אלים
מרטין יצר עולם תיאולוגי ששווה במורכבותו לעולם הפנטזיה שלו. לא רק המורכבות והמגוון של האלים עצמם, אלא גם הדרך בה הממסדים הדתיים מתערבים בפולוטיקה. 2 שאלות מעננינות אותי בקשר לאלים. האם מישהו מהם אמיתי? ר'הלור עושה קולות של אל אמיתי, אבל יכול להיות שמדובר בהרבה טריקים וקצת קסם. ושאלה שנייה - האם אפשר לזהות את האלים מהעולם האמיתי עליה הם מבוססים? למשל, השבעה הם בבירור האל הנוצרי, שבעה שהם אחד=שלושה שהם אחד, הם האל הרישמי של ממלכה שמבוססת על ימי הביניים הנוצריים, בעיתות מצוקה אנשים מסמנים באוויר את הכוכב של השיבעה, הספר שלהם הכוכב בעל שבעת החודים שנמצא בכל מקום. אלי הצפון מצד אחד מזכירים לי את האמונות הפאגניות של סגידה לטבע, מצד שני הפאגניזם כולל יותר חגיגה של הטבע, ואילו אלי הצפון מאוד מפחידים ומאיימים, עם פרצופים לבנים כועסים. ר'הלור מזכיר לי גילגול קדום יותר של האל הנוצרי - יהווה שלנו, אל מפחיד ונוקם, אוהב קורבנות, וגם מעין חידוש בווסטרוז - אל מונותיאסטי. עד שמליסנדה מביאה אותו לשם, כולם חיים בשלום עם אלים שונים, לאף אחד זה לא מפריע אם חלק מהאנשים מאמינים בשבעה וחלק באלי הצפון, וכולם מכבדים את האמונות של כולם. אבל היא מביאה את הרעיון ש*חייבים* לעבוד רק את ר'הלור, ובצבא של סטאניס כל מי שלא מאמין בר'הלור משתדל להסתיר את זה. פיתאון השאלה מה האמונה שלך הופכת להיות "אישו". מאוד יהדות מצידה. בראאבוס מזכירה לי את הודו מהבחינה הזאת, עם חגיגה תיאולוגית של מקדשים ואלים שונים, אלים קטנים ואלים גדולים, כולם חיים בשלווה אחד לצד השני. חושבים על עוד נקודות דימיון?...
מרטין יצר עולם תיאולוגי ששווה במורכבותו לעולם הפנטזיה שלו. לא רק המורכבות והמגוון של האלים עצמם, אלא גם הדרך בה הממסדים הדתיים מתערבים בפולוטיקה. 2 שאלות מעננינות אותי בקשר לאלים. האם מישהו מהם אמיתי? ר'הלור עושה קולות של אל אמיתי, אבל יכול להיות שמדובר בהרבה טריקים וקצת קסם. ושאלה שנייה - האם אפשר לזהות את האלים מהעולם האמיתי עליה הם מבוססים? למשל, השבעה הם בבירור האל הנוצרי, שבעה שהם אחד=שלושה שהם אחד, הם האל הרישמי של ממלכה שמבוססת על ימי הביניים הנוצריים, בעיתות מצוקה אנשים מסמנים באוויר את הכוכב של השיבעה, הספר שלהם הכוכב בעל שבעת החודים שנמצא בכל מקום. אלי הצפון מצד אחד מזכירים לי את האמונות הפאגניות של סגידה לטבע, מצד שני הפאגניזם כולל יותר חגיגה של הטבע, ואילו אלי הצפון מאוד מפחידים ומאיימים, עם פרצופים לבנים כועסים. ר'הלור מזכיר לי גילגול קדום יותר של האל הנוצרי - יהווה שלנו, אל מפחיד ונוקם, אוהב קורבנות, וגם מעין חידוש בווסטרוז - אל מונותיאסטי. עד שמליסנדה מביאה אותו לשם, כולם חיים בשלום עם אלים שונים, לאף אחד זה לא מפריע אם חלק מהאנשים מאמינים בשבעה וחלק באלי הצפון, וכולם מכבדים את האמונות של כולם. אבל היא מביאה את הרעיון ש*חייבים* לעבוד רק את ר'הלור, ובצבא של סטאניס כל מי שלא מאמין בר'הלור משתדל להסתיר את זה. פיתאון השאלה מה האמונה שלך הופכת להיות "אישו". מאוד יהדות מצידה. בראאבוס מזכירה לי את הודו מהבחינה הזאת, עם חגיגה תיאולוגית של מקדשים ואלים שונים, אלים קטנים ואלים גדולים, כולם חיים בשלווה אחד לצד השני. חושבים על עוד נקודות דימיון?...