אלימות ואוטיזם.

[nati6589884]

אלימות ואוטיזם.

אני, דיברתי עם אוטיסטית וזה התגלגל לעניין האלימות. אז היא טענה שהיא נתקלה בכך שאוטיסטים נוטים להיות אלימים או לפחות
יש להם מידה של כעס שמתבטא באלימות אם
מלולית או פיזית. הם

לא רעים והם לא מתכוונים לפגוע אבל קשה להם לשלוט בזה. היא טענה שזה מאוד מאפיין אותי ושהיא חושבת שאני כזה תוקפני, כי אני יש לי בעיה
בלווסת רגשות, ואני ישר אומר/עושה מה שאני מרגיש ולכן
אני יוצא משליטה. זה בעצם רוב הטענות שלה,
עכשיו אני חשבתי האם זה

נכון? אוטיסטים יותר אלימים? התרפציות זעם זה מאפיין יותר אוטיסטי? כי שהייתי ילד הייתי מאוד אלים כי גם לא ידעתי להתבטא,

הייתי כועס ואז הייתי אלים אמא הייתה אומרת " תפעיל את הראש אתה חכם לא את היידים" לא עשיתי מה שאמרה וזה מלווה אותי
עד היום, מה אתם חושבים?
איך אתם חווים את זה? למה זה

קורה?: זה מסבך אותי לא מעט גם בשיחות
עם חברים, ובעיקר שאני לא רגיש לכל מיני בחורות שאני מדבר איתם. והם נעלבות ממני, ואני לא מבין מה עשיתי רע.....
לא מצליח להבין איך צריך לדבר אני פשוט אני וזה כנראה ממש לא טוב בלשון המעטה. טוב אני
אשמח לשמוע מה אתם

חושבים, איך זה אצלכם, הילדים איך הם מתמודדים עם זה שלא מצליח להם למשל. כי אני יכול מאוד להתעצבן, ולתת לעצמי
מכות לדפוק את הראש בקיר, או לשבור את כל הבית, וכולי קיצור מורכב ובכלל לא נעים וכיף. והקטוב השני שאני יכול להיות
מאוד מאוד רגוע, ואז הם אומרות לי " אבל

איך תראה איזה מאמי היית למה אתה ככה משתנה בשנייה?" לא יודע אני אומר להם/להן שאני משתנה לפי אותו מצב ואני נע בכמה נתיבים, בין הרוגע/לכועס וגם יחדיו. זה מסובך שאדם חיי ככה. על שני קטבים בו זמנית אבל
זה מאוד יפה....
טוב זהו זה מה שיש לי לומר.


המשך יום טוב.

 

[arana1]

זה ממש לא מאפיין, זה תוצאה של מפגש עם סביבה מתסכלת

אם נ"ט היו חווים מיליונית מהתסכול, מחוסר ההגינות, מהאטימות, מהעוול וחוסר הרגישות וחוסר ההבנה והניצול לרעה שאוטיסטים חווים כשיגרה מיום היוולדם הם היו רוצחים אנשים בלי חשבון, וכל הזמן.

צריך להעריץ את האוטיסטים על האיפוק, שגדול מזה של כל הקדושים המוכרים בעולם ביחד, שהם נוהגים במצב שבו עצם נסיונם להתקיים כפי רגישותם ותבונתם מזמן להם כל הזמן את כל החרא של העולם ישר בפנים.

 

[nati6589884]

גם אני חושב כמוך.

שיש פה קשר בין המפגש בין הנטי לאוטיסט, אבל הבעיה מתחילה בכך שאוטיסטים חושבים שהם פגומים. אתה יודע כמה סכנים קבלתי
מאוטיסטיות שאמרתי להם שהם לא "פגומות" ויותר טובות? : ןושרבתי איתם בגלל זה?: רק אני אומר את יותר טובה, את לא פחות
מאף אחד. יש לכם תוכנות טובת יותר, הנטי הוא גרוע יותר, מתנפלים עלי, אני הבנתי מזמן

שאוטיסטים הם אויב הכי גדול של עצמם. אני לא בטוח אם אתה מסכים עם האבחנה שלי. אבל האוטיסט עצמו נמצא
במלכוד שהוא נחות מהנטי, ורוצה להדמות לו, ושאני
קורא להם "נמשות". הם

שונאים אותי, ומקללים אותי, כי אני מנסה להציג את הנטי באופן רע, ואני מנסה להסביר שהם הרבה יותר טובים,
ושיש בהם המון טוב, זה לא רק הורים כמו שאתה
אומר. אלא בעיה שורשית עמוקה, האוטיסט הממוצע מרגיש
שהוא נחות, כי הוא שמע את

מהיום שהוא נולד. והם עוברים שואה, והם עוברים ענוים, מהחברה הנורמהנאצית,ושאני רק אומר ככה שהחברה מענה אותם ושהם נאצים, הם יוצאים בצעקות, ובשליפת סכנים.

קיצור אתה מבין?: זה לא רק שהנטי מתקיף אותם, יש מלחמה בתוך המשפחה, בתוך הקהילה. לכן אני אומר שאוטיסט צריך

להתרחק מהנורמה, לא צבא, לא לימודים אקדמים, אלא להקים לעצמו
עולם משלו, שילוב זו מילה מחרובנת,
שונא את המילה הזו, כי אין דבר כזה שילוב ללא

כפיה לפחות לא היום. והכי כואב לי שכועסים עלי
כי אני מצביע על הבעיות. כמו שאמרת פעם אני מעין סוקרטס ,מעין טרול שרואה דברים שכל השאר רואים, ובסוף מנסים לוציא אותי להרוג, תאמין לי
היו יכולים להיויות לי יחסיים מדהמים, עם אוטיסטיות

וגם עם אוטיסטים אם הייתי שותק ולא מתווכח, אבל בגלל שאני לא מסוגל מהר מאוד מנתקים איתי קשר. או מבקשים שאני ירגע, זהו זה מה שיש לי לומר.

 

[arana1]

לא רק שאני מסכים איתך אלא שכתבתי על זה הרבה

וחרא כמו שאכלתי מאוטיסטים, גם בפורום הזה, וגם במקומות אחרים, לא אכלתי מאף אחד, וגם זה מהווה ביטוי, שאין מפלצתי ומכמיר לב ממנו, של מצב, שבו אנשים בכלל לא מעלים בדעתם שהמובן מאליו, זה שמציב אותם כלקויים ופגומים, זה שמפרש את כל הרגישיות הכי יפות וטובות שלהם כתסמינים, הוא לגמרי מטורף.

אוטיסטים מתפוצצים כשמישהו מנסה לומר שלא בטוח שהם פגומים בדיוק בגלל שעמוק עמוק בפנים הם יודעים שהסיכוי היחיד שלהם להישאר בחיים, לקבל איזה שהיא התייחסות, לחסוך מעצמם ולו מעט מהזדוניות הצבועה של הנ"ט, תלויה לחלוטין בכך שיאמצו ללא שום ביקורת וללא שום מרד את המבט הנורמטיבי,
כי כל אוטיסט, חווה, אין סוף פעמים, מה קורה למי שרק מעיז לסטות ולו לשנייה מהדרך שבה הנורמה מזהה את את הנכון והישר.

חלק מנוקשותה האכזרית עד אימה של הקבוצה הנורמטיבית שבדומה לזאת החרדית יש בה רק 2 אפשרויות, או שאתה בדיוק כמונו או שאתה לא קיים,
ומעט מאוד אנשים מסוגלים או מעיזים לחיות בגלות, ללא ארץ ומשפחה וחברה, מרצון.

מבחינה זאת הבוז שאני רוחש לנורמה הוא אינסופי, פשוט חרא של אנשים, אחד אחד, ועפים על עצמם כאילו אין אלוהים, עצם העובדה שהנורמה מסוגלת למחוץ אנשים להכחשה עצמית טוטאלית מספרת אמת שאף אחד לא רוצה לשמוע.

בגלל זה אני גם לא הולך למפגשים עם אוטיסטים ולא מעוניין במה שהם עושים,
להזיק לעצמי אני יכול לבדי,
לא צריך אותם.

 

[nati6589884]

אני מאוד מזדהה עם מה שאמרת.

ואני גם יכול להבין את הצד האוטיסטי הכנוע, הראי ו מלחמה מאוד קשה/ומתישה וחסרת סיכוי. אבל בגלל זה אני אומר שכדאי לנסות לקום על הרגלים ולהלחם על זכיותנו, היסטוריה מוכיחה שגם השולי, החלש,"הנחות" יכול להשיג באי
אילו אמצעים/דרכים יחס משופר יותר מהקיים. ואני נאבק ומנסה
להסביר לאוטיסט

המצוי את זה, ללא שום הצלחה. אני גם בז לנורמה, אני מתעב אותה, היא דבר דוחה מאוד,

ואנשים שם סך הכל די סמרטוטים וחולים, עם אגו בשמים ונופחים, ומלאים מעצמם. ואנשים די כמו שנקרא ליגה ז, לא משנה כמה תארים יש להם, מעמד,כסף, כבוד, וכל שאר הקשוקשים שבהם
הם מנגבים את הפנים ונלחמים,
ורוצחים, ומתעללים בכולם וגם בעצמם. ןאלו שהכי קידמו את העולם, היו המורדים שהאמינו בחזון, שאמנו בדרך שונה, ומיכוון
שאוטיסט מטבעו הוא הדמות

הזו, של המורד, צער לי שהוא לא מנסה עם כמה שזה תופת העולם הזה, והנורמה המזיונת וכולי. וזה חבל מאוד כי היופי האוטיסטי הוא אין סופי, אני גילתי שהקו הישר הוא בעצם הכי עקום שהייתי ילד, אני בקרתי את הנרומה בציורי עוד
שהייתי ילד, כינו אותי

"גאון" "ילד פלא" ציורי ביקורת קשים שהאשימו אותי עוד בשגעון גדלות מחלת הנפש שלהם הלבישו עלי ומבציע על העליבות הנפש שלהם,
והכתמה של כל מי שלא כמותם. אני ספגתי את זה מילדות, תמיד הייתי שונה לגמרי,
לא נכנעתי והיו כאלו שקבלו אותי ואהבו דווקא בגלל "הטירוף"
ושאני שם זין על כל מה
שנחשב לטאבו. אני מאוד מזדהה איתך. אני חושב
כמוך. לטעמי הנורמטיבים לא מודעים לעך שהם המיץ של הזבל, הם לא יכולים להסתכל
מעבר לקליפה, אז הם משלכים עלינו את כל הרע שבהם את כל הזוהמה.

זה לפחות דעתי מעין רגשי נחיתות לא מודעים שמופנים עלינו, הפחד מהשונה, הוא כה גדול שהם מוכנים להשחיז סכנים ולכרסם בגופנו הן מבחינה פיזית/ונפשית, לטעמי זה נורמנאציזם ושיזיידנו אלו שמכנים אותי קיצוני.

 

[nati6589884]

עוד שאלה: אתה חושב שאני צריך לשנות את הגישה שלי?

שאני מדבר עם בחורות, שאני יותר מדי תקיף, ולפעמים תוקפני, וישר ולא חוסם שום דבר, ומאוד כנה ואומר פשוט מה שיש על הלב?: כי הרבה
מהן נעלבות ממני, זכרים פחות כי הם יותר מבינים ולא
מזיז להם. מה אתה אומר?: כי
&nbsp
יוצא בסוף שמנתקים איתי את הקשר, או כועסים עלי. ואני לא מבין למה. איך זה אצלך?: גם אתה ככה? ישר מידי? יצא לי להכיר מעט מאוד אנשים
שיכלו לסבול את ואהבו את זה. רוצים יענו לראות צדדים אחרים, שהם יותר יפים בי
את הצד "החמוד/והרגיש" שבי, אבל יש גם צדדים אחרים. ואני לא רוצה
לדכא אותם, רוצה להיות אותנטי מה אתה אומר?

 

[arana1]

לא יודע, אני משתדל להיות ישר ככל האפשר

בלווא הכי מי שלא מסוגלת לסבול את זה גם לא תתחבר אלי מעולם, אז בשביל מה,
מצד שני,
אני לא רוצה להכאיב לאנשים,
אז, אני פשוט משתדל להימנע ככל האפשר.

 

[nati6589884]

גם אני ממש לא רוצה להכאיב לאנשים.

אני דווקא רואה שאוטיסטיות מתחברות עלי בהתחלה, שאני עוד נחמד וכולי, הם יודעות מי אני באופן כללי. אבל הם לא חושבות שזה יכול להיות מופנה עליהם.
כי אני כאלו נראה נחמד, וחביב/ורגיש מאוד, ואז הם מגלות צד מסיום מאוד
נוקשה בי, אחת טענה שכאלו יש בי פיצול אישיות כאלו מצד
אחד אני הכי רודף צדק/ חופש וזכיות

האדם, ומצד שני אני רודן צמא דם אכזרי ושתלטן, מה אתה
אומר? הפיצול הה מאוד נורא וכואב, גם לי, אני לא רוצה להיות רע, אבל לפעמים הם
מרגיזות אותי, או שאני יכול להיות תלותי מאוד, והכי לא, למשל קשר קודם שהיה לי הייתי
הכי " קר" ואז היא טענה שאני לא מחמיא לה, לא חמימם,

לא יודע לפרגן, וקללה אותי היא הייתה משוגעת לחלוטין הזכירה לי את יונה וולך למען האמת, אבל כבר אני לא בקשר איתה. זו זאתי שספרת אז עליה.
הייתה מטורפת לחלוטין.
אהבתי מאוד את זה. אני מוצא הרבה אנשים שאני והם
די דומים, אבל יש נקודות בהם אני יותר קיצוני או " פרות קדשות" שאסור לשחוט ואני לא מבין את זה, יש לי בעיה להבין מה לומר, אני יכול לומר את הדבר הכי נורא ,ואני לא מבין שזה אסור, זה מזכיר לי את סנפלייד..., וזה מקשה אתה מבין? אני מאמין שכן...

 

[arana1]

קשה לומר

אנשים תופשים אכזריות וחום בהתאם לציפיות שלהם.
למשל כל העניין של פרגון,
אנשים מצפים לפרגון על בהצלחות וכיוונים וכוונות שאני מוצא אותם מאוד בעייתיים,
זה לא יקרה.

גם רודנות והתעקשות וחוסר גמישות הם דברים שהכי תלויים בנקודת המבט
ובגלל שאנשים לא מבינים אוטיסטים הם חושבים שהם מתעקשים או מנהגים כמו רודנים בזמן שהם פשוט מבקשים לעצמם את מה שכולם מבקשים אלא שהצרכים והציפיות והכיוונים שלהם לא נחשבים כלגיטימיים או בכלל מוכרים ולכן זה נראה כמו פעולות ללא סיבה או טעם.
לדוגמה
אף אחד לא יאמר לאדם שמטפס בדרכו להצלחה שהוא סתם מתעקש,
הדבר מובן ומקובל ונהוג לפרגן לו כי כולם רוצים להצליח
אבל ברגע שמישהו מחפש וצריך ומצפה מהחיים למשהו שהוא אינו הצלחה אלא מהותי יותר אז התגובות והציפיות והדרישות שלו נראות בלתי סבירות ואז יגידו שהוא רודן ולא אמפטי ולא מתחשב

זה עולם הפוך

 

[nati6589884]

כן ממש ככה.

אבל הכי מבאס שמי שמפנה את הביקרות כלפי הוא אוטיסט, הוא חווה את מה שאני חווה לא?: אולי באופן שונה. אבל עקרון אותו, עיקרון נראה לי

פשוט שאוטיסט מאמץ לעצמו יותר מידי מאפיינים נטים.
ככה לפחות אני חושב. בקשר

להצלחות גם אני חושב ככה. אני אמרתי לבחורה אחת. שאני לא חושב שכדאי לה ללמוד במוסד אקדמי מתמטיקה, וגם אם היא תלמד
היא צריכה לפתח מהתחלה גישה משלה, אתה

חושב שהיא הבינה? והיא אוטיסטית. שיגעו אותה שצריך ללמוד, צבא, עבודה, וכולי, והיא לא מבינה מה אני אומר. אמרתי לה את זה גם פה על גבי הפורום. ואין היא נעלמה לא שמעתי ממנה הרבה זמן. אתה מבין?
אומרים שאני תקיף,יותר מיי תוקפניח, לא מפרגן,

למה שאני אפרגן לאדם שלטעמי עושה טעות? ולמה אסור לי לומר את זה? הדוגמה שלך
עם הצלחה הנורמטיבית מאוד נכונה בעייני. אם הייתי הולך ברך הרגילה היו מפרגנים לי " כי ככה צריך לעשות" אבל שאנשים כמוני וכמוך רוצים לחוו עולם אחר, לחיות אחרת שוחטים אותנו, זה ממש מבאס...

באמת המשפט האחרון שלך נכו,ן מה שאמרת עולם הפוך,
מה שישר הוא בעצם עקום, אבל אני חושב שהכל עקום/וישר בו זמנית. וצריך לחקור
את הנסיבות/של למה זה קורה, מה הסיבה. שהחברה התפתחה ככה. למה
יש אוטיסטים, זה מעניין כי רוב האנשים

שונים. אחד השלות שאני שואל את עצמי איך יש אנשים שהם שונים מהותית מהשאר. זה מדהים לא? אוקוגמה הביאה לפה איזו מאמר
אז, של בילוגים אבלוציאנים. לא הסכמת גם אני לא, אבל זה עדיין מעניין..