סיכות - הגישה שלי אומרת 7 ימים
ד"ר אבינוח מאוד חושב על טובת המטופל, דרך המבט שלו. אמנם לא שמעתי את דעתו, אבל אני מניחה שהוא מעוניין להוציא את הסיכות מוקדם ככל האפשר מבחינה רפואית, כדי שלא תתפתח דחייה של הגוף לסיכות, דבר שקורה לפעמים. יתכן שהוא נותן לעניין זה משקל גבוה יותר מאשר לעניין ההפוך, שבגללו כל הרופאים אחרים אומרים שבוע או 10 ימים או שבועיים עד להוצאת הסיכות - וזה עניין של איחוי בטוח יותר של החתכים. מי צודק? מאיפה אנחנו יודעים. לדעתי כולם צודקים, אבל כל אחד נותן משקל אחר לעניין אחר מסיבותיו שלו. מה שחשוב זה מה האינטרס שלי! זה הגוף שלי, ויש לי החלטה לגביו. אז כל עוד לא התפתחה אצלי דחייה של הגוף את הסיכות, האינטרס שלי הוא שהחתכים יסגרו כמה שיותר טוב. גם בגלל שזה סיוט לחבוש אותם שבוע וחצי אח"כ (כי הם נפתחו ומזילים דם וריר... ותחשבי על הילדים...), וגם בגלל שהם נסגרים אח"כ לא יפה כיוון שנפתחו, ו"קצת" חשוב לי המראה האסתטי של העור של הבטן שלי, לא? אז יש לי שיקול רפואי בנוגע לגוף שלי. בעיקר כאשר אני יכולה לבחור בין דעות רפואיות שונות וסותרות. לגבי הצינור - אני יודעת עובדתית, שלא לכולם דוחפים צינור הנשמה בזמן הניתוח. למה - אין לי מושג, למה דוחפים למי שדוחפים ולמה לא דוחפים למי שלא דוחפים. ב"ה לא למדתי רפואה. לגבי החזיה, בהחלט תתחבאי מאחורי מעיל, זה רעיון מצוין. אגב, לי לא היתה בעיה עם חזיה מהיום הראשון, אבל לרבים כן היתה. ולגבי הילדים - ילדים בני 5 לא מנהלים את החיים של ההורים שלהם, וההורים בהחלט לא צריכים לתת להם דין וחשבון על המסוגלות שלהם, מעבר לאינפורמציה בסיסית שחשובה למנוע מהם חרדה. חשוב להעמיד אותם במקומם אם הם מתבטאים בהתקצפות על מה לא מוצא חן בעיניהם... כלכלה נוזלית - עוברים לשתות חלב ומשקאות חלב. רוויון, אקטימל. גם מרקי ירקות מסוננים יכולים להיות מעניינים, וכן משקאות פרי ממותקים שמכילים הרבה קלוריות של סוכר. אחרי 4 יממות מתחילים לאכול יוגורט צלול ומעדנים חלקים.
