אלוקים..

[l i o r15]

אלוקים..

אני פונה אלייך, כי אני מיואשת. אני פונה אליך, כי אני כבר ממש לא יכולה יותר. תסתכל עליי, אתה מכיר אותי הכי טוב, יודע מה עובר עליי, רואה כמה אני סובלת! עד מתי, תגיד לי?? עד מתי אני אמשיך להרגיש ככה?? לבכות כל לילה, להרגיש חרא בעולם הזה. בעולם שאתה בראת, בעולם שיש בו טוב, אבל המון רע. כן, הרבה יותר קל לי להבחין ברע, בגלל שהוא הרבה יותר כואב ופוגע. נתת לי את החיים האלה, במטרה שאני אחיה אותם נכון? אבל לעזאזל, כל שניה שעוברת, יותר קשה לי. אני יודעת שאתה כאן, אני יודעת שאכפת לך ממני. ההבדל הוא, שאני לא מרגישה בזה! עצוב לי שנהייתי בן אדם כזה. כי מעולם לא הייתי כזאת. מאז ומתמיד, הייתי בן אדם חייכן, שמאושר מהחיים, מאושר שיש לו את הזכות להיות כאן.. ועכשיו, בשבילי זה כבר לא כ"כ זכות.. אוהבת אותך, למרות כל הכאב...

 

[פעמונית הגשם]

אלוהים כן שומע...../images/Emo128.gif

רק את יכולה להחליט איזה בן אדם תהיי, ויש לך זכות להיות אותו בן אדם שהיית, אולי משהו השתנה, תבררי עם עצמך מה גרם לך להשתנות, ותעבדי על זה, תשאלי את עצמך למה רע לך כדברייך, למה את סובלת, ואולי התשובות האלה יתנו לך כוח להשתנות. אני ממליצה על הספרים "שיחות עם אלוהים" בשבילך. מחזיקה לך אצבעות.

 

[לנצח לצידך]

איפה הוא באמת??????

אני גם מרגישה ככה. הלוואי והיה אפשר לקבל תשובות ברורות. אני מקווה שתחזרי לחייך כמו שאני מקווה שגם לי זה יקרה מתישהו. שבוע נפלא מתוקה

 

[ImmortalSoul]

היי מקווה שהשינוי יגיע

אז זהוא שגם לי נמאס להיות ככה כל הזמן . וגם אני מרגיש שאלוהים שם לעזור לי הבעייה היחידה שאף פעם לא ביקשתי ממנו עזרה אף פעם אולי לא נתתי לו . החלטתי לשנות את חיי במקצת החלטתי לבקש עזרה לבקש מאלוהים שיעמוד לצידי גם בטוב ולא רק ברע .אני יודע שהוא מקשיב ושומע את תחינתי ושהעולם יראה יותר טוב מעכשיו והלאה כי אני מאמין בכוחו של אלוהי אני מאמין בחסדו לי . ולכן חוץ מזה שאני רוצה שהוא יעזור לי כדי לשיתחיל להיות טוב יותר אני צריך לעשות את השינוי הפנימי בי אני צריך לרצות שיהיה לי טוב יותר בכל דקה שאני מאבד את הרעיון הזה אני צריך להזכר בו שאלוהים שם והוא יעזור לי רק אם אני ארצה בכך . את מבינה כדי שאלוהים יעזור לנו צריכים לתת לו לעזור לנו . כל רגע שאת מאבדת את המחשבה הזו תנסי להיזכר בה שוב ושוב "לי יהיה טוב יותר מעכשיו והלאה אני אצליח בכל דבר שאני אעשה, כי אלוהים לצידי הוא שם והוא יעזור לי להיות מי שאני באמת רוצה להיות".

 

[כולם בסוף מתים]

ובשביל שיעזור לנו

אנו גם צריכים. אנחנו צריכים לעשות מה שהוא מבקש. הוא ביקש מאיתנו כמה דברים, ואנחנו לא עושים את זה... אולי בגלל זה הוא מעניש אותנו? אם נחליט להתחזק אולי כל זה יעבור? מי יודע? ברור שזה קשה. אבל אני אומר: אני עושה מה שאתה מבקש ממני (משתדל לפחות) אתה גם תעזור לי ותעשה מה שאני מבקש. ואני לא מאמין שהוא שם רק עם הוא עוזר לי..... או רק כשקשה לי.....

 

[genotip]

אלוהים מת.

(צל"ש למי שידע את המשך המשפט עפ"י ניטשה)

 

[ImmortalSoul]

איש איש באמונתו יחיה

 

[שאר העולם]

אלוהים לא מת !!!

אנחנו פשוט הפסקנו להקשיב לו. אנחנו הרי יודעים יותר טוב ובגלל זה אנחנו מגיעים לאן שאנחנו מגיעים.הוא מדבר אלינו כל הזמן הוא שולח לנו רמזים לגבי מה טוב לנו ומה לא. ואם לא טוב לנו מאיזו שהיא סיבה כנראה שאולי אנחנו לא בדרך הנכונה, אולי צריך איזה שינוי, לגור במקום אחר עבודה אחרת להכיר אנשים אחרים. אילו דברים שאף פעם לא מאוחר למצוא ובסוף כולם מוצאים .

 

[א ל נ י]

בשביל לקבל צריך גם לתת.....

המעט שאנתנו צריכים לתת לא נותנים ויש לנו עוד טענות ודרישות למשל כשאנחנו הולכים למסעדה לאכול המלצר משרת אותנו ,ומה אנחנו אומרים לו תודה נכון ובנוסף גם נותנים לו טיפ,אלוקים לא מבקש טיפ. מבקש דבר פשוט לברך על האוכל שנותן לנו מה כבר קשה כאן ? אבל אנחנו לא זוכרים ולא מודים לו יש לי הרבה מה לומר בהקשר זה אך אני לא מנסה להטיף פשוט תנסי לעשות את המעט שאת יכולה בשבילו.... ותמשיכי להאמין בו ותיראי שדברים ישתנו שיהיה לך טוב בילעדיו אין תכלית בחיים האלה

 

[genotip]

אחח.. חברים.. חברים...

שוב פעם אמונה חסרת פשרות, בלי נימוקים תכליתיים. זה מה שמפתיע אותי כל פעם מחדש, מה עם קצת קומון סנס?

 

[genotip]

ImmortalSoul - ידידי המלומד

אף אחד עדיין לא ענה לי מה אמר ניטשה על אלוהים, אולי אתה יודע? "אלוהים מת"... - מה היה ההמשך?

 

[שאר העולם]

אחי זו אמונה

וכשאתה מאמין במשהו מכל הלב לא צריך נימוקים תחליתיים. אבל אני לפחות לא מצטט כל מיני פילוסופיות של אנשים שאף אחד לא יודע למה הם התכוונו. ולא אני לא בנאדם דתי, אני לא חושב שצריך להודות לאלוהים על כל דבר אבל אני כן חושב שהוא קיים. יש מושג שנקרא עולם פנימי שאתו יש לכל אחד וזה לפי מה שאני מאמין ( ואין לי נימוק הגיוני לזה) המקום שבו אנחנו מתחברים עם הבורא. ולזה אנשים צריכים ללמוד להקשיב. אבל אתה כמו שרשמתי מקודם חושבשאתה מבין יותר טוב וכמובן ניטשה, אז אתה יכול להמשיך לצטט אותו כמה שבא לך אם זה עושה לך טוב.

 

[genotip]

יפה יקירי..

כמעט מסכים עם כל הדברים שאמרת. כמעט. יש הבדל עצום בין "העולם הפנימי" לאמונה עיוורת. וכאן ההבדל, אתה יכול להאמין במה שאלוהים מסמל - ערכים של מוסר, של כבוד, של דמוקרטיה. ומנגד אתה יכול להאמין באלוהים כאלוהים. כאובייקט. גם אני לא בנאדם דתי, חילוני גמור (ובכ"ז, צם ביום כיפור, אוכל כשר בפסח...). האמונה היחידה שלי היא באדם, באותו אני פנימי שעליו אתה מדבר. האמונה העיוורת באלוהים הפכה לכך שכל דבר רע מופנה אליו, כי הכי קל להאשים את אלוהים, וזאת בדיוק הבעיה. שוב פעם - הבעיתיות היא לא בעצם האמונה, אלא בתכלית האמונה. ויהיו גם כאלה שיגידו שלהאמין באלוהים כאובייקט זה בסדר גמור, ולהאשים את אלוהים בצרות העולם זה בסדר גמור, כל עוד הפעלת את תאי המוח (שניתנו לך ע"י אותו אלוהים) בכדי שתעשה את השימוש שהוא ציפה שתעשה בהם - תחשוב. פלורליזם הוא מצרך הכרחי בכל חברה, וכמה שיותר מזה - יותר טוב. לא צריך הסבר הגיוני להכל, להפך - אני סוגד לכל מה שנסתר מן העין. אבל אל תבלבל בין אמונה לבין שאר המושגים שמתייחסים לדת בימים אלו. ואני אתן לך דוגמא מהירה. צו האל היה עד לפני חודש להתנגד לנסיגה של שרון (כאשר באותו הזמן - היה גם צו אל אחר שטען ההפך). צו האל היה להרוג פלשתינאים. הליכה אחרי אלו היא *באמת* צו האל? אלוהים מת, אבל מה שהוא מסמל ימשיך להתנוסס כל עוד קיימים האנשים שיאמינו בו (ניטשה, בניסוח שלי). מבין את דברי?

 

[l i o r15]

לכולם.

תודה על התגובות! באמת קצת עזרתם לי להבין כמה דברים שעליי לשנות.. אני מאמינה בקדוש ברוך הוא, ואני ילדה דתיה, כך שאני דיי מקפידה על כל המצוות (לא מזלזלת באנשים חילוניים חלילה, רק מדברת על עצמי..) וכשבן אדם ממשיך עם השגרה הזו, כשהוא מתפלל כל בוקר, כשהוא מברך על כל דבר, ובסוף שום דבר לא קורה, זה מתסכל. מה שעזר לי קצת להבין, זה איזשהוא מקור שקראתי שממש עודד אותי,וגרם לי להבין קצת יותר. אז הנה הבאתי גם לכם, כי שמתי לב שגם אתם התחלתם לדבר על כל האמונה. "עקבות בחול. לילה אחד חלם אדם. הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוהיו מולו. בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו. בכל תמונה שהבזיקה בשמים, הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול: זוג אחד שלו, והשני של אלוהיו. כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות שבחול. הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך כל הדרך. הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו נשתנה הדבר. אז פנה האדם לאלוהיו ושאל: "אלוהי אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך, תלך איתי כל הדרך. אך הבחנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי, יש עקבות של זוג רגליים אחד בלבד. אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר של חיי, צעדתי לבדי? אינני מבין מדוע בזמנים בהם נזדקקתי לך ביותר- עזבת אותי. וענה לו אלוקים: "בני אוהב אני אותך ולא אעזובך. באותן תקופות בהן כה רב היה סבלך, בהן ראית זוג עקבות רגליים אחד בלבד, לא היו אלה עקבותיך, היו אלה עקבותיי שלי, שעה שנשאתי אותך על כפיי ". (מ תוך הספר "באהבה ואמונה"- שלמה אבינר) . אז חבר'ה, מה שאני לפחות הצלחתי להבין, וזה עודד אותי קצת, שברגעים הכי קשים, ה' הכי נמצא איתנו..