אלוהים אדירים אני כזו חסרת סבלנות

ורדיפה11

New member
אלוהים אדירים אני כזו חסרת סבלנות

שבא לי להרביץ לי. עידודו נשאר היום בבית כי מרגיש לא טוב. אנחנו יושבים על שיעורי בית. הוא באמת משתדל, סה"כ קורא יפה מאד. אבל הוא נתקע בכל מיני מקומות, שממש מרגיש כאלילו הוא עושה דווקא. זה מטריף אותי. פעם, פעמים, שלוש, אני סבבה. אח"כ קופץ לי איזה פיוז. אני נוראית
 


תנשמי עמוק. תעשו הפסקה. באיזו כיתה הוא? מה זה אומר יושבת איתו על השיעורים? אם הוא בכיתה א' - רק תקריאי לו את ההוראה. שיעשה לבד. אם הוא גדול יותר - שיעשה לבד כשאת בחדר או בחדר הסמוך אבל לא יושבת איתו ליד השולחן (מה שנקרא - עצמאי בנוכחות הורית) ושיקרא לך רק אם הוא לא מבין משהו. לדעתי זה גם יפתח לו את העצמאות וגם הוא יקרא לך איפה שהוא באמת נתקע לא סתם ככה (שלב ב' יכול להיות שהוא קורא לך כשהוא נתקע אבל מותר לו לקרוא לך רק כשיש במחברת "הוכחה" שהוא ניסה ובאמת נתקע (תחילה של תשובה / תרגיל שלא הצליח וכו')
 

ורדיפה11

New member
הוא בא'

יש דברים שהוא יכול לעשות לבד אבל חלק גדול מהעניין הוא להקשיב לקריאה שלו...
 

rnavina

New member
שולחת חיבוק

מה זאת אומרת נתקע? כמה זמן הוא כבר יושב ולומד? אולי תגידי לו לעשות הפסקה ואחר כך להמשיך. או שמקסימום את תלכי לסיבוב קצר בחדר אחר, עד שתחזור הסבלנות שלך
 

ורדיפה11

New member
תנקס


לא יושב הרבה. עם הקוצים שלו גם ככה יש הרבה הפסקות. העניין הוא שאנחנו כל כך דומים שנינו: לשנינו אין הרבה סבלנות ושנינו לא אוהבים שאומרים לנו מה לעשות. ההתנגשויות הן בלתי נמנעות... ובאמת לקחתי פסק זמן, חזרנו בכוחות מחודשים עד לפעם שאחרי
 
למעלה