אלבום וצבעו לבן.
אז הייתה לנו ביקורת משובחת על "מסע הקסם המסתורי", ועוד אחת-טובה גם כן-על"ריוולבר" והנה-הגיעה שעתי לתקוף: האלבום הלבן. לפנינו אלבום כפול. ניתן לזהות דיסק אחד, ואז, עוד אחד. ס"הכ, שניים. להלן מספר שירים שלדעתי הנחשבת (
) ראויים בהחלט: *while my guitar gently weeps רבותי,אין מילים...........ואולי בכל זאת:שיר נפלא שכתבה-מי אם לא-החיפושית השקטה, המוכשרת,הנפלאה-גורג הריסון. אוי, איזה מילים, איזה לחן. הפסנתר בהתחלה מעביר צמרמורת, ואז קול הזה, מתחיל לשיר, מילים כל-כך פשוטות, ויחד עם זאת, כל-כך נוגעות, ואז מגיעה יללת הגיטרה(של קלפטון) וכל מה שנותר זה לבכות איתה יחד. אחד השירים האהובים עלי באלבום ובכלל. *i am so tired שיר שכתב גון לנון על ימים מעיקים של חוסר שינה ועצבים, והוא ממש מצליח להעביר את תחושת הנאחס, שכולנו מכירים. זה כל-כך מדבר אליי ואולי זו הסיבה שאני אוהבת אותו (תשיר, ואם תרצו- את גון). *blackbird "ציפור שחורה שרה בדממת הלילה, קחי את הכנפיים השבורות האלו, ולמדי לעוף כל חייך את רק חיכית לרגע הזה כדי להתרומם" כך שר פול. שיר פשוט. גיטרה קלאסית פשוטה, וציוצי ציפורים (פשוטות) וזהו. אחח............. *piggies שוב-גורג, בשיר ביקורתי על החברה בה בני המעמד הגבוה מוצגים כ-חזירים. שיר חמוד, וגם בו נשמעים קולות החזירים המחרחרים להאנתם. *why don't we do it in the road למרבה ההפתעה, את השיר כתב פול, כמעיין בדיחה-פול כתב שיר בסגנון גון, וגון, הוא מצידו כתב שיר בסגנון פול-לכו תבינו, הומור בריטי.. ובכן, מבחינה מוסיקלית, השיר דיי מחורבן-שם השיר מככב בו ללא הפסק, חוץ משורה אחת:"אף אחד לא יצפה בנו"- זהו למעשה נימוק בעד הרעיון, אותו מציע המשורר פול. אם כך, מדוע אני מציינת שיר זה? כי כשתהיו בנסיעה לאילת, בקיץ, עם מכונית שלא סוחבת בעליות וגם לא בירידות, החלונות יהיו פתוחים, והרוח תלטף לכם את הפנים, השיר יתנגן בפול (פ ללא דגש) ווליום, וכל החברה יצווחו את שם השיר שוב ושוב- אתם תבינו. *happiness is a warm gun את משמעות השיר עוד לא הבנתי, ועל זה נאמר-יום יבוא. המיוחד בשיר הזה הוא שהמנגינה משתנה כל הזמן.בעצם ניתן לומר זאת על כל שיר (חוץ מ-why dont we do it in the road). יהיה יותר נכון להגיד שהסגנונות מתחלפים בשיר כל הזמן. מתחילים רגוע, שקט"היא לא בחורה שמתגעגעת הרבה" עם כולו המלטף של פול, ואז, מעיין דיקלום שכזה, שלאחריו שירה בסגנון דרומי כשבסוף מגיע הפזמון היפה: "אושר הוא רובה חם" . *i will לא חשבתם שאפסח עליו? שיר אהבה מתקתק שכתב רינגו.סתם.באמת שאין צורך לומר שכתב אותו פול. את השיר אגב תרגמו לעברית-והוא כמובן נשמע מזוויע, כמו כל המתורגמים- "אוהב אותך לנצח נצחים, אוהב אותך בכל ליבי, אוהב כשאנו יחד, אוהב כשאנו לחוד"-ראו מה קרה לי, נפלתי קורבן לתרגום. למי מכם של יודע אנגלית- טראסט מי,יט סאונד מאץ בטר אין אינגליש. *julia סיום נפלא לדיסק הראשון. שיר אהבה לאמא, אותו כתב גון. שקט וקולע בול, ורק המחשבה על השיר גורמת לי לדמוע. וכל מילה מיותרת. טוף, עד כאן האלבום הלבן-דיסק ראשון- המשך יבוא....
אז הייתה לנו ביקורת משובחת על "מסע הקסם המסתורי", ועוד אחת-טובה גם כן-על"ריוולבר" והנה-הגיעה שעתי לתקוף: האלבום הלבן. לפנינו אלבום כפול. ניתן לזהות דיסק אחד, ואז, עוד אחד. ס"הכ, שניים. להלן מספר שירים שלדעתי הנחשבת (
) ראויים בהחלט: *while my guitar gently weeps רבותי,אין מילים...........ואולי בכל זאת:שיר נפלא שכתבה-מי אם לא-החיפושית השקטה, המוכשרת,הנפלאה-גורג הריסון. אוי, איזה מילים, איזה לחן. הפסנתר בהתחלה מעביר צמרמורת, ואז קול הזה, מתחיל לשיר, מילים כל-כך פשוטות, ויחד עם זאת, כל-כך נוגעות, ואז מגיעה יללת הגיטרה(של קלפטון) וכל מה שנותר זה לבכות איתה יחד. אחד השירים האהובים עלי באלבום ובכלל. *i am so tired שיר שכתב גון לנון על ימים מעיקים של חוסר שינה ועצבים, והוא ממש מצליח להעביר את תחושת הנאחס, שכולנו מכירים. זה כל-כך מדבר אליי ואולי זו הסיבה שאני אוהבת אותו (תשיר, ואם תרצו- את גון). *blackbird "ציפור שחורה שרה בדממת הלילה, קחי את הכנפיים השבורות האלו, ולמדי לעוף כל חייך את רק חיכית לרגע הזה כדי להתרומם" כך שר פול. שיר פשוט. גיטרה קלאסית פשוטה, וציוצי ציפורים (פשוטות) וזהו. אחח............. *piggies שוב-גורג, בשיר ביקורתי על החברה בה בני המעמד הגבוה מוצגים כ-חזירים. שיר חמוד, וגם בו נשמעים קולות החזירים המחרחרים להאנתם. *why don't we do it in the road למרבה ההפתעה, את השיר כתב פול, כמעיין בדיחה-פול כתב שיר בסגנון גון, וגון, הוא מצידו כתב שיר בסגנון פול-לכו תבינו, הומור בריטי.. ובכן, מבחינה מוסיקלית, השיר דיי מחורבן-שם השיר מככב בו ללא הפסק, חוץ משורה אחת:"אף אחד לא יצפה בנו"- זהו למעשה נימוק בעד הרעיון, אותו מציע המשורר פול. אם כך, מדוע אני מציינת שיר זה? כי כשתהיו בנסיעה לאילת, בקיץ, עם מכונית שלא סוחבת בעליות וגם לא בירידות, החלונות יהיו פתוחים, והרוח תלטף לכם את הפנים, השיר יתנגן בפול (פ ללא דגש) ווליום, וכל החברה יצווחו את שם השיר שוב ושוב- אתם תבינו. *happiness is a warm gun את משמעות השיר עוד לא הבנתי, ועל זה נאמר-יום יבוא. המיוחד בשיר הזה הוא שהמנגינה משתנה כל הזמן.בעצם ניתן לומר זאת על כל שיר (חוץ מ-why dont we do it in the road). יהיה יותר נכון להגיד שהסגנונות מתחלפים בשיר כל הזמן. מתחילים רגוע, שקט"היא לא בחורה שמתגעגעת הרבה" עם כולו המלטף של פול, ואז, מעיין דיקלום שכזה, שלאחריו שירה בסגנון דרומי כשבסוף מגיע הפזמון היפה: "אושר הוא רובה חם" . *i will לא חשבתם שאפסח עליו? שיר אהבה מתקתק שכתב רינגו.סתם.באמת שאין צורך לומר שכתב אותו פול. את השיר אגב תרגמו לעברית-והוא כמובן נשמע מזוויע, כמו כל המתורגמים- "אוהב אותך לנצח נצחים, אוהב אותך בכל ליבי, אוהב כשאנו יחד, אוהב כשאנו לחוד"-ראו מה קרה לי, נפלתי קורבן לתרגום. למי מכם של יודע אנגלית- טראסט מי,יט סאונד מאץ בטר אין אינגליש. *julia סיום נפלא לדיסק הראשון. שיר אהבה לאמא, אותו כתב גון. שקט וקולע בול, ורק המחשבה על השיר גורמת לי לדמוע. וכל מילה מיותרת. טוף, עד כאן האלבום הלבן-דיסק ראשון- המשך יבוא....