אלימות - כן או לא?

[אמא של ילדה קוראת]

אלימות - כן או לא?

נניח שיש ילד בכיתה שמתעצבן הרבה. ונניח שאותו ילד בכל פעם שהוא מתעצבן הוא מרים כסא ודופק אותו על הרצפה. הוא אף פעם לא מכוון את הכסא לאף ילד / מורה / מבוגר אחר. הוא אף פעם לא פוגע באף אחד אחר. האם זו אלימות?

 

[גאיה של זיו]

לדעתי זו אלימות.

 

[מחשבות]

לא. זה מפחיד, מרגיז, מרעיש, אבל הילד לא יודע

כיצ לאוורר את רגשותיו.

 

[אמא של ילדה קוראת]

אז לחכות שבטעות הכסא יפגע ברגל של ילד, ואז זה

כן יחשב לאלימות?

 

[מחשבות]

גם אז זה לא אלימות. סתם החטאה.

 

[חני ב]

כן, כי בפעם הבאה הוא יפגע במישהו אחר

 

[אמא של ילדה קוראת]

אז את חושבת שבמקרים כאלה המורה צריכה

לפעול לפי הנוהל למניעת אלימות שקיים בבית הספר? כי אמנם, כמו שציינתי, הוא לא מנסה לפגוע באף אחד אחר, וגם ברור לי שזה ילד שלא יודע כיצד לתעל את הרגשות שלו, אבל לילדים האחרים בכיתה זה מאוד מפריע ומפחיד, ובשל צפיפות הכיתות, אני לא חושבת שצריך לחכות ליום שהכסא כן יפגע במישהו.

 

[חני ב]

כמובן שכן. לא להעניש

אבל לעבוד איתו (ועם הוריו במקביל) על התמודדות עם תסכולים וכעסים.

 

[אמא של ילדה קוראת]

ומה את כמורה עושה או יכולה לעשות אם ההורים לא

משתפים פעולה?

 

[חני ב]

האמת שלא קרה לי מעולם מקרה כזה

וטפו טפו- לא היו בין תלמידי ילדים עם בעיות אלימות/התנהגות קשות. אני יכולה רק לזוכר תלמיד אחד שעולה לכתה י', שהיה ילד קשה, ההורים היו בסדר גמור, רק לא הבינו למה אין לילד חברים.

 

[עולם ו מלואו]

איזה כיתה את מחנכת?

 

[טלי7677]

אם לא אלימות אז מה זה?

 

[ede1]

אלומית - זה בסך הכל

מילה, תווית. ניתן לתת פירוש שונה ומגוון למילה, להוסיף או לאוריד פרשנויות שורש העניין כאן לדעתי זה התנהגות של תלמיד אשר לא מקובלת. ניקודה. התגובה לא פרופורציונלית ולא בגבולות הנורמה אחד התפקידים של מערכת החינוך בנוסף ללימוד מקצועות שונים הוא גם לחנך בשיתוף עם ההורים. במקרה זה בדיוק הזמן (אם זה לא קרה קודם) ללמד את הילד כי ניתן להגיב בצורה שונה בלי להפעיל כח פיזי וכי תגובה שישנה הוא פסולה ולא מתקבלת על הדעת. המסר חייב להיות מועבר לילד ונקלט. השינוי לא יקרה תוך יום יומיים.

 

[אמא של ילדה קוראת]

ומה קורה אם אין שיתוף פעולה של ההורים?

 

[שי ז.]

לא אלימות אלא אגרסיביות

הילד הזה לא זקוק לענישה או גבולות אלא לשיחה ועזרה איך לתעל את הזעם למקומות אחרים.

 

[אמא של ילדה קוראת]

מרגיזה אותי אזלת היד של המערכת אם אין שיתוף

פעולה מצד ההורים. זה מתחיל בגן עם הורים שחושבים שהילד שלהם מושלים ולא מוכנים לטפל בבעיות, וממשיך בבית הספר עם הורים אחרים שחושבים שתפקיד המורה להתמודד עם הכל. ואני, באמת שמרגישה עצב כלפי אותם ילדים, שכן הרבה פעמים עזרה היתה מיטיבה איתם עד מאוד, אבל בד בבד, אני גם דואגת לילדי שנמצאים במחיצת אותם ילדים. הם בטח לא אשמים בכך שלא עוזרים לילד לתעל את הזעם בצורה יותר טובה.

 

[מחשבות]

אט אט נופל לכם האסימון לגבי החיבה שלי

למערכת החינוך?