאה......
 

maof

New member
אני לא אשה אבל............

לפי דעתי יערית את רואה את הדברים באור שונה במיקצת ואני חושב שאת צודקת........ היתעללות לא מחיבת להיות גופנית היא יכולה להיות רגשית או נפשית הניצול הרגשי הוא על אותו המשקל כמו הסטירה נכון שהכאב הגופני ניראה לעין אבל הכאב הרגשי מיצתבר לאורך השנים וההכחשה לדברים חוזרת כסטירת לחי מצלצלת לפעמים מאוחר מידי האגו והכבוד העצמי מושפל ולפעמים מאוד קשה למצוא אותו חזרה הביטחון העצמי ניפגע ולוקח זמן גם אחרי הגרושים למצוא אותו חזרה חומות ההגנה מאוד גבוהות וקשה מאוד לצאת מהם ולחפש את האושר האמיתי בחיים אני אומר טוב לנו נישארים רע לנו מיסתלקים אין צורך לחכות לפעם הבאה ........... כל אדם כועס וכל אדם מיתרגז לפעמים ........ אבל שעומדים מול אדם שאוהבים גם בשעת כעס ...... אסור לישכוח לישמור על המוסריות ולכבד את האדם שמיתווכחים איתו גם אם הדעות שונות ויש חילוקים ואדם שלא יודע לכבד בפעם הראשונה בפעם השניה הדברים ירחיקו לכת והעלבות (במקרה הטוב) יגיעו !! אז כול אחד שקצת אוהב את עצמו צריך לקחת את הדברים ולהבין שאין לו מה לחפש יותר עם אותו בן הזוג !!! מעוף
 

העקשנית

New member
איך ידעתן?../images/Emo24.gif

לגעת בדיוק בנקודה הרגישה היום??? קראתן בפורום השכן? או שסתם במקרה? הכל נכון. צריך לדעת מתי ללכת משם.
 
למעלה