אלוקיםםםםםםם

הניק שלי יכול להתפרש בכמה מובנים

הוא מצהיר במפורש ``אני עומד לסגור וורט``! אבל לא נתוכח עלזה...
 
גם אננניייי!!!!! איזה דבר סיוטי זה....!!

אני מכירה מישהי שהתחתנה עם הבחור הראשון שהיא יצאה איתו... והיא לא מבינה למה זה כ"כ מעצבן פגישות.... לדעתה זה מאוד נחמד לצאת יחד, להכיר עוד אנשים.... לא שהיא חושבת ככה בתור נשואה.... אבל היא טוענת שאם היא היתה רווקה, היא היתה מאוד נהנית מזה..... לך תבין אנשים.....
 

קליט

New member
אופטי ! תסבירי לנו מה סיוטי בזה ?

בפגישה הראשונה -את יכולה לסכם מראש שמדברים רק 45 דקות; אח``כ אם הבחור נראה לך -תדברי יותר. ובכלל אולי תפגשו שעה ורבע כל פעם ? וזה יקל עלייך ?
 
זה לא קשור לזמן הפגישה.

זה קשור לקטע שאתה נפגש עם בחור לא אחד ולא שתיים,ומזמן כבר עברת ת`מספר החד ספרתי ברשימת הבחורים.... ואתה מתוסכל בטירוף אחרי כל פגישה כזאת, שבעצם... אולי היא קידמה אותך למטרה אבל היא היתה לשווא!
 

קליט

New member
להגיע לאושר דרוש לצעוד הרבה צעדים !

הפגישה -לא- היתה לשוא ! כי באמצעות הפגישה גילית שהבחור לא מתאים לך ! ועוד אנחנו מאמינים כי לכל דבר ומקרה יש תכלית ! הכל בהשגחה-פרטית מדיוקת !
 
העניין הוא, אצלי לפחות, זה לא הפגישה עצמה....

כי בפגישה עצמה אני זורמת... ולא אכפת לי אם זה לוקח 45 דקות או שעה וחצי... אלא אם כן זה ממש לא.... אצלי הסיוט זה קודם הפגישה.... מה ללבוש, מה לעשות בשיער, איך להתארגן מבחינת הזמן... כי אני עובדת עד מאוחר.... בקיצור- כל ההתעסקות הזו של לפני..... בפרט בפגישה ראשונה.... שגם אין לי מושג לקראת מה אני הולכת...
 

קליט

New member
לפעמים מגזימים כאן עם מילים מפוצצות

סיוט ! הלוואי שלא נדע מהו סיוט !
 
אז בהתחלה זה מרגש,

דייט ראשון ממלא בחשש אך יחד עם זאת גם בתקווה גדולה, וכן,באיזשהו שלב מגיע השלב שזה הופך למעיק מעט ומעייף, והשלב הכמעט אחרון,הוא התקווה הפנימית שלא אחזור הביתה מבואסת:"אלוקים,בבקשה עשה שלא אסבול,כי נכון שייסורים מכפרים אבל נראה לי שבתחום הזה מילאתי את חובתי..." ואולי הדאגה הפנימית שמחלחלת פנימה,גם בזכות "הנשמות הטובות",שמבלי לשים לב משדרות את הלחץ שלהן בדמות הצעות ייעול העונות לשם:סגולות... אבל אז אחרי הכל לפעמים מגיעה מכת המוות...איבוד התקווה.... כי כשאין תקווה נעלם גם החלום ואם אין חלום גם המציאות הופכת סתמית... נכון שזה לא פשוט לקוות כל פעם מחדש ולגלות ש.. אכזבה נגישה יותר... אבל יחד עם זאת צריך לדעת כי מה שמגיע בעבודה קשה- יהא מוערך יותר... לא אגיד לך לדמיין מה הי'ה קורה אילו הראשון שפגשת הי'ה האחד איתו היית מתחתנת,כי קרוב לוודאי שכבר העברת את התסריט הזה בראש ואני מוכנה להתערב ש.. לא היית רוצה להתחתן עם הבן אדם הראשון שהכרת... נכון,בטוחה בזה גם לא לחכות זמן כה רב... כשאדיסון המציא את הנורה,הוא ניסה 100 ניסיונות ולא צלח,אשתו אמרה לו:"אדי כבר ניסית כ"כ הרבה ולא הצלחת,עזוב את זה" יודעים מה הוא ענה לה??? "אשתי היקרה,הרגע נתת לי את הסיבה הכי טובה להמשיך...אני הכי קורב לפיתרון,ניסיתי 100 ניסיונות שאני יודעת בוודאות שלא עובדים,כעת אני קורב יותר מאי פעם.." ובאמת,הוא האיש שניסה,לא נכנע והצליח... תזכרי רק שכל אחד שבו אני פוגשת והוא ´לא´,בעצם מקרב אותי לאחד היחיד שהוא ´כן´.
 
למעלה