אלבומי השבוע;
Paul Simon-Graceland. אהבתי. אפילו מאוד. אלבום די מקסים, שמשלב בין מוזיקה אפריקאית, פופ ונגיעות של קאנטרי [ז"א, מקצבים ולחנים דומים לקאנטרי שעושים עם גיטרות חשמליות ומקצב קצבי]. אני לא מכיר עבודות קודמות של מר סיימון [או אפילו את סיימון וגורפינקל, אבל זה ישתנה בקרוב], אז באתי אובייקטיבי לחלוטין. מה גם, שיש פה את אחד מהלהיטים הטובים שמישהו טרח אי פעם לכתוב [You Can Call Me Al, שיש לו ריף שאתם בטוח מכירים, גם אם חשבתם שאתם לא מכירים]. יופי של אלבום. וגם העטיפה מקסימה למדי. שלום חנוך ומשה לוי-יציאה. אז בסדר, לא שמעתי את הדיסק השני בשלמותו. לא היה לי עוד כוח\זמן לעשות את זה. אבל בכל זאת, יציאה היא הופעה אקוסטית של פסנתר [משה לוי] וגיטרה אקוסטית [שלום חנוך], ששניהם מסתובבים איתה כבר די הרבה זמן, והם החליטו להוציא אותה לאור על דיסק. מה ששמעתי מההופעה, היא מיוחדת, יפה [שומעים הרבה מהקול של שלום ואיך הוא השתנה (לטובה, דווקא) אחרי שהתחיל לעשן], ורשימה טובה של שירים. שווה בדיקה. וכמו שצויין, אני עדיין מחכה לגשם