אכן יש Spotted Eagle Ray באילת !
הגיע הזמן ! צלילות רבות צללתי ומטרתן האחת היתה שזיפת עיני באותו טחן נקוד ידוע המסתובב לו בגאון באילת, לעיתים בליווי חבריו הטובים, הנקודים אף הם. צלילות רבות ומאכזבות היו הן. בינתיים, בפורום זה, התרוצצו הודעות רבות בהן סופר כי הטחן מסתובב פה, מסתובב שם, עושה קניות בקניון, משתזף מול בן הרוש, מחפש בחורות ובכלל עושה חיים. ואני, אנא אני בא? אז זהו, נפגשנו. נסענו לנו לאילת, Famous המפורסם ואנוכי, באמצע הלילה (5 לפנות). הטבע האיר פניו אלינו כאשר בירידה למכתש רמון נתקלנו ביעל מפואר קרניים מדלג בין הסלעים. את שלושת הזאבים שראינו חוצים את הכביש בתוך המכתש כבר קיבלנו בשוויון נפש. אחד מהם עצר את מרוצתו בנתיב הנגדי וצפה בנו בעניין. כבר מרגע זה הרגשנו שיום זה (אמש) יהיה יומנו. ובאילת, עולם כמנהגו נוהג. העיר ריקה וחוץ מחצי הפורום שמסתובב שם, אין אף נפש חיה שאינה בקניון. נפגשנו במקרה עם שלוש מאושיות הפורום, ולמזלנו (בבקשה, לא להיעלב) החלטנו לא להמתין להם ולרדת לצלילה. צללנו בפרדייס מרכז וצפון, רחוק מכפי שאי פעם הגענו שם. הריף היה במצב מעולה, אלמוגים רכים ורבים, אלמוגים קשים וספוגים - אך ללא דגים כמעט לחלוטין. ניווט מושלם וב-5 דקות לדקומפרסיה הגענו לסטי"ל. הקפנו את הסיפון העליון וגשר הפיקוד בחיפוש אחרי הלוקוס הענק של השייך ובחזרה הביתה. ואז ... טחן !!! "שט" לו באצילות מופגנת ומתעלם לחלוטין מהבלות העולם בדמות סושי שמתנפל עליו. הצלילה השניה היתה כמובן אנטי קליימקס. צללנו בשמורה מבן הרוש ועד לגשר השני. ראינו את סלע משה היפהפה כתמיד עם להקת דגי הזהב שלו, ראינו סוג מוזר ולא ברור של ספק מדוזה ספק סוג של קיפוד/כוכב ים (ולא הבאתי את המצלמה שלי), ראינו אבנון ותמנון. אנטי קליימקס כבר אמרתי? אז זהו, לפני שחזרנו הביתה החלטתי לאמץ קמע - את Famous. בשבוע שעבר צב ואתמול טחן. אני מתלבט אם אני מעדיף כריש לוויתן, כריש לבן או מנטה לשבוע הבא.
הגיע הזמן ! צלילות רבות צללתי ומטרתן האחת היתה שזיפת עיני באותו טחן נקוד ידוע המסתובב לו בגאון באילת, לעיתים בליווי חבריו הטובים, הנקודים אף הם. צלילות רבות ומאכזבות היו הן. בינתיים, בפורום זה, התרוצצו הודעות רבות בהן סופר כי הטחן מסתובב פה, מסתובב שם, עושה קניות בקניון, משתזף מול בן הרוש, מחפש בחורות ובכלל עושה חיים. ואני, אנא אני בא? אז זהו, נפגשנו. נסענו לנו לאילת, Famous המפורסם ואנוכי, באמצע הלילה (5 לפנות). הטבע האיר פניו אלינו כאשר בירידה למכתש רמון נתקלנו ביעל מפואר קרניים מדלג בין הסלעים. את שלושת הזאבים שראינו חוצים את הכביש בתוך המכתש כבר קיבלנו בשוויון נפש. אחד מהם עצר את מרוצתו בנתיב הנגדי וצפה בנו בעניין. כבר מרגע זה הרגשנו שיום זה (אמש) יהיה יומנו. ובאילת, עולם כמנהגו נוהג. העיר ריקה וחוץ מחצי הפורום שמסתובב שם, אין אף נפש חיה שאינה בקניון. נפגשנו במקרה עם שלוש מאושיות הפורום, ולמזלנו (בבקשה, לא להיעלב) החלטנו לא להמתין להם ולרדת לצלילה. צללנו בפרדייס מרכז וצפון, רחוק מכפי שאי פעם הגענו שם. הריף היה במצב מעולה, אלמוגים רכים ורבים, אלמוגים קשים וספוגים - אך ללא דגים כמעט לחלוטין. ניווט מושלם וב-5 דקות לדקומפרסיה הגענו לסטי"ל. הקפנו את הסיפון העליון וגשר הפיקוד בחיפוש אחרי הלוקוס הענק של השייך ובחזרה הביתה. ואז ... טחן !!! "שט" לו באצילות מופגנת ומתעלם לחלוטין מהבלות העולם בדמות סושי שמתנפל עליו. הצלילה השניה היתה כמובן אנטי קליימקס. צללנו בשמורה מבן הרוש ועד לגשר השני. ראינו את סלע משה היפהפה כתמיד עם להקת דגי הזהב שלו, ראינו סוג מוזר ולא ברור של ספק מדוזה ספק סוג של קיפוד/כוכב ים (ולא הבאתי את המצלמה שלי), ראינו אבנון ותמנון. אנטי קליימקס כבר אמרתי? אז זהו, לפני שחזרנו הביתה החלטתי לאמץ קמע - את Famous. בשבוע שעבר צב ואתמול טחן. אני מתלבט אם אני מעדיף כריש לוויתן, כריש לבן או מנטה לשבוע הבא.
